פעם הוא היה סיפור

אני ואני ואני >>>

גם אם נחפש ממש טוב, לא נמצא את טרייסי מקגריידי ברשימות העשור שהתפרסמו בשבועות האחרונים. למרות שמדובר באחד מהכישרונות הגדולים ביותר שה-NBA ידע בשנים האחרונות, כזה שעשוי מאותם חומרים מהם קורצו קובי בריאנט ולברון ג'יימס. בפועל, מקגריידי רחוק מהשניים שנות אור.

השבוע הגיעה הקריירה של השחקן לנקודת שפל, כאשר יוסטון, אותה קבוצה שהיתה מוכנה לשלם לו כ-22 מיליון דולר לעונה, הודיעה שהיא מוותרת על שירותו. השחקן, שהחמיץ 73 משחקים בשנתיים האחרונות, חזר לפני שבועיים מפציעה ארוכה וכעס על 7 דקות בממוצע למשחק שהוא מקבל מאז. ריק אדלמן, מאמן יוסטון, שהסתדר לא רע בלי מקגריידי העונה, לא חשב שהוא כשיר ליותר. "זה לא אותו שחקן מלפני שנתיים", הבהיר.

במשך חמש עונות ביוסטון לא הצליח מי שהיה פעמיים מלך הסלים של הליגה להפוך את חבריו לקבוצה לטובים יותר, כפי שמצופה מכוכבים גדולים באמת. דווקא בלעדיו, הצליחו הרוקטס לעבור אשתקד סוף סוף את הסיבוב הראשון בפלייאוף, לראשונה מאז 1997.

הסיפור הבא ממחיש טוב למדי את בעיית האגו של "טי-מאק": לפני כחודש וחצי הוא הודיע לתקשורת באופן חגיגי על חזרתו למגרשים במשחק מול מינסוטה. הרוקטס, עם זאת, לא חשבו שהוא מוכן עדיין. למרות שלא נכלל בסגל, השחקן בן ה-30 בחר להשתעשע והגיע לאולם לבוש במדי הקבוצה כמי שמעביר מסר ברור לאדלמן. הסיפור הרי חייב להיות קשור איכשהו בו. בדבר אחד, המאמן טועה. זה אכן אותו שחקן מלפני שנתיים: מנופח מדי ומרוכז בעצמו.

הסבא המהיר בליגה>>>

ההיסטוריה מספרת שהתרחקות מתחנת גיל ה-30 בחייו של שחקן כדורסל באה במקביל לתהליך דעיכה הדרגתי בכושר המשחק שלו. סטיב נאש, מסתבר, לא שמע על הכלל הזה. חודש לפני שימלאו לו 36, כשמאחוריו כמעט 1000 משחקים בקריירה, צועד רכז פיניקס לעבר עונת שיא של 18.6 נקודות ו-11.3 אסיסטים למשחק. נתונים כמעט זהים לאלה שהציג לפני ארבע וחמש עונות, בהן זכה בשני תארי MVP בזה אחר זה.

אין זו התעלות פתאומית. מזה שבע שנים שהרכז הקנדי נמצא באזור הדאבל דאבל העונתי. במקביל, הוא מוביל את פיניקס, שלא היתה צפויה לדבר חזק השנה, למקום השלישי במערב. מדובר בתופעת טבע של ממש.

"אני לא ברמה של לברון או קובי", אמר נאש השבוע בצניעות אופיינית, בנוגע לדיבורי ה-MVP השגרתיים. הוא צודק. הוא לעולם לא יהיה הכי טוב ולבטח לא הכי אתלטי, אבל במשך דורות לא ראתה הליגה אישיות ספורט ענקית כמוהו. בזמן שרכזים מתבגרים כמו אלן אייברסון וסטפון מארבורי מתעסקים בדברים שלא קשורים לכדורסל, אורח חיים ספורטיבי וכבוד למקצוע מאפשרים לנאש להימנות עדיין על קבוצת האיכות המובחרת של ה-NBA.

