האהבה של מי תנצח?

רגע לפני גמר גביע ווינר, נזכרנו בחמשת הרגעים הכי גדולים במפגשים בין מכבי ת"א להפועל ירושלים – מהווינריות של גורדון, דרך הדמעות של טפירו ועד הפיצה של צ'ורה. שידור חי בערוץ 10 וב-nana10 החל ב-20:40

האהבה של מי תנצח? | רשת 13

1996: האהבה של עדי גורדון

היריבות הגדולה בין שני המועדונים אומנם התחילה בתחילת שנות ה-90, אבל לטענת רבים משני הצדדים היא נולדה באמת באותו גמר גביע באפריל 1996. אוהדים הפועל ירושלים הגיעו למשחק חמושים בחולצות עם הכיתוב "יש בי אהבה והיא תנצח", בניצוחו של עדי גורדון. המשחק עצמו לא התעלה לרמה יותר מדי גבוהה. במצב של שוויון 65:65 וכדור אחרון לירושלים, לקח מאמן האדומים, פיני גרשון, פסק זמן, שהפך כנראה לפסק הזמן המפורסם ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי. גרשון ביקש מגורדון פיק אנד רול, אבל הכוכב שלו רצה "אופן". רגע לפני שגרשון המיואש נתן את המהלך האחרון לפפי תורג'מן, הוא שינה את דעתו ובפרץ של ביטחון נתן לגורדון את מה שרצה. הרכז לקח את הכדור האחרון, עבר את ברד ליף ושחרר מעל טום צ'יימברס את זריקת הניצחון שנתן לירושלמים תואר ראשון בהיסטוריה.

1997: אגרוף של פנתר

אם העימות בין מייק לארגי למוטי ארואסטי בגמר 1986 נחקק בתודעה כביטוי האלים ליריבות ההיסטורית שבין מכבי תל אביב להפועל תל אביב, אין ספק לגבי האירוע המכונן כשמדברים על היריבות בין הצהובים צתל אביב לאדומים מירושלים. בעונת 1996/7 הרגישו בירושלים לאורך כל הדרך שהם יכולים לקחת תואר אליפות ראשון. המשחק הראשון בגמר הפלייאוף נגמר בניצחון צהוב 73:91. המשחק השני במלחה היה צמוד הרבה יותר אבל בעיקר חם כבר מהרגע הראשון. ואז הגיע הרגע: חמש דקות לסיום, ביתרון 11 לירושלים, שחרר "הפנתר הוורוד", באק ג'ונסון אגרוף לפרצופו של בילי תומפסון. ג'ונסון הורחק והעניינים יצאו מכלל שליטה. מי שאיבד את השלווה מכל העניין הייתה דווקא ירושלים שלא הצליחה לשמור על היתרון המבטיח והפסידה בסיום 90:87, בדרך להפסד נוסף ביד אליהו ו-3:0 בסדרה כולה.

1999: פרשת הפיצה

מדובר בערך יסוד בהיסטוריית המאבקים בין שני המועדונים. הפועל ירושלים של אפי בירנבוים הציגה באותה עונה (98/9) חמישייה חלומית שכללה את אייץ' וולדמן, פפי תורג'מן, דריק המילטון, קני וויליאמס וראדיסאב צ'ורצ'יץ'. לראשונה מאז עונת הדובדבנים ב-1993, המכבים נושלו מהמקום הראשון בתום העונה הסדירה, לאחר שירושלים סיימה אותה עם שני הפסדים בלבד. במהלך סדרת הגמר, בה החזיקה ירושלים ביתרון ביתיות, הדליף שליח פיצה לתקשורת על פגישה שהתקיימה בין צ'ורה למוני פנאן. כאן מתחיל קרב גרסאות בין הצדדים. האדומים טענו כי צ'ורה סגר במכבי ערב הגמר. הסרבי טען להגנתו כי מדובר היה בסך הכל בפגישה עם מכר ותיק מימיו בצהוב. כך או כך, ירושלים הפסידה את אותה סדרה 3:1 וצ'ורה עזב את המועדון לאחר נתק בינו לבין ההנהלה. כשחזר למלחה עם מכבי לאחר שנתיים קיבל אותו הקהל הירושלמי במפגן של מגשי פיצה.

2007: הדמעות של טפירו

שנה לפני שהפועל חולון עשתה את זה, הגיע גמר הפיינל פור של 2007 ושכנע גם את אחרון האופטימיסטים בבירה שגם בדוקים כנראה אי אפשר לנצח את מכבי במשחק על אליפות. האדומים של דן שמיר הובילו במשך רב חלקי המשחק. 4 דקות ו-36 שניות לסיום, ביטל השופט סמי בכר שלשה של גיא פניני שיכלה להעלות את ירושלים ליתרון של 7 נקודות ושרק לעבירה חמישית של מאיר טפירו. "גמרת לי את הקריירה", הטיח טפירו בבכר בפרץ רגשות של שחקן שהשיג כמעט הכל בכדורסל שלנו פרט לתואר אליפות. הרכז הירושלמי מירר בבכי על הספסל. לצהובים היה כדור אחרון ביד בפיגור 78:77. 2 שניות לסיום השתלט ג'יימי ארנולד, עונה לאחר מכן בירושלים, על איירבול של שרון ששון ונתן למכבי את האליפות הדרמטית ