אולי לברון יעבור לשחק אחד נגד חמישה? השבוע ב-NBA

הצוות המסייע של קליבלנד לא הגיע לפלייאוף, פיניקס במחאה פוליטית על הפרקט ופסטיבל הרחמים על נוביצקי

אולי לברון יעבור לשחק אחד נגד חמישה? השבוע ב-NBA | רשת 13

מה השתנה הלילה הזה? >>>

פלאשבק קצר לפלייאוף של 2009: קליבלנד הגיעה אז אל הרגעים המכריעים של העונה, כשהיא חמושה במאזן הטוב בליגה, ב-MVP טרי ובעיקר עם דימוי של אחת שמקומה בגמר ה-NBA כבר מובטח. סימני השאלה החלו לצוץ עם הופעתו של המבחן האמיתי הראשון – המפגש מול אורלנדו בגמר המזרח. בדיוק באותו זמן במערב, הלייקרס זחלו אל עבר הגמר. שנה עברה, שנה חלפה אבל שום דבר לא באמת השתנה.

באוהיו ומחוצה לה ימשיכו לנפנף בהישגים הקבועים: במאזן, בתואר ה-MVP של לברון ג'יימס ובחיזוק שעשתה הקבוצה העונה ואמור לעשות את ההבדל. רק דבר אחד שכחה קליבלנד: להעביר את ידית ההילוכים למוד "פלייאוף", כי בינתיים הוא נשכח איפשהו באווירת השאנטי שהשתלטה על הקבוצה לקראת סוף העונה הרגילה ובסדרה הקלילה מול שיקגו. גם הכאבים במרפק של לברון לא יוכלו להסביר את ההופעה האדישה להחריד שהקאבס הציגו בהפסד הביתי לבוסטון 104:86, שהשווה את הסדרה ל-1:1. כמה החלטות טובות יותר מצד הסלטיקס במשחק הראשון, ודיוויד סטרן היה צריך להתחיל לחשוב כבר עכשיו על גימיק שיווקי אלטרנטיבי לגמר ה-NBA.

ה-8 מ-30 מהשדה של שאקיל אוניל, מו וויליאמס, אנטוני פארקר ודלנטה ווסט במשחק השני חושפים בעיקר את התלות המוגזמת של הקבוצה בלברון, בדיוק כמו בימים בהם שיחק אחד נגד חמישה. הלייקרס, שרחוקים מלהרשים בפלייאוף, כבר הוכיחו מזמן שהם מסוגלים לנצח ביום רע של קובי בריאנט. קליבלנד עדיין רחוקה מהמקום הזה.

לגניבת הבייתיות על ידי בוסטון אין יותר מדי משמעות להמשך הסדרה, אבל הצורה בה זה נעשה היא שאמורה להדאיג את הקאבס יותר מכל. הדרך לתואר ראשון של לברון ג'יימס אמנם כבר נסללה בדמיונם של רוב האוהדים בליגה, אבל בעולם האמיתי תואר זה דבר שלוקחים, לא מקבלים.

פסטיבל "רחמים על נוביצקי" >>>

הגיע הזמן שדירק נוביצקי יבדוק את שורשיו הגרמניים. בחוקיות שהוא מייצר בשנים האחרונות, לא רק שהגרמנים לא מנצחים בסוף, הם אף שוברים שיאים שליליים בהגעה לפלייאוף עם ציפיות גבוהות שמלווה בהתרסקות שוברת לב.

ב-2006 איבדה דאלאס יתרון 0:2 בגמר ה-NBA מול מיאמי, ב-2007 היתה אחראית על ההדחה הראשונה בהיסטוריה של מדורגת ראשונה על ידי שמינית (גולדן סטייט) והשנה ציינה בצער את הפעם הראשונה מאז עברה הליגה ב-2003 לשיטת הטוב מ-7 בסיבוב הראשון, שהמדורגת שניה מודחת על ידי השביעית (סן אנטוניו). זוהי כבר קללה של ממש. אחד מאבות אבותיו של נוביציקי היה לבטח הולנדי.

