פלייאוף 2010 ב-NBA, הסיפור האמיתי

הכל רק לא סנסציה >>>

הדרך המופלאה של ניו יורק ניקס מהמקום השמיני במזרח עד לגמר ה-NBA בעונת 1998/9, מובילה רשימה ארוכה של הפתעות ענק שהפכו לנכסי צאן ברזל במורשת של הפלייאוף. השנה מבקשים המפרסמים, רשתות הטלויזיה, הקומישינר דיוויד סטרן ולא מעט אוהדים להשאיר את הסנסציות בצד. אפשר להסתפק במשהו קטן וסמלי. פה הדחה של בוסטון, שם הפסד של אורלנדו, אבל לא יותר מזה. ששום דבר לא יפריע לתסריט היחידי שבא בחשבון בגמר: קובי נגד לברון, לייקרס נגד קליבלנד. אחרת, למופעי הבובות של שני הכוכבים בפרסומות המפורסמות של נייקי שוב יהיה יותר רייטינג בארצות הברית מלסדרת הגמר עצמה.

צפו באחת מהפרסומות

בכל זאת יגיעו, למרות הכל >>>

ב-28 המשחקים שחלפו מאז פגרת האולסטאר בחודש פברואר, הפסידה הלייקרס לא פחות מ-12 פעמים. הכימיה הקבוצתית של אשתקד נראית כהיסטוריה: קובי בריאנט מציג לאחרונה ערבים של 5 מ-23 ו-4 מ-11 מהשדה, פאו גאסול מתעסק במאבקי אגו ורכז יציב היא מילה זרה בסטייפלס סנטר. אם העונה הרגילה לא היתה מסתיימת השבוע, יתכן שגם המקום בפסגת המערב היה בסכנה. כל זה בזמן שרוב היריבות של הלייקרס באזור לא מפסיקות לנצח. האם מדובר במשהו שימנע מ-95% מהעולם להמר עליהם כאלופת המערב לפחות? כלל לא. רוח העבר גוברת על היגיון ההווה - ברגע החשוב באמת, דרק פישר קשישא הרי יקבור את השלשה המכריעה.

הפתעה לא יכולה להיות כאן >>>

אחרי 81 מתוך 82 משחקים בעונה הרגילה, ההיגיון אומר שתמונת הפלייאוף אמורה להיות מעוצבת. אז זהו, שלמערב הפרוע אין כל היגיון, ורק במחזור הסיום בלילה שבין רביעי לחמישי נסגרו לא פחות משישה מתוך שמונת המקומות האחרונים. שבעה משחקים בלבד הפרידו בין המקום הראשון לשמיני, רק שניים בין המקומות 2 ל-5. וכשזו המציאות, אין פלא ששלוש מתוך ארבע הסדרות של הסיבוב הראשון - דאלאס מול סן אנטוניו, פיניקס מול פורטלנד ודנבר מול יוטה – לא באמת מייצרות פייבוריטית מובהקת. במערב כמו במערב, שום דבר כבר לא יכול להפתיע.

ה-סיפור במערב: המלכה מול הילדים המורדים >>>

אם נמשיך במגמת השיגעון של המערב, נגלה כי הסדרה המרתקת ביותר בהרבה מובנים תהיה זו שבין המקום הראשון לשמיני, הלייקרס נגד אוקלהומה סיטי. אמנם לא נקבל כאן יחסי כוחות שקולים כמו ביתר הסדרות, וניצחון של הת'אנדר יחשב כהפתעה מרעישה, אבל הסיפור המעניין ביותר נמצא דווקא כאן: ההווה, קובי בריאנט, מול העתיד, קווין דוראנט, שבעולם בלי לברון ג'יימס היה עשוי להיות ה-MVP של העונה. הניסיון של הלייקרס מול רוח הנעורים של אוקלהומה סיטי. לוס אנג'לס הפסידה פעם אחת וירקה דם בשלושה ניצחונות מול הת'אנדר העונה. היא תמשיך כנראה לשלב הבא, אבל טיול זה לא יהיה.

ה-סיפור במזרח: בוסטון המתפרקת נגד מיאמי ודווין וויד >>>

במזרח העניינים רגועים בהרבה, כאשר את מירב תשומת הלב בסיבוב הראשון תרכז "סדרת הסנדוויץ'" שבין בוסטון (4) למיאמי (5). לא רק בגלל שמדובר במפגש מרתק בין דווין וויד לקווין גארנט, אלא גם בזכות השלכותיה האפשריות. "בפלייאוף היא תופיע", הבטיחו פרשנים רבים בנוגע לסלטיקס, שדי מסריחים את המגרש כבר תקופה ארוכה עם שמונה הפסדים ב-13 המשחקים האחרונים של העונה. הפסד מוקדם בסדרה מול ההיט עשוי לפרק שם את החבילה מוקדם מהצפוי. ניצחון של מיאמי יכול לקרב את וויד להישארות במיאמי, במידה ויגיע חיזוק מתאים בקיץ. מתאים לכם מפגש בין ווייד ללברון ג'יימס בחצי הגמר האזורי?

