קובי מחשב את קיצו לאחור

הגבורה שבמשחק למרות הפציעות אולי תביא לקובי אליפות, אבל מסכנת את המשך הקריירה שלו. וגם: למה לא נאה ללברון להשתתף בתחרות ההטבעות ואיך תיפטר סקרמנטו מקווין מרטין? השבוע ב-NBA

קובי מחשב את קיצו לאחור | רשת 13

קובי נגד עצמו >>>

במושגים צבאיים, השנתיים האחרונות של קובי בריאנט היו אמורות לזכות אותו בעיטור הגבורה. רפרטואר רפואי עשיר שכולל אצבע שבורה, זרת נקועה, גב תפוס ופציעות במרפקים ובברכיים לא מנעו מכוכב האלופה רצף של 222 משחקי ליגה מאז הפסד הלייקרס למילווקי במרץ 2007, אותו החמיץ רק בגלל הרחקה. הכל נעשה כמובן תוך כדי קשר מינימלי ביותר בין השחקן לספסל.

בהפסד הלייקרס לסן אנטוניו לפני עשרה ימים, קובי בקושי הצליח לשבת על הספסל בפסק הזמן של הקבוצה בגלל הכאבים בגב, לפני שהרים ידיים ו-ויתר על הרבע הרביעי. זה לא מנע ממנו לשחק 35 דקות בניצחון על דאלאס למחרת. "אני חזק מספיק בשביל לשחק עם הפציעות האלה", הוא הצהיר.

קובי חזק, זה בטוח. אבל למי ששכח, ולפעמים קל לשכוח, מדובר עדיין בשחקן בשר ודם. כזה שפציעות מכאיבות לו ומגבילות אותו. הסירוב המוחלט לנוח והרצון לשחק בכל משחק ליגה זניח מציב אותו על הקו הדק שבין הרואיות של ספורטאים גדולים לבין הזנחה גופנית חסרת אחריות. חלק מהאוהדים של הלייקרס כבר הבינו את זה, ודרשו ממנו לשמור אנרגיות לרגעים המכריעים של העונה.

בינתיים, ההשפעה של הפציעות לא יותר מדי משמעותית. קובי, שיחגוג השנה 32, הוא הכדורסלן הטוב ביותר על הפלנטה, וככזה הוא מסוגל לקלוע 30 נקודות גם עם אצבע שבורה וגב תפוס. יכול מאוד להיות שהוא גם מסוגל לקחת ככה אליפות חמישית בקריירה השנה. השאלה היא מה יקרה קודם במסע האלונקה המתיש הזה: שבירת מאזן שש האליפויות של מייקל ג'ורדן או קריסה של הגוף?

עשה טובה, תטביע >>>

נוסטלגיה היא הרגש המרכזי שמאפיין בשנים האחרונות את תחרות ההטבעות של סוף שבוע האולסטאר. הבעיה היא שזהו גם הרגש היחיד שנותר. ככה זה כשבעשר השנים האחרונות רק תחרות אחת, העימות המשולש המפורסם בין וינס קרטר, טרייסי מקגריידי וסטיבי פרנסיס בשנת 2000, השאירה אימפקט אמיתי. כל השאר הסתכמו במקרה הטוב בגימיקים חביבים.

"ב-2010 אני הולך להשתתף בתחרות", הכריז לברון ג'יימס לפני שנה ויצר אצל האוהדים את הציפייה לשחזור הרגעים הגדולים של מייקל ג'ורדן, דומיניק וילקינס, ספאד ווב ודוקטור ג'יי משנות ה-80. לאחר ציטוטים מהוססים מצידו של לברון בחודשים האחרונים, בשבת הוא כבר הודיע שהוא מוותר על התענוג והותיר אותנו עם שמות כמו אריק גורדון וג'ראלד וואלאס. לא בדיוק שחקנים שעולים בדמיון כאשר מתכננים את הדובדבן שבקצפת האולסטאר.

ג'יימס כבר הספיק להיות מואשם באנוכיות. "מייקל ג'ורדן ודומיניק ווילקינס לא היו חייבים להיות בתחרות, הם עשו זאת למען המשחק", עקץ כהרגלו צ'ארלס בארקלי, ששכח בדרך שהנסיבות השתנו. כשנוסדה התחרות ב-1984, היא היתה מנוף שיווקי משמעותי לליגה מדשדשת, והשתתפו בה מיטב הכוכבים. היום, לעומת זאת, התחרות היא בעיקר בבמה לשחקנים צעירים.

