הלחץ לא זר להם

במכבי ת"א כבר שומעים קולות של חוסר שביעות רצון מאלן אנדרסון, אבל אולי כדאי שירגעו. זה מה שקרה לזרים צהובים קודמים שקרסו תחת הלחץ והציפיות, מטום צ'יימברס ועד וויל סולומון

הלחץ לא זר להם | רשת 13

אלן אנדרסון סומן כבר בקיץ כסטאר הבא של מכבי תל אביב. כבר במשחקי ההכנה ניתן היה לראות שהציפיות הגבוהות ממנו לא היו תוצר הדמיון. אנדרסון אולי לא קורא עברית, אבל הדחף שלו לקחת את המשחק על עצמו מראה על הרצון הגדול שלו להוכיח לכולם שהם לא טעו בקשר אליו. אלא שבינתיים, האמביציה של הגארד מסבכת אותו. מכבי ניצחה בשבוע החולף בצורה מרשימה את צסק"א ומכבי ראשון לציון, אבל זה היה למרות משחקי נפל של 6 מ-16 ו-1 מ-12 מצידו של הגארד, שמתחיל לכרוע תחת מכבש הלחצים. אז לקראת המשחק ברומא, לפני שהבחור נכנע לדעת הקהל והתקשורת, אספנו חמש דוגמאות עבר של זרים שהגיעו למכבי, ועברו שנה מסויטת תחת הלחץ הצהוב הבלתי פוסק. הקורא אלן אנדרסון ישמח לקבל פטור מהרשימה.

טום צ'יימברס >>>

הידיעות בתחילת עונת 1995/6 נשמעו בהתחלה כמתיחה. טום צ'יימברס, כוכב NBA עם רקורד בלתי נתפס של מעל 1000 משחקים ו-4 הופעות במשחק האולסטאר (כולל זכייה ב-MVP בזה של 1987), חתם במכבי תל אביב. הציפיות היו בשמיים, וצ'יימברס, ללא ספק שחקן ה-NBA המרשים ביותר שנחת כאן, אמור היה להוציא את מכבי משנים של בינוניות לזריחה אירופית. אלא שהאמריקני בן ה-36 לא זכה אפילו לדקה של חסד. צ'יימברס כבר היה בשלהי הקריירה שלו, וסומן כאשם העיקרי בפתיחת העונה הרעה של הצהובים, שהובילה להחלפתו של רלף קליין בצביקה שרף. הפורוורד יזכר בעיקר בזכות שמשחק ה-0 מ-14 מהשדה מול ברצלונה במסגרת הליגה האירופית, וכמובן סל הניצחון שקלע מעליו עדי גורדון בגמר הגביע של אותה עונה מול הפועל ירושלים.

וויל סולומון >>>

תזמון זה הכל בחיים. תשאלו את וויל סולמון, שהגיע למכבי תל אביב אחרי שתי זכיות רצופות ביורוליג, בהנהגתו של הרכז הטוב בתולדותיה, שרונאס יאסיקביצ'יוס. בכל סיטואציה אחרת, עונת 2005/6 של סולומון, בסופה העפילה מכבי לגמר הפיינל פור, היתה נחשבת למוצלחת. אבל כאמור, זו לא היתה הסיטואציה. סולומון, שהוביל ב-2004 את הפועל ירושלים לזכייה בגביע יול"ב, היה נתון ללחץ שספק אם נראה לפניו גם במכבי. כל מסירה וכדרור שלו נבחנו בשבע עיניים, והשחקן סבל מחוסר יציבות בולט בתחילת העונה. יותר מכל נזכור את אירוע ההוקרה שערכה מכבי לכבודו של שאראס, בו הפציר המנהל מוני פנאן בליטאי לחזור לקבוצה, בעוד סולומון נראה שפוף ומבויש על הספסל.

קרלוס ארויו >>>

מדובר אמנם בהיסטוריה קרובה, אבל קרלוס ארויו נכנס בקלות לרשימה הזו. מכבי של קיץ 2008 חיפשה בנרות רכז בכיר, ולשם כך היו מוכנים לפתוח את הארנק, ובגדול. הפורטוריקני, שהגיע לארץ עם רזומה NBA מרשים ביוטה ואורלנדו, נשא כבר מיומו הראשון בצהוב את התוית המחייבת של "השחקן היקר ביותר בהיסטוריה של מכבי", לאחר שחתם על חוזה שיא של 2.5 מילון דולר לעונה. בפועל, ארויו מעולם לא הצליח לעשות את המעבר מהכדורסל האמריקני לאירופי. תוסיפו לזה את סיר הלחץ של מכבי, שעברה פתיחת עונה רעה תחת אפי בירנבוים, ותבינו מדוע הפך ארויו לסמל המרכזי לכישלון. סטטיסטית, ארויו הפגין יכולת לא רעה, אבל כשכל העולם שופט אותך לפי תלוש המשכורת החודשי, זה כבר לא באמת משנה.

בנו אודריך >>>

אם וויל סולומון היה מסתמך על תקדים בנו אודריך, כנראה שהוא לא היה מגיע למכבי. הסלובני נחת במכבי בקיץ 2002, אחרי שהמאמן דיוויד בלאט זיהה אצל הילד בן ה-20 פוטנציאל NBA. אלא שכמו במקרה של סולומון, נכנס אודריך לנעליו של רכז צהוב גדול, אריאל מקדולנד, ששנתיים קודם הביא לקבוצה גביע אירופי ראשון מזה 19 שנה, עם הזכיה בסופרוליג. אודריך היה אמור להנהיג את הקבוצה, אך התקשה להתעלות וזכה ליחס קר מהקהל הטובעני שלא אחת זיכה אותו בשריקות בוז. הסלובני סבל מפציעות בהמשך אותה עונה, אבל בעיקר מתחושת חרדה של ילד צעיר שנכנס לנעליים גדולות מדי תחת ציפיות לא ריאליות. היום, הרחק מהלחץ של יד אליהו, אודריך כבר מספק את הסחורה עם קריירת NBA מרשימה ומתמשכת.

חוסיין בשוק >>>

גם חוסיין בשוק נחת במכבי עם ציפיות בשמיים וחבלי לידה קשים במיוחד, אבל הסיפור שלו יוצא דופן בהרבה מובנים. הסנטר הטורקי חתם במכבי בקיץ 2001 תמורת 700 אלף דולר לעונה, והיה אמור להוות מחליף ראוי לנייט האפמן מתחת לסל. אלא שימים ספורים לפני פתיחת העונה חזר האפמן לקבוצה לאחר שלא הצליח להשיג חוזה ב-NBA, בשוק הפך לשחקן ספסל, וניקולה וויצ'יץ', אז פוטנציאל בן 23, נשלח לעונת התחשלות בוילרבאן הצרפתית. בדקות הלא רבות שראה בצילו של האפמן, התקשה בשוק להשתלב. מבלי לעשות יותר מדי על הפרקט הוא הפך למושא של עוד עימות בין הקהל של מכבי והפועל תל אביב, לאחר שהאדומים הדביקו לו את הכינוי "סדאם חוסיין בשוק". למרות הביקורות בתקשורת ובניגוד למקרי עבר, ואולי בשל קריאות הגנאי מהצד האדום של העיר, זכה בשוק ליחס חם מאוד מהקהל הצהוב במהלך התקופה הקשה. האם נמצא המתכון הטורקי להרגעת סיר הלחץ הצהוב?