מיהם השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה של הלייקרס?

5. שאקיל אוניל

שנים כלייקר: 1996-2004

אליפויות: 3 (ועוד אחת עם מיאמי)

MVP: 1

ממוצעי קריירה בלייקרס: 27.1 נקודות, 13.3 ריבאונדים

רגע זכור: ההטבעה והשמחה לאחר האסיסט הנפלא של קובי בראיינט בגמר המערב ב-2000 נגד פורטלנד. לאחר מכן הלייקרס זכו באליפות הראשונה מבין שלוש רצופות.

ציטוט: "אני לא נלחץ בשום מצב, אין דבר כזה לחץ כשאתה משחק משחקים".

המאפיין: הבחירה לא קלה כלל. המוח חושב אלג'ין ביילור או ווילט צ'מברליין, הלב רוצה וורת'י, אבל ההחלטה הנכונה היא שאקיל. אמנם רק שמונה עונות במדים הצהובים-סגולים, אבל אילו עונות! שלוש אליפויות, שלוש פעמים ה-MVP של הפיינלס. נכון שהזכרון האחרון הוא סדרת הגמר המקוללת נגד הפיסטונס וכמובן הריבים הבלתי נסבלים מול קובי בראיינט, ולאחר מכן גם פיל ג'קסון, אבל שאק הוא עדיין לייקר. אגדי. הסנטר השני בחשיבותו לאחר קארים.

4. קארים עבדול ג'באר

שנים כלייקר: 1975-1989אליפויות: 5 (ועוד אחת במילווקי)MVP: 5 (ועוד אחד במילווקי)ממוצעי קריירה: 24.6 נק', 11.2 ריב', 3.6 אס'רגע זכור: סקיי הוק עם הבאזר שמנצח ללייקרס את המשחק נגד הקליפרס במשחק הבכורה של מג'יק ב-NBA. התמונה הזכורה היא של מג'יק מזנק על קארים בסיום וגורם לאיש הגדול והעגמומי לחשוב שאולי כעת נכנסת לחייו שמחת חיים. ציטוט: "למה להמשיך לשפוט אותו? כשאדם שבר שיאים, זכה באליפויות, הצליח לעמוד מול כמויות ביקורת מטורפות ואין-ספור מבחני מנהיגות, אז למה לשפוט אותו? עדיף פשוט להכריז עליו כגדול השחקנים בהיסטוריה" (פט ריילי). המאפיין: קארים הוא אחת הדמויות הרומנטיות והאגדתיות בתולדות הכדורסל. ממציא הסקיי הוק. המתאסלם. הסטואיקן הגאון. מלך הסלים של כל הזמנים (38,387 נק'). קארים גדל במנהטן, שיחק וכיכב במכללת UCLA, אבל את שש שנותיו הראשונות ב-NBA העביר במילווקי. על פניו, הוא אינו מתאים לאתוס הלייקרס. כי הוא לא שואו טיים, לפחות לא במובן של ריצה ופעלולים. אבל הוא היה השחקן השני הכי חשוב בקבוצת השואו-טיים הגדולה; ובכל הנוגע לכשרון ולווינריות, הוא לא פחות גדול ממג'יק.

3. ג'רי ווסט

שנים כלייקר: 1960-1974

אליפויות: 1

MVP: 0 (פעם אחת זכה ב-MVP של סדרת הגמר, היה אולסטאר בכל 14 שנותיו בליגה)

ממוצעי קריירה: 24.8 נק', 6.1 אס', 5.3 ריב'

רגע זכור: קליעה מעבר לקו חצי המגרש עם הבאזר ששלחה את משחק מס' 3 בסדרת הגמר נגד ניו יורק להארכה ב-1970.

ציטוט: "לא תשיג משהו בחיים אם תעבוד רק בימים שמתחשק לך".