"אני רוצה לראות את קובי ו-וינס קרטר בפנים, ואז ארשה ללקוח שלי להשתתף", אמר "עורך דינו" של לברון, שאקיל אוניל, במשפט שסיכם את האמת לגבי התחרות הזו בשנים האחרונות. לנו נשאר רק לפנטז.

להתקפת סקרמנטו דרוש כדור נוסף >>>

השאלה הנפוצה ביותר השבוע באזור סקרמנטו רבתי היתה "האם כדור אחד מספיק לקווין מרטין וטייריק אוואנס?". לפחות לפי ארבעת המשחקים הראשונים מאז חזר מרטין מהפציעה, בהם פתחו השניים בצוותא בעמדות 1 ו-2, התשובה היא פשוטה. לא.

מרטין אמנם קלע השבוע 18.5 נקודות בממוצע למשחק, אבל אבל עשה זאת רק ב-38% מהשדה וסקרמנטו המשיכה להפסיד. אוואנס סיים את אותם משחקים עם יותר מ-23 נקודות בממוצע, אבל המשחק השוטף של הקינגס, שהיה מאופיין בקבוצתיות והנעת כדור, נעלם כלא היה. הנפגעים העיקריים הם שחקנים כמו עומרי כספי ובנו אדריך, שסגנון המשחק הזה הוא הלחם והחמאה שלהם.

אחת השמועות החמות שרצו השבוע בליגה מדברת על טרייד עתידי שישלח את מרטין לטורונטו תמורת הרכז הספרדי חוזה קלדרון. אבל בסקרמנטו, עושה רושם, מתמקדים כרגע בלהוכיח לכל העולם שמרטין ואוואנס יכולים לשחק ביחד. הקינגס הכחישו כל אפשרות לטרייד, והמאמן פול ווסטפהול ממשיך להתעקש על ניווט ההתקפה לכיוונו של מרטין.

אין ברירה: מרטין חייב ללכת. בין אם בפגרת האולסטאר או בקיץ. העמדה מספר 2 בסקרמנטו כבר מאוישת לעשור הקרוב על ידי אוואנס עתיר הפוטנציאל, והניסיון לשחק עם שניהם יחד מוכח ככישלון. העמדות האחרות בקבוצה דווקא פתוחות לחיזוק משמעותי. הישארותו של מי שאמור למלא בעונה הבאה יותר מ-11 מיליון דולר בתקרת השכר היא פריווילגיה שהקינגס לא יכולים להרשות לעצמם. גם אנחנו לא.

כוכב ברשת: ג'ורדן נגד ווילקינס בתחרות ההטבעות >>>

אז חזרנו לנוסטלגיה. צפו בקרבות האוויר שהתפתחו בתחרות ההטבעות בין 1985 ל-1988 בין מייקל ג'ורדן לדומיניק וילקינס.

דוח כספי: מתוסכל, לא מתלונן >>>

בסופו של יום, כל מה שנזכור מהתקרית בין עומרי כספי לפול ווסטפול בסוף השבוע שעבר זה לא יותר מכמה ציטוטים מנומנמים ושני משחקים לא טובים, בהם ירד הישראלי למספרים חד ספרתיים רק בפעם השלישית בחודש האחרון. אבל בשבוע בו כריס וובר שואל אותך באולפן NBA TV אם אתה המייקל ג'ורדן של יבנה, מי זוכר את הויכוח השולי הזה? ההדחה של כספי מהחמישייה לטובת דונטה גרין נגד אטלנטה הסתיימה בתשובה הולמת על הפרקט, בדמות 16 נקודות של כספי מול אפס של חברו. הקינגס, עם זאת, הפסידו בפעם החמישית ברציפות.

מי שמעט נחלץ לעזרתו של כספי בתקרית האחרונה היו אוהדי הקבוצה, שמחו בבלוג האוהדים של הקינגס על השמטת התנצלותו של הפורוורד הישראלי מהדיווח ב-"Sacramento Bee", עליו התבססו כלי התקשורת בארץ. גם הציטוט של ווסטפול, שמכניס את האירוע לפרופורציות אמיתיות, נעלם משם. "זה היה יותר תסכול מאשר התלוננות", אמר המאמן.

כספי זוכה למקום של קבע בחמישיית הרוקיס בכל התחזיות לקראת המשחק בין שחקני השנה הראשונה לשחקני השנה השניה, שרשימת המשתתפים בו אמורה להתפרסם בימים הקרובים. שם, זה כבר בטוח, מילים כמו תסכול ישארו מחוץ לתחום.