לברון על סף הדחה, 2:3 לבוסטון בסדרת הפלייאוף
הסלטיקס הדהימו את קליבלנד 88:120 בחוץ, קינג ג'יימס קלע רק 3 סלים בתבוסה הקשה ביותר של הקאבס בפלייאוף אי פעם. גארנט: "לא חוזרים לפה"
גבירותיי ורבותיי, רעידת אדמה של ממש. הבטחנו מלחמת עולם וקיבלנו. ובמלחמות, כמו במלחמות, הווטרנים המנוסים, הגנרלים שכבר היו, ראו וחוו, מתעלים. לוח התוצאות בקיו ארינה הראה הבוקר את השורה הבאה: בוסטון 120, קליבלנד 88. לא טעיתם. משחק 5, הנחשב לגיים צ'יינגר בסדרות הטוב מ-7 משחקים, היה כולו מלא בגאווה הירוקה.
כולם הספידו את בוסטון, גם אנחנו. איש לא האמין שחבורת הקשישים הזו מסוגלת לתת פוש נוסף, אחרון בהחלט במתכונתה הנוכחית, לעבר תואר האליפות. אבל הערכות לחוד ומציאות לחוד. כי דבר אחד יש בשחקנים של דוק ריברס מאז 2008 והוא בלתי ניתן לערעור: לב. בטונות.
40 נק' ברבע הרביעי ו-70 בסך הכל במחצית השנייה. זו הכמות שהפגיזו הירוקטיקוס, שמעולם לא נחשבו לקבוצת התקפה גדולה, בבית של לברון ג'יימס שחווה לא רק את התבוסה הקשה ביותר של הקאבס בפלייאוף אי פעם אלא גם את משחקו הגרוע ביותר בקריירה. 3 מ-14 מהשדה ורק 15 נק' אנמיות, בלתי מורגשות. עלובות.
האם היה זה משחק הבית האחרון של הקינג מאוהיו במדי הקאבס? ייתכן מאוד. אפילו ספייק לי הודה כי הוא מעודד את הסלטיקס לראשונה בקריירה, רק כדי שלברון יודח ויגיע לניקס בקיץ. זאת למרות שרבים מרגישים כי כשלון נוסף בעיר שלו, במדינה שלו, ישאירו כדי להשלים את המשימה אותה לקח על עצמו בגיל צעיר: לסיים את 46 שנות הבצורת של קליבלנד ללא תואר בספורט המקצועני בארה"ב.
המתמטיקה פשוטה: סדרת חצי גמר המזרח הנפלאה עוברת למשחק 6 בבוסטון, כשנצחון ביתי של הירוקים ישלח אותם בחזרה לגמר המזרחי שם מחכה כבר אורלנדו. במקרה שכזה, לברון וקליבלנד, שניצחו 61 משחקים בעונה הסדירה וביצעו טרייד עבור אנטואן ג'יימיסון בדקה ה-90 של יום ההעברות האחרון כדי להיות אלו שעונדים את הטבעת באמצע יוני, בחוץ.
נצחון חוץ של הקאבס, משהו שכבר עשו בסדרה הנוכחית, וביום ראשון בלילה יש לנו משחק 7 בקליבלנד על כל הקופה. שם כבר לא תהיה מלחמת עולם. זו תהיה מלחמת הכוכבים. הסטטיסטיקה מראה כי 67% מהקבוצות שניצחו את משחק 5 בסדרות הטוב מ-7 משחקים גם עלו לשלב הבא.
קליבלנד הוליכה בפתיחה אחרי שהנוסחה שלה לעצירת בוסטון – מניעת השליטה של ראז'ון רונדו בקצב – עבדה. גארד הירוקים סיים את המחצית הראשונה ללא סל שדה לרפואה, אולם דווקא כשירד לספסל היו אלו פירס, גארנט וריי אלן שנתנו את כל מה שיש להם ורצו 0:16 כדי להפוך את הקערה.
עם יתרון 6 במחצית הפגיז אלן שתי שלשות בפתיחת הרבע השלישי ובישר על בוא המבול. ואז הצטרף רונדו לחגיגה, עם 16 נק' עד לסיום וניהול משחק שהשמיד כל תקווה בצד המארח. "אסור לנו לחזור לפה", סיכם גארנט, "אנחנו צריכים להתייחס למשחק הבא כאילו הוא משחק 7. אסור לנו שהקבוצה הטובה בליגה תארח אותנו למשחק 7 אצלה בבית. פשוט בלתי אפשרי".
"אנחנו מי שאנחנו", הוסיף ריברס ועקץ את לברון וחבריו, "אנחנו לא צריכים שאף אחד ישחק כמו גיבור. אנו חייבים להיות קבוצה. אנחנו טובים כשאנחנו משחקים כקבוצה". ומה שבוסטון עשתה עוד יילמד בקליניקות לכדורסל: 23 נק' בהזדמנות שנייה, סגירה הרמטית של הצבע וניצול מקסימלי של הוצאת ג'יימס מהמשחק.
"החטאתי הרבה זריקות חופשיות שאני בדרך כלל קולע", סיכם לברון, "לא רואים את זה הרבה ממני, וכשזה קורה זה מפתיע. עכשיו הגב שלנו אל הקיר. אנחנו צריכים לנצח בבוסטון וזה מה שכבר עשינו".
לברון לא קלע במחצית הראשונה. גרוע מבחינת הקאבס, הוא ניסה להיכנס למשחק דרך קליעות מבחוץ ולא פגע בכלום. הוא חשש מלנסות ולחדור בעומק יער הידיים הקשוחות של שחקני הסלטיקס. הסל הראשון שלו הגיע בדאנק. ועד שזה קרה, קליבלנד הייתה כבר בפיגור בלתי מחיק.
בקליבלנד חייבים לעשות מהר מאוד חשבון נפש. ככה זה כשאתה מוריד 10 ריב' פחות מבוסטון הזקנה, ככה זה כשאתה מאבד 17 כדורים, כמעט פי 2 מהיריבה. ככה זה שמו וויליאמס ואנטואן ג'יימיסון קולעים יחד 18 נק' באחוזים רעים ולא מגיעים למשחק החשוב ביותר שלהם בקריירה. ככה זה כששאקיל אוניל הנושק לסוף שנות ה-30 הוא היחיד שבאמת מנסה (21 נק', 4 ריב' ו-4 חסימות).
"זהו יום אפל שמבשר כנראה על סיומה של עונה ותקופה", זעקו הכותרות בעיתוני קליבלנד מיד בתום המשחק, "כך זה נראה כשפול פירס מתחפש ללברון". ולברון? הוא הכתים את חולצת המועדון, גם את המוניטין ויש לו צ'אנס אחד לתקן מחר בלילה בבינטאון, אחרת יהיה זה כתם שיסחוב הלאה איתו. ולא משנה איזה שם יתנוסס על חולצתו.
אלן הפציץ 25 נק' למנצחים, פירס, במשחקו הטוב ביותר בסדרה, קלע 21 עם 11 ריב' ו-7 אס', גארנט 18, ביג בייבי 15 וקנדריק פרקינס 10. בצד המפסיד רשם שאק 21, ג'יימס 15, אנתוני פארקר 14.
