מה חסר בשילוב בין אלן אנדרסון לצ'אק אידסון במכבי תל אביב?

בניסיון הנואש למצוא עוד אנתוני פארקר, מכבי ת"א של העונה מציגה דרך פעולה מקורית: לפרק את מה שהיה פארקר עבור מכבי לשני חלקים. לשני שחקנים שיישאו בנטל. אלא שאם לשחקן המקורי לקח יותר מחצי עונה למצוא את מקומו בשיטה, אין פלא שצ'אק אידסון ובייחוד אלן אנדרסון עדיין מחפשים את החיבור הזה, עמוק בתוך העונה. אין פלא שמכבי עצמה עדיין לומדת כיצד להתמודד עם המשמעות של שני שחקנים שמנסים למלא תפקיד של שחקן אחד. אין פלא שנכון לעכשיו אנדרסון, זה שבגלל שהוא אתלטי ואקספלוסיבי יותר מצפים ממנו למלא את משבצת הסקורר של 20 נקודות בערב, סובל מכך יותר מכולם.

על פניו, כשמכבי בנתה את הקבוצה הנוכחית בשלהי העונה שעברה, חלוקת התפקידים נראתה ברורה: אידסון הוא הדבק, האול-אראונד. אנדרסון הוא המוציא לפועל, המסיים. מה שביחד יוצר גרסה מחולקת של AP. אולם, משיחות עם אנשים שאימנו את אנדרסון בעבר מצטייר שחקן שלא רק שהוא לא פחות וורסטילי מאידסון, אלא שהוא כמעט תמיד גם היה רגיל להיות זה שאמור לעשות הרבה ומהכל. שחקן שיכול מאוד להיות שסובל במכבי לא רק מהשוואות לפארקר, מציפיות מוגזמות ומפציעות טורדניות – אלא גם מכך שהוא מתופקד בצורה שלא מפיקה ממנו את המיטב ושעל איזור הנוחות שלו יושב מישהו לא פחות חשוב ממנו. סיטואציה שעד העונה הוא לא הכיר.

"הכוח העיקרי שלו הוא הרב גוניות שלו", מתאר טומיסלב מיאטוביץ', מי שתחת ולימיר פראסוביץ' ראה איך אנדרסון מגיע בינואר שעבר ומזניק את ציבונה זאגרב לדאבל מקומי. "הוא היה האיש שחיבר בין משחק הפנים למשחק החוץ שלנו". ולא, לא רק לכם זה נשמע כאילו שהוא מדבר על אידסון. "הוא היה עושה אצלנו הרבה מאוד דברים", הולך באותו הקו מארק מונטגומרי, עוזר המאמן במכללת מישיגן סטייט עמה הגיע אנדרסון לפיינל פור ב-2005 כקפטן של הספרטנס. הוא המשיך לתאר שחקן שעוד לא ממש ראינו העונה במכבי: "התפקיד שלו היה הרבה יותר מלקלוע. הרבה מאוד פעמים הוא היה זה שצריך לעצור את הכוכב של היריבה, הוא היה מוליך כדור ועוזר בריבאונד. נכון שיש לו יכולות מצוינות באחד על אחד, אבל הוא גם יכול ליצור לאחרים ולכן הוא היה כל כך חשוב לנו".

אז האם כולנו מצפים מאנדרסון להיות באטמן, והוא בכלל רוצה להיות רובין? "אני לא בטוח שזה נכון", מסייג מיאטוביץ'. "אצלנו אנדרסון עשה המון דברים, אבל זה מה שהיינו צריכים שהוא יעשה. במכבי יש עוד כלים, והוא ממלא פונקציה בתוך השיטה". שרון דרוקר, עוזר מאמן מכבי ומי שלצד פיני גרשון בנה את הקבוצה הנוכחית, מציע את ההסבר שלו, ולפיו זה אמור להיות נורא פשוט: "אנדרסון אתלט יותר טוב, צ'אק מוסר יותר טוב, אלן יכול לשמור גם על מספרי 4, אידסון טוב יותר בהובלת הכדור. אין כאן משהו שבא אחד על חשבון השני, כשאתה יודע לנצל את זה". וזה בדיוק הדבר הזה שחומק ממכבי העונה: העניין של לדעת לנצל את זה.