כל הסטריאוטיפים הקבועים על הפאוור פורוורד כלוזר הנצחי וכאחד שנחנק ברגעי האמת, שלכאורה התבקשו לצאת אל האור שוב לאחר ההדחה מול סן אנטוניו, פינו מקום בארצות הברית למשהו אחר, עצוב בהרבה - פסטיבל של רחמים על מר גורלו של השחקן. אפילו נטולי טבעת אגדיים כמו צ'ארלס בארקלי וקארל מאלון לא זכו לכל כך הרבה סבל בפלייאוף. "לא מגיע לו החרא הזה", אמר אחד משחקני היריבה השנואה מסן אנטוניו בתום הסדרה.

נוביצקי הגיע לעבוד מול הספרס, ובשלושה משחקים בסדרה סיים עם מעל 30 נקודות. כל זה ירד לטמיון עם ההברזה ההמונית שהציג הצוות המסייע של דאלאס שהיה אמור לקחת את הקבוצה לפחות עד גמר המערב. כאשר הממוצעים של שון מריון, ג'ייסון קיד וג'ייסון טרי נמצאים בפלייאוף בצניחה חופשית, גם משחקי 50 נקודות של נוביצקי לא היו עוזרים.

השחקן בן ה-31 עשוי להפוך את הקיץ הזה לסוער עוד יותר אם יחליט להשתחרר מחוזהו. כל עוד הבעלים מארק קיובן מוכן לפזר כמה דולרים שרק צריך על מנת להשיג את חלום האליפות, השיקול הרציונלי אמור להשאיר את נוביצקי בדאלאס. אבל רציונליות ודאלאס הפכו כבר מזמן למילים מנוגדות. אולי הגיע הזמן להסיר את הקללה במקום אחר.

הכל פוליטיקה >>>

הארכות כפולות, דם על הפרקט ושלטים נגד דיוויד סטרן הם רק חלק ממה שהופך את קרבות הפלייאוף בין פיניקס לסן אנטוניו לכל כך אטרקטיביים לצפיה בשנים האחרונות. אבל עבור רוברט סרבר, הבעלים של הסאנס, זה לא מספיק. ביום רביעי הוא הוסיף סעיף נוסף לרשימה – יצירת שערוריות פוליטיות.

הקבוצה של סרבר עלתה למשחק השני בסדרה עם הכיתוב "לוס סאנס" ("הסאנס" בספרדית), במחאה על חוק חדש במדינת אריזונה אשר יקנה למשטרה המקומית סמכויות נרחבות במעקב אחר אזרחים, בניסיון להתמודד עם בעיית המהגרים הבלתי חוקיים ממכסיקו. מי שעורר את הסערה האמיתית היה הג'נרל מנג'ר של הסאנס, סטיב קר, שאמר שהחוק מזכיר לו תמונות מגרמניה הנאצית. ההתבטאות הובילה לשורה של גינויים על ידי אנשי קונגרס מאריזונה. "הגבול שלנו עם מכסיקו פרוץ כמו הקבוצה עם ההגנה הגרועה בליגה", עקץ מושל המדינה, יאן ברוואר, בטור ב-ESPN.COM.

בפיניקס כבר חששו מתגובה עוינת של סטרן, אבל זה דווקא בירך על ההחלטה, אבל ממש לא מתוך דאגה עמוקה למצב זכויות האדם בארצות הברית. לפני שנתיים בבייג'ינג הוא ידע יפה מאוד להשתיק את הכוונות של מספר חברי דרים טים לצאת נגד הפרת זכויות האדם בסין. קצת מחאה נגד מדינה כמו אריזונה, שגם ככה נתפסת כשמרנית מדי עבור הברנז'ה בניו יורק וקליפורניה, לא באמת תזיק.

כוכב ברשת: הקמע של מילווקי >>>

במילווקי אולי לא העפילו לחצי גמר המזרח, אבל אוהדי הבאקס יוכלו להתנחם בדאנק נדיר ביותר של הקמע שלהם.