המשחק המקדים שלפני קובי נגד לברון. סיכום העונה הרגילה ב-NBA
אחרי עונה רגילה שנראתה כמו משיכת זמן אחת גדולה לפני הקרב על הטבעת בין קובי ללברון, שרון קינן עוצר לסיכומים: על הבינוניות של הגדולות, האימפקט של קיץ 2010 וההסתבכויות הפליליות של הכוכבים
אין משהו לכתוב עליו הביתה >>>
המסר הבא מוקדש לחובבי ה-NBA הממוצעים, שדואגים לקפוץ ולראות מה קורה בליגה הטובה בעולם רק בחודש אפריל: אז זהו, שלא באמת הפסדתם יותר מדי בעונה הסדירה. אף קבוצה לא הציגה עונה שתיכנס להיסטוריה, וגם אם נתאמץ לא באמת נצליח למצוא כוח עוצמתי כלשהו, כמו התיאום המדהים בלייקרס של העונה שעברה (למרות פלייאוף צולע), ההגנה הבלתי חדירה של בוסטון לפני שנתיים או אפילו ההתקפה הרצחנית של דאלאס לפני שלוש שנים (אותה קבוצה שהפסידה במפתיע בסיבוב הראשון של הפלייאוף לגולדן סטייט).
הלייקרס חורקים כבר לא מעט זמן, וגם 60 הניצחונות ומעלה של קליבלנד עדיין נלקחים בעירבון מוגבל במזרח, שרק נהיה רע יותר משנה לשנה. שבוע לפלייאוף, וההנחה המקובלת לפיה הלייקרס והקאבס יפלסו את דרכם לגמר ה-NBA מבוססת פחות על העוצמה שהפגינו במהלך העונה ויותר על העובדה שאין באמת יריבות ראויות שמסוגלות להפריע להן בדרך. נסגור על 3:4 בגמר NBA מרתק בין שני המועדונים כפיצוי.
נמאס כבר מ"קיץ 2010" >>>
ספק אם גם חובבי הספקולציות היו יכולים לדמיין לפני כמה שנים את השפעתו המוקדמת של ה-1 ביולי 2010 - התאריך בו יהפכו לברון ג'יימס, דווין וויד, כריס בוש, אמארה סטודמאייר ועוד רשימה ארוכה של כוכבים לשחקנים חופשיים. מה שהחל כקוריוז תקשורתי הפך העונה לתאריך היעד המפורסם בהיסטוריה של הליגה, זה שבמובנים רבים עשוי לעצב את עתידה בשנים הבאות.
הוא "ניקה" קבוצות (ע"ע ניקס), גרם לאחרות לשקשק ולהבין שזה עכשיו או לעולם לא (ע"ע קליבלנד) ושכנע שחקנים להתחיל לעבוד על מנת להשיג חוזה מקסימום בקיץ (ע"ע סטודמאייר לאחר פגרת האולסטאר).
התחושה היא שזהות הקבוצה בה ישחק לברון בעונה הבאה מעניינת היום יותר מזהות האלופה של העונה הנוכחית, זו שבלי שנרגיש נכנסת לרגעיה המכריעים בעוד שבוע. וכשזוהי המציאות, עדיף ש"קיץ 2010" כבר יהיה שייך להיסטוריה. מגיע לנו להנות גם מההווה.
לברון מעל כולם >>>
לברון ג'יימס מעולם לא היה חביב המדור הזה. הוא זכה כאן בעבר לביקורות על התנהלותו הילדותית לאחר ההדחה בגמר המזרח בשנה שעברה, וגם חטף על כוונתו להשתתף בקיץ הקרוב בסרט על חשבון אליפות העולם בטורקיה. כל זאת מתוך רצון נואש להזכיר שגם "המלך", זה שבינתיים נותר ללא כתר, עדיין רחוק מלהיות מושלם.
אבל על דבר אחד לא נערער: אין אדם על הגלובוס ששיחק העונה כדורסל טוב ממנו. יסלח לנו קובי בריאנט, אבל מירוץ ה-MVP, שבדרך כלל מעורר בתקופה הזאת של השנה עניין רב, כבר סגור מזמן. כי באמת שאי אפשר להתמודד עם שחקן שחי העונה באופן קבוע בגבולות הטריפל דאבל, עם 29.7 נקודות, 8.6 אסיסטים ו-7.3 ריבאונדים למשחק.