המאפיין: לא חזינו בגדולתו של מיסטר קלאץ' כי שיחק לפני עידן השידורים הישירים. גם באמריקה רבים לא חזו בווסט, ועדיין מתייחסים אליו כאחת האגדות המשמעותיות של המשחק. היה שילוב נדיר של כשרון ברמה הגבוהה ביותר (בכל האספקטים בהתקפה ובהגנה) ושחקן נשמה. שבר את אפו תשע פעמים. למרות הקליעה המושלמת שלו, אף פעם לא חשש לחדור לרחבה, כי כמו שאמר - לא היה אצלו יום בו לא בא לעבודה. הנאמנות שלו ללייקרס מיתולוגית: הוא שיחק בה 14 שנים, למרות שכמעט אף פעם לא היו סביבו שחקנים מספיק טובים כדי להכניע את הסלטיקס הכבירים. לאחר מכן ווסט אימן מעט וניהל הרבה. הוא היה אחראי לשמונה אליפויות כמנהל ונחשב לגדול הג'נרל מנג'רים בכל הזמנים. הביא ללייקרס את ג'באר, מג'יק, וורת'י, שאקיל, קובי, פאט ריילי ופיל ג'קסון. לעולם לא יהיה אדם משמעותי ממנו בפרנצ'ייז הגדול בתולדות ה-NBA, לצד הסלטיקס.

2. קובי בראיינט

שנים כלייקר: 1996-עכשיואליפויות: 4MVP: 1ממוצעי קריירה: 25.3 נק', 5.3 ריב', 4.7 אס'רגע זכור: 81 נק' נגד טורונטו ראפטורס ב-2006.ציטוט: "כשהייתי ילד, מישהו אמר לי שרק אחד ממיליון אנשים הופך להיות שחקן NBA. אמרתי לו שאני האחד הזה".המאפיין: המייקל ג'ורדן של הלייקרס. במשך שנים נאלץ להתמודד עם ביקורת, בחלקה מוצדקת, על אנוכיותו וחוסר יכולתו לנצח ללא כוכב על לצדו (שאקיל אוניל היה ה-MVP של הקבוצה באליפויות 2000-2002). נאלץ להתמודד באישום חמור של אונס, אז שילם למתלוננת והמשיך בשלו. למרות הביקורת. היום גדולתו היא מעבר לכל ספק. "מה שאני מנסה לעשות זה לרדוף אחר השלמות", אמר בעבר. אם שלמות היא מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט לא יגיע אליה לעולם. אך אם יזכה באליפות העונה ובעוד אחת בעתיד קשה יהיה לטעון שהוא לא גדול הלייקרס מאז ומעולם.

1. מג'יק ג'ונסון

שנים כלייקר: 1979-1991, 1995-1996

אליפויות: 5

MVP: 3

ממוצעי קריירה: 19.5 נק', 11.2 אס', 7.2 ריב'

רגע זכור: הבייבי הוק שהעניק ללייקרס ניצחון 106:107 שתי שניות לסיום במשחק מס' 4 בסדרת הגמר נגד בוסטון ב-1987 ויתרון 1:3.

ציטוט: "היו לו עיניים באוזניים" (צ'יק הרן, שדר הטלוויזיה האגדי של הלייקרס ששידר 3,338 משחקים רצופים בין השנים 1965-2002).

המאפיין: גדול הלייקרס בכל הזמנים. קוסם. רכז חדשני שעד הופעתו ומהופעתו לא היה כמותו. 2.06 מ' שעשה הכל ברמה הגבוהה ביותר, אולי חוץ מקליעה, אך גם היא השתבחה מאוד עם הזמן. אולם תיאור מג'יק במושגים של גדולה מקצועית יחטא למהות. מלבד היותו קוסם, היה פצצת כריזמה. שחקן אלטרואיסט ושואו-מן בכל רמ"ח אבריו. המציא את אתוס השואו-טיים בלייקרס, אתוס שנשאר שנים אחריו ויישאר לעד, אך ספק אם קבוצה כלשהי בעתיד תשחזר את היופי הטהור של שנות ה-80. היופי שמג'יק ייצר.

נשארו בחמישיה השניה:

6. ווילט צ'מברליין (1968-1973): שאק לעשירים עוד לפני ששאק נולד. סייע ללייקרס לזכות באליפות ראשונה באל.איי (1972) ובשיא של 33 ניצחונות רצופים.

7. אלג'ין ביילור (1958-1971): מגדולי האתלטים והסקוררים בתולדות ה-NBA. סבל כמו ווסט משלטון הסלטיקס.

8. ג'יימס וורת'י (1982-1994): איש אהוב ומיוחד שתמיד היה זורח ברגעים הגדולים. מגדולי הצהובים-סגולים.

9. גייל גודריץ' (1965-1976): גארד קטן, מנהיג, סקורר, מוסר, חכם. אגדת לוס אנג'לס בלייקרס וב-UCLA.

10. דרק פישר (1996-2004, 2007-עכשיו): השחקן הכי פחות מוכשר ברשימה, בהפרש גדול. לכן הוא כזה גדול.