11 משחקי יורוליג שיחקה מכבי העונה, רק ב-3 מתוכם ראינו את אנדרסון ואידסון מצטיינים במקביל. המאזן של הצהובים במשחקים הללו? 0:3. ביתר המשחקים הוא 5:3. אם כך, מדוע זה לא קורה יותר? 1. כי זה לוקח הרבה זמן לשני שחקנים שנדרשים לעשות פעולות דומות למצוא את האיזון הנכון. 2. עד שזה יקרה, עדיין משחקים עם כדור אחד. ובעניין הזה אין כל כך מי שעוזר להם.

"הבעיה של מכבי היא לאו דווקא החיבור בין אידסון לאנדרסון, אלא בצלע השלישית, זו שאמורה לוותר על האגו, לוותר על הכדור ולחיות מתנועה ללא כדור ומזריקות פנויות", מסביר אלעד חסין, שעבד עם פיני במכבי ובאולימפיאקוס וכיום משמש כעוזרו של אבי אשכנזי במכבי חיפה, "כיום הצלע השלישית זה או אנדרו וויזנייבסקי או דורון פרקינס, שני שחקנים שצריכים את הכדור ביד. ושלושה שחקנים שצריכים את הכדור ביד בקו האחורי זה כבר יותר מדי". רק נסו להיזכר איך נראתה העונה הראשונה של שאראס, ספאנוליס ודיאמנטידיס ביחד בקו האחורי של פנאתינאייקוס, זאת שנגמרה כבר בטופ 16.

אז האם העובדה שלצד אידסון ואנדרסון – שני שחקנים שלא פעם שימשו מוליכי הכדור העיקריים של קבוצתם – יש שני רכזים נוספים שאוהבים להעביר את החצי היא הבעיה האמיתית, והיא שמפנה את זרקורי הביקורת אל עבר אידסון ובייחוד אנדרסון? "כן, זה בדיוק זה", הסכים חסין. "לצד שאראס ופארקר, היה בורשטיין. וכשהוא לא היה שם, זה היה דרק שארפ. וזו הסיבה, אגב, שגיא פניני מאוד אפקטיבי היום. כי אלה הדברים שמהם הוא חי".

הצלחתה של קבוצת כדורסל, בהיותה חלק מענף בו כל השחקנים נעים על כל המגרש ומשתתפים גם בהגנה וגם בהתקפה, תלויה בצורה קיצונית בחיבור בין אנשיה ובכמה כל אחד מהם מוכן לוותר בכל רגע נתון למען הקולקטיב. זה רק הופך את החיפוש אחר החיבור המושלם בין אידסון לאנדרסון למסובך עוד יותר. "שניהם רוצים לנצח", אומר דרוקר. אבל האם הם יודעים מה זה דורש מהם במתכונת הנוכחית? "לא ברור. מה שכן ברור זה שגם אם הם יודעים מה הם מחפשים, הם עדיין לא מצאו אותו".

"כשקבוצה מפסידה, כל אחד מסתגר יותר בתוך עצמו. כשהיא מנצחת, לכולם יש יותר ביטחון אחד בשני, תנועת הכדור שוטפת יותר והכל נראה טוב יותר. אם וכאשר זה יתחיל לקרות במכבי, אז נראה את אידסון ואנדרסון מפיקים את המיטב זה מזה", מתאר חסין דינמיקה קבוצתית ומצב קלאסי של ביצה ותרנגולת. כי כדי שמכבי תתחיל לנצח, רצוי שאידסון ואנדרסון קודם כל ילמדו איך להצטיין ביחד. המשחק מול ריאל מדריד הוא הזדמנות מעולה לראות ניסיון מקורי לפתור פרדוקס עתיק. לפחות בפתרונות מקוריים לצוות האימון של מכבי כבר יש ניסיון.