האם מייקל ג'ורדן, אלוהי הכדורסל, יכול להפוך למנהל אלוהי?
מייקל ג'ורדן, הבעלים החדש של שארלוט, הוא לא מנהל גרוע כמו שעשו ממנו. אז נכון, הוא נפל עם קוואמי בראון בדראפט 2001, אבל עשה לא מעט החלטות חיוביות מאז. הבובקאטס בידיים טובות
אם תיגשו עכשיו, ממש עכשיו, לכל חובב NBA – יודעים מה? יותר קל – תיגשו אל עצמכם – ותשאלו איזה מן מנהל הוא מייקל ג'ורדן, סביר מאוד להניח שבתוך חצי שנייה, בתוספת לגלוג, תישמע התשובה "הכי גרוע שיש". התגובה הכי פופולרית לכך שג'ורדן הפך עכשיו לבעלים של שארלוט בובקאטס היא "ואיזה מסכנים האוהדים". וזו, מה לעשות, רק עוד הנחה מוטעית אחת בשרשרת של הנחות מוטעות שאנחנו עושים לגבי מפורסמים. אני ממש לא מתכוון לטעון כאן שמייקל ג'ורדן הוא מנהל מוצלח. אני רק רוצה להזכיר לכם שלפני שאתם קופצים, כדאי לבדוק את העובדות. כמו תמיד בחיים, אגב. וכשבודקים את העובדות מתגלה שבין אם בגלל שאף אחד לא מוכן להאמין שג'ורדן יכול להיות טוב בעוד משהו, או בין אם מדובר בכך שאנחנו פשוט נוטים להבליט כל כישלון של דמות גדולה מהחיים כמו ג'ורדן – האמת היא פשוטה מאוד: הוא לא גרוע כמו שעשו ממנו. רחוק מזה. ראשית, היו, יש ויהיו מנהלי כדורסל גרועים יותר מג'ורדן. ושנית, תאמינו או לא, הוא גם עשה כמה דברים בכלל לא רעים בזמן שכולם שחטו אותו.
וזו גם ממש לא בעיה גדולה לבחון את זה. כי את התפקידים שמייקל ג'ורדן מילא בוושינגטון וויזארדס (ב-2000-2001) ובבובקאטס (מאז 2006) אפשר לנטר בכלים מאוד ברורים ומוגדרים: הדראפט, השוק החופשי וטריידים, שליטה במשכורות, מינויים שונים לתפקידים במועדון לרבות מאמן, קידום מכירות, משיכת קהל ומעל לכל – ההתקדמות המקצועית. סדרת כלים מאוד אמינה לפיה אפשר להחליט בקלות האם ה-GM/האחראי על פעולות כדורסל/סגן הנשיא/"האיש החזק"/הבעלים עושים את העבודה שלהם כמו שצריך. אז איפה ג'ורדן עומד במבחנים האלה?
הכי כיף לשחוט את הפרה הקדושה
את הקדנציה שלו כבעל תפקיד בוויזארדס, שם היה האחראי על פעולות הכדורסל בין ינואר 2000 ועד לחזרתו השנייה מפרישה לקראת עונת 2001/2, כולם זוכרים בגלל דבר אחד: לקיחת קוואמי בראון בבחירה הראשונה בדראפט 2001. בלי שום צל של ספק אחת מבחירות הדראפט האיומות בתולדות הליגה, ומתמודדת ראויה לתואר הבחירה הראשונה הכי גרועה אי פעם. גם המהפכה שביצע בסגל בסדרת טריידים ארוכה לא הוכיחה את עצמה ובעונה המלאה היחידה שלו בתפקיד רשמי ניצחו הוויזארדס רק 19 משחקים, 10 פחות מהעונה שלפני.