אין כרגע מי שתורם לקבוצה שלו יותר ממה שמספק אדון ג'יימס לקאבס. קליבלנד, למרות צירופם של שאקיל אוניל ואנטואן ג'יימסון, היא עדיין חבורה בינונית פלוס של שחקנים שללא לברון היתה מעפילה לפלייאוף רק בחסות המזרח החלש. ג'יימס יהיה השחקן העשירי בהיסטוריה שזוכה בשני תארי MVP רצופים. עכשיו זה הזמן להראות גם לחבריו לקבוצה איך מרגיש תואר. כי זה הרי מה שחשוב באמת.
צרות של כוכבים >>>
אם עד העונה שאלתם את עצמכם על הקשר שבין אינטליגנציה להצלחה ספורטיבית, הגיעו השנה בזה אחר זה סיפוריהם של כוכבים מתבגרים שיכלו בסיטואציה אחרת להפוך לשחקני היכל התהילה, אך יזכרו בעיקר כפספוסים עצובים.
גילברט ארינאס, אלן אייברסון, סטפון מארבורי וטרייסי מקגריידי – כולם כוכבים גדולים בעבר שהעונה השלימו התרסקות מדהימה. ארינאס שיחק עם אקדחים בחדר ההלבשה של וושינגטון, אייברסון הסתבך עם אלכוהול והימורים לאחר שעבר שתי קבוצות בעונה, מארבורי עישן הקיץ סמים לפני המצלמות ומקגריידי, "הצדיק" שבחבורה, פשוט המשיך לאהוב את עצמו יותר מדי עד כדי כך שיוסטון העדיפה לוותר על שירותיו לטובת פח האשפה של ניו יורק.
אבל הבעיה האמיתית נמצאת ככל הנראה אצל מי שמוכן להעניק להם שוב ושוב את ההזדמנות הנוספת, כאילו שהסוף אינו צפוי מראש. בדיוק כמו זו שקיבל אייברסון בפילדלפיה, לאחר שהוכיח בממפיס שהוא לא מסוגל להיות שייך לקבוצת כדורסל. גם ארינאס צפוי לחזור למגרשים בשנה הבאה. הכינו את השכפ"צים.
העבירו מסר: אוקלהומה סיטי >>>
אוקלהומה סיטי היא הפתעת השנה ב-NBA (כרגע שמינית במערב), וסיפקה את עונת הפריצה של קווין דוראנט (29.9 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים למשחק), רגע לפני שהוא נכנס לליגה של הגדולים באמת.
אבל טועה מי שחושב שזה נגמר כאן. בעונה הזאת של הת'אנדר היה מסר עמוק. אחד שמכוון לג'נרל מנג'רים בליגה, שחושבים שאפשר לבנות קבוצה בקיץ אחד, ואחר למאמנים שטרם הפנימו שקבוצת כדורסל אמורה להיות גדולה מסכום חלקיה.
שנתיים סבלו הת'אנדר מעונות של 23 ניצחונות ומטה. שתי בחירות הדראפט האחרונות שלהם – ראסל ווסטברוק לפני שנתיים וג'יימס הארדן השנה – נחשבו להפתעות במקומות בהן נבחרו. אבל באוקלהומה לא חיפשו את המוכשרים ביותר, אלא את אלה שידעו להשתלב סביב דוראנט, שסומן כבר מהרגע שנבחר בדראפט 2007 כ"פרנצ'ייז פלייר". התוצאה שראינו העונה היא נדירה במחזות הליגה: קבוצה צעירה עם היררכיה ברורה ונטולת מאבקי אגו, שמצליחה לסיים עונה במאזן של למעלה מ-60 אחוזי הצלחה. צפו ולמדו.
כוכב ברשת: דוראנט משלם שכר לימוד >>>
עוד כמה שנים יצפה קווין דוראנט בקטע הזה, ויחייך. רגע אחרי שדרון וויליאמס קבע 139:140 ליוטה במשחק מטורף ביום שלישי האחרון, קיבל דוראנט הזדמנות לנצח את המשחק עם הבאזר. סי.ג'י מיילס ביצע עליו עבירה ברורה, אבל דוראנט כאמור עדיין לא זוכה לכבוד של הגדולים באמת.