בלי כוכב לא תגיע לשמיים

כמה שניות לאחר פתיחת הרבע הרביעי מול לובליאנה בשבוע שעבר, הוריד פיני גרשון את אלן אנדרסון לספסל. היה זה צעד יוצא דופן מצד המאמן, שעד אותו רגע נהג באנדרסון בכפפות של משי. הגארד של מכבי זכה מתחילת העונה לחופש פעולה גדול במיוחד מגרשון, שיציאה מתכנית המשחק שלו גוררת בדרך כלל לספסול מיידי. אלא שהפעם סרב גרשון, חובב מושבע של היררכיה, לקבל את העובדה שמי שייעד לעמדת הכוכב שלו פשוט לא מתפקד ככזה. באותו רגע בלובליאנה השלים המאמן סופית עם מה שכולנו כבר הבנו מאז החלה העונה: מכבי תל אביב של השנה היא קבוצה נטולת כוכבים.

חודשיים חלפו מאז פתיחת העונה האירופית, ובמכבי טרם מצאו את האיש שתרומתו במשחק נתון אינה מוטלת בספק. זה שיספק את הסחורה גם ברגעים מתים, שזהותו נפרדת משאר הקבוצה או יכולותיה. אנדרסון אמור היה להיכנס למשבצת המבוקשת, אבל בינתיים הוא סובל מחסר יציבות ולא מצליח לחבר שני משחקי טובים ברציפות ביורוליג. לא מפתיעה העובדה שכמעט בכל משחק יורוליג העונה מוביל שחקן אחר את טור הנקודות של הקבוצה. בחלל שנוצר, נאלצת מכבי להסתמך על התעלויות חד פעמיות של אלה שהובאו על תקן שחקנים משלימים. דורון פרקינס, שצורף לסגל בדקה ה-90, חתום על חלק גדול מהסלים ברגעי ההכרעה בלובליאנה וברומא.

מדד היעילות: אף שחקן בין 20 הטובים ביותר

מבט על טבלת מדד היעילות של היורוליג מאפשר לבחון גם מבחינה סטטיסטית את החסך בזוהר, אמינות ובעיקר יציבות בסגל הקיים של הצהובים. מבין 20 השמות המובילים את הטבלה אי אפשר למצוא אפילו נציג בודד של מוליכת בית ג'. צ'אק איידסון, עוד אחד שלא מצליח לעמוד בינתיים ברף הציפיות, מגיע למקום ה-21. אנדרסון, שקלע בשני משחקים יותר מ-20 נקודות, בשניים מעל 13 ובשניים פחות מ-5, עומד על ממוצע נקודות של 14.8, אך תרומתו בשאר האספקטים במשחק זניחה והוא ממוקם רק במקום ה-34 במדד היעילות.

עבור מכבי תל אביב מדובר במצב חדש ומדאיג, שאומר משהו על מידת המוכנות והיכולת שלה להתמודד במשחקי ההכרעה. לשם השוואה, בעונת 2003/4, זו של הזכיה הראשונה ביורוליג בפיינל פור ביד אליהו, דורג אנתוני פארקר במקום השני במדד היעילות ביורוליג, ניקולה וויצ'יץ' היה חמישי, מייסיאו באסטון במקום ה-13 ושרונאס יאסיקביצ'יוס במקום ה-17. בעונה לאחר מכן, שגם היא הסתיימה בזכיה בתואר, תפס פארקר את המקום הראשון במדד, באסטון את השלישי, וויצ'יץ' את השישי ושאראס את העשירי. אפילו בעונה האירופית האפורה אשתקד, הצליחה מכבי לשרבב לשם את ליאור אליהו ודיאור פישר. והעונה? יוק.

במציאות הספורטיבית בה הדבר החשוב ביותר הוא מבחן התוצאה, ייצוג של שחקן כזה או אחר בטבלאות הסטטיסטיקה תופס מקום משני. נצחונות הרי משתיקים כל ביקורת ומכבי, אחרי הכל, כבר במאזן מוצלח של 1:5. הבעיה היא שהמאזן המרשים הזה הוא עלה תאנה למצבו הנוכחי של היורוליג, מפעל במשבר שרמת הקבוצות והכדורסל בו רק הולכת ויורדת מדי שנה. בשבועיים האחרונים הספיקו לצהובים דקות בודדות של כדורסל חיובי כדי לנצח קבוצות שהקשר ביניהן לבין משחק אינטליגנטי הוא מקרי בהחלט. בשביל לגבור על קבוצות כאלה, באמת שלא צריך כוכב, ומספיק אוסף סביר של שחקנים משלימים. זו היא בדיוק מכבי של העונה. כרגע זה מספיק, השאלה היא מה יקרה במבחנים האמיתיים, בהמשך הדרך.