או-אז החליט ג'ורדן למנות את דאג קולינס למאמן – הצעד הראשון בהכנת הקרקע לחזרתו לפרקט. עם ג'ורדן במדים השתפרו הוויזארדס לשתי עונות רצופות של 37 ניצחונות וקפצו מאזור המקום ה-20 בליגה במשיכת קהל למקום ה-2.
משך כל הזמן הזה ג'ורדן לא אחז בתפקיד רשמי אבל שום דבר לא קרה שם בלי אישור שלו. וכך למשל ג'ורדן הוא האיש שאישר את בחירותיהם של ג'ארד ג'פריס (11), חואן דיקסון (17) וחואן קרלוס נבארו (39) בדראפט באותה עונה. הספק בכלל לא רע במחזור די חלש. אבל מישהו אי פעם טרח לספר לכם על זה? אתם אי פעם בדקתם את זה בעצמכם? ברור שלא. קל בהרבה פשוט לשחוט את הפרה הקדושה. קל, ולרוב גם כיף. אני מודה.
כשג'ורדן פרש בשלישית והתכוון לחזור למשרדו בתום עונת 2002/3 הוא השאיר אחריו שלד לא רע בכלל (לארי יוז בשכר סביר לגמרי, ג'רי סטאקהואס וכריסטיאן לייטנר – שאח"כ עברו ביחד לדאלאס בשביל אנטואן ג'יימיסון, ברנדן הייווד אותו הביא בטרייד עבור שום דבר בעצם, איתן תומאס, בחירות הדראפט החדשות ג'פריס ודיקסון. וכן, גם קוואמי בראון). שלד לחלוטין עדיף על זה שהיה שם כאשר ירד לפרקט שנתיים קודם לכן. וכמו כן, הוא השאיר את הקבוצה עם מספיק מקום מתחת לתקרת השכר כדי להחתים בשוק החופשי את גילברט ארינאס, ועם הבחירה ה-10 בדראפט 2003, אחד מ-3 המחזורים הכי איכותיים בתולדות הליגה.
הכל היה מוכן לבניית הקבוצה שבתוך שנתיים תגיע לסיבוב השני בפלייאוף. משום מה, סבר ג'ורדן שזה יספיק לו כדי לקבל בחזרה את תפקידו. ולא רק כי הרבה ג'נרל מנג'רים אחרים עשו הרבה פחות ונשארו בתפקידם. אייב פולין ז"ל, בעלי הקבוצה דאז שנפטר השנה, חשב אחרת והחליט לפטר את ג'ורדן. הוא, כנראה, היה עדיין תחת השפעת הבחירה בבראון. ממש כמו רבים עד היום.
דברים ששכחו לספר לכם
ב-2006 ג'ורדן הצטרף כבעלי-משנה לבובקאטס וכאיש בעל המלה האחרונה בענייני הכדורסל במועדון. מה אתם זוכרים לו מכל התקופה הזו? נכון, את זה שהוא לקח את אדם מוריסון עם הבחירה ה-3 בדראפט 2006. כישלון גדול. אין ספק. אגב, אתם בטח יודעים שממוצע הנק' של מוריסון בקריירה הקצרה שלו גבוה לפחות כמו של הבחירות 4, 5, 9, 10, 11, 12, 13, 15, 16, 17, 18, 19 ו-20 באותו הדראפט, נכון? לא. אתם לא יודעים. אתם לא יודעים כי אף אחד לא טרח להזכיר לכם איך גם שיקגו, אטלנטה, גולדן סטייט, סיאטל, אורלנדו, ניו אורלינס ועוד כמה קבוצות פישלו שם בצורה לא הרבה פחות מחפירה. כי זה לא מעניין. להזכיר שוב ושוב את הכישלון של ג'ורדן? מאוד מעניין.