במזרח אין אנרגיות שליליות >>>

מזל טוב לחוף המזרחי: לראשונה מזה חמש עונות הוא נמנע העונה מהתענוג המפוקפק של קבוצות פלייאוף בעלות מאזן שלילי. ולא שזה הלך קל: ניצחון של שיקגו במחזור המשחקים האחרון הבטיח לה מאזן של 41:41 (ואת הכרטיס האחרון לפלייאוף), והכל רק כדי למסור ד"ש ללברון וקליבלנד בסיבוב הראשון. ולא, זה ממש לא אומר שהמזרח בכללותו הולך ומשתפר: את הסטטיסטיקה "איזנה" תחתית האזור, שהפכה מסתם גרועה למבזה, כאשר לא פחות מחמש קבוצות סיימו את העונה עם פחות מ-30 ניצחונות. יש כבוד?

את הילדים תשאירו בבית >>>

שנה שלמה צפו ג'ייסון קיד (37) וסטיב נאש (36) בהזלת הריר של פרשני הליגה על החפ"שים טייריק אוואנס, סטפאן קארי וברנדון ג'נינקס, שמובילים את מחזור הרכזים המשובח של הדראפט האחרון. כל זאת בזמן ששני הסבים חורטים את המילים "עד מתי דראפט 94 (או 96 במקרה של נאש)" על ארוניות בחדרי ההלבשה, בעונות שיא שלהם לקראת סוף הקריירה. בימים הקרובים הם ישכיבו את רכזי הדור הבא לישון, ויתפנו להמשיך ולהטביע חותם על הופעות פלייאוף קלאסיות. נאש יקווה להישאר הפעם גם עם אף שלם.

צפו בסטיב נאש מאבד את האף ויושב על הספסל ברגעיו המכריעים של משחק מספר 1 בחצי גמר המערב של 2007 נגד סן אנטוניו. פיניקס, שהפסידה במשחק ובסדרה כולה 2:4, לא סלחה עד היום

שאקיל וביינום חוזרים בתשובה >>>

בקצב הזה, הפלייאוף הקרוב יעוצב דווקא לפי אלה שלא ישתתפו בו, או לחלופין - אלה שיופיעו אליו בכשירות חלקית. על סיפורי הפציעות הטראגיים של התקופה האחרונה אחראיות מילווקי, שאיבדה את הסנטר האוסטרלי אנדרו בוגוט בעונה פריצה מצוינת שלו, ופורטלנד שרגע לפני הסיום חטפה התקף לב עם פציעתו של ברנדון רוי, שבינתיים הספיק לטעון שישחק למרות הכאבים. אבל מעל כולם ניצבים שני בחורים גדולים שחוזרים מתקופת החלמה ממושכות: שאקיל אוניל ואנדרו ביינום. מי מהשניים יהיה כשיר יותר בשביל לעזור לקבוצה שלו להגיע לביקור הקבוע בקיץ אצל ברק אובמה?

במזרח ינוחו, המערב כבר יעשה את העבודה השחורה >>>

במערב אין זמן לנוח. הפלייאוף יחל שם כבר בשבת, כאשר כל סדרת סיבוב ראשון באזור היא בעלת פוטנציאל להיכנס למרתון של שישה משחקים לפחות. בזמן שענקיות המערב יתישו זה את זה, הפלייאוף האמיתי של קליבלנד ואורלנדו מפסגת המזרח צפוי להתחיל לכל המוקדם רק לקראת סוף חצאי הגמר האזוריים, כאשר בסיבוב הראשון ממתינים להן טיולים קלילים נגד שיקגו ושארלוט בהתאמה. זו שתגיע לגמר ה-NBA, תפגוש שם יריבה מערבית שתיפול מהרגליים.

והכי חשוב - שהקיץ הזה לא יגמר לעולם >>>

פעם בארבע שנים מספק לנו לוח השנה של הספורט העולמי התנגשות טיטאנים של מספר ימים בחודש יוני: גמר ה-NBA מול המונדיאל. עבור שומרי האמונים הכבדים, היום הופך ללילה והלילה ליום. פריצה של יורי דז'ורקף באגף מתבלבלת במוח עם עוד ג'אמפ שוט של מייקל ג'ורדן על ביירון ראסל ב-1998, חיוך האליפות השלישית של פיל ג'קסון בלייקרס מתחלף בדמיון עם זה של חוס הידניק בדרום קוריאה 2002, ודירק נוביצקי הופך לפתע לבלם גרמני, וכמו נבחרתו קורס ברגעי ההכרעה של 2006. ואז, כשהכל נגמר, מתעוררים בוקר אחד ומגלים שקובי דג'אני על הכוונת של הפועל עכו.

קבלו טעימה נוסטלגית מ-50 השערים הכי גדולים בגביע העולם