אפילו דוגמאות חיוביות בהרבה, כמו גרי פייטון או ג'ון סטוקטון, לא הצליחו לשמור על יציבות שכזו לקראת סוף הקריירה. החוזה החדש שחתם עליו בקיץ, שישאיר אותו בסאנס עד גיל 38, לא ממש מגביר את סיכויו לזכות באליפות ראשונה בקריירה. מצד שני, הוא כבר הספיק להבהיר די טוב שחוקי הפיסיולוגיה לא ממש מעניינים אותו.

הפתעת העונה >>>

זה כבר פשע להמשיך להתעלם: אטלנטה היא המרענן הרשמי של הליגה העונה. בלי סופרסטאר אמיתי, רחוק מהמיינסטרים של המדיה האמריקנית ועם הרבה רוח קבוצתית, ההוקס מערערים את הסדר החברתי במזרח, ויוצרים, בינתיים לפחות, אלטרנטיבה לבוסטון, קליבלנד ואורלנדו במועדון "שלוש הגדולות" של האזור. "אטלנטה תעבור אחת מהן לפחות", איבחן השבוע ג'ורג קארל, מאמנה הוותיק של דנבר.

למרות שהעפילו בשנה שעברה לחצי הגמר האזורי, הקבוצה מג'ורג'יה זכתה להתעלמות מוחלטת בקיץ האחרון. "אנחנו עפים מתחת לרדאר, ואנחנו בסדר עם זה", אמר הגארד ג'ו ג'ונסון. אם מתעקשים להגדיר כוכב בהוקס, ג'ונסון הוא האיש. 21.2 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק מכניסים אותו מתחילת העונה לרשימת עשרת השחקנים הטובים בליגה של ה-ESPN.

אבל הסיפור של אטלנטה הוא בעיקר סיפור הבניה הנכונה והסבלנית של קבוצה כושלת. באמצעות טריידים ובחירות דראפט חכמות, ההוקס הצליחו לעבור מהפך בתוך שלוש שנים. אל הורפורד (23) וג'וש סמית (24), שכבר עכשיו מדגדגים כל אחד ממוצע של דאבל דאבל, מאיימים להרכיב בעתיד את הקו הקדמי החזק בליגה. הותיקים מייק ביבי וג'מאל קרופורד, שהגיע הקיץ, נותנים את האיזון. סגל לאליפות אין כאן, אבל מגוון קלפי מיקוח לטרייד עתידי יש ובשפע. דבר אחד בטוח: את תואר "הפתעת העונה" הם כבר ישאירו לקבוצה אחרת בשנה הבאה.

כוכב ברשת: התפרעות בסגנון NBA >>>

אז מי אמר שהאוהדים בארצות הברית לא חיים את המשחק? צפו באוהדי הלייקרס מוחים על השיפוט בהפסד הקבוצה לקליבלנד בשבוע שעבר.

דוח כספי: הפטיש העברי >>>

שיאי קריירה לא נשברו השבוע, ובכל זאת היתה בו תחושה עוצמתית ביותר. סקרמנטו אמנם הפסידה בשלושה מתוך ארבעה משחקים, אבל עומרי כספי הצליח להראות שהוא מסוגל לעשות את זה גם מול הגדולים באמת. הגנה טובה על לברון ג'יימס ומהלך של סל ועבירה על קובי בריאנט הם מזכרת טובה לשלב זה. גם השלשה הקריטית במשחק הניצחון מול דנבר יכולה להיכנס לאוסף.

בינתיים חדר הנציג הישראלי מעבר לים גם אל הטוקבקים של בלוג האוהדים של הקבוצה. "מבחינתי הוא הפטיש העברי", כתב אחד מהם, והוסיף: "כספי הוא אחת מהסיבות שאני חושב שהקינגס יכולים להשתחל לפלייאוף".

מבט אל החנות הוירטואלית של הקינגס באתר הקבוצה מראה שבסקרמנטו הפנימו היטב את תופעת כספי, והשלכותיה בישראל ובקרב הקהילה היהודית בצפון קליפורניה. מעבר לחולצת המשחק הרגילה של השחקן, ניתן לרכוש גם חולצה זהה עם כיתוב שמו בעברית. "חגגו את המורשת של כספי עם מדים מיוחדים אלה", נכתב שם. החגיגה בשפת הקודש תעלה אגב 59 דולר. תתחדשו.