אגב, בבחירה ה-50 באותו דראפט ג'ורדן לקח את ריאן הולינס, שבמשך שתי עונות וחצי העלה תרומה קטנה (ועדיין יותר מאשר כמעט כל בחירה אחרת באיזורים האלה של הדראפט), עד שעבר בטרייד יחד עם מאט קארול והחוזה הגדול שלו עבור דסגאנה דיופ. וזו ממש לא הפעם הראשונה או האחרונה שבחירת הסיבוב השני של ג'ורדן מניבה תפוקה.
שנה לאחר מכן ג'ורדן בחר בדראפט את ברנדן רייט, והעביר אותו בשביל ג'ייסון ריצ'ארדסון מגולדן סטייט. עסקה שאם דריל מורי, דוני וולש, מיץ' קופצ'אק, ג'ף פטרי או כמעט כל GM אחר בליגה היה עושה הייתם שומעים פעם או פעמיים עד כמה היא נבונה. ומישהו גם היה דואג להזכיר לכם שאח"כ אותו ריצ'ארדסון עבר לפיניקס בשביל ראג'ה בל ובוריס דיאו – שהביאו שינוי חיובי נוסף לקבוצה. ושאח"כ בל עבר לגולדן סטייט בשביל סטיבן ג'קסון, הבנאדם שמצעיד את הקבוצה העונה במאבקה על מקום בפלייאוף. סטיבן ג'קסון ובוריס דיאו וקרב על מקום בדראפט – תמורה לא רעה עבור רייט (והבחירה ה-22 ג'ארד דאדלי, שנמצא כיום בפיניקס. שוב ג'ורדן בוחר לא רע בכלל במקום נמוך).
האם הנוכחות של ג'ורדן תספיק?
אפשר להמשיך ולתאר את בחירות הדראפט של ג'ורדן, אבל אין צורך. הרעיון ברור. בתחילת הדרך הוא לקח שתי החלטות איומות, אבל עם הזמן הוא הוכיח שהוא יודע להשתמש בדראפט, גם במקומות הנמוכים שלו, וגם לרקוח מזה – ובכלל – עסקאות לא רעות. זה שאף אחד לא מתעכב על זה, זה משהו אחר.
חשוב לרגע גם לציין שג'ורדן הוא האיש שמינה בין היתר את לארי בראון, אחד המאמנים המבוקשים, המוערכים והמוצלחים בליגה שנמצא בשארלוט רק כי ג'ורדן שם. והוא גם האיש שנותן לרוד היגינס, ה-GM שלו, שקט וביטחון לרקום יחד מספר לא מבוטל של עיסקאות, שהביאו את הקבוצה למצב הנוכחי שלה בטבלאות – הטוב ביותר מאז שהמועדון הוקם. ושהביאו לה ממש לאחרונה את טיירוס תומאס, אולי הפוטנציאל הגדול ביותר בסגל הנוכחי.
ג'ורדן בחר לרכוש את הבובקאטס דווקא עכשיו כי אם היה משתהה הוא היה נאלץ לשלם יותר מאחר וזכות הראשונים שלו הייתה פגה. על טיבה של ההחלטה הזו אפשר לדון. אחרי הכל, מדובר במועדון שהפסיד בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים, ומעל הליגה עומד איום שביתה רציני בקיץ הבא (לא הקרוב). אבל באשר לשאלה האם זה טוב לבובקאטס שג'ורדן השתלט עליהם, תרשו לי לטעון הפוך מכל היתר ולומר שפשוט כן. מעבר להיותו מקומי (שארלוט היא בצפון קרוליינה) ולאהבה שיש בו למשחק, לתחרות ולעיר, מדובר באדם שאמור להיות מסוגל לגייס יותר כסף מספונסרים בהשוואה למה שהמועדון השיג עד עכשיו, באדם שהנוכחות שלו יכולה להעלות את מספר רוכשי הכרטיסים, ומעל כל זה – באדם שנמצא כבר כמה שנים במערכת והיה שותף בכיר לשיפור האיטי אך הקבוע שהיא עברה. יותר ראוי מזה אני לא חושב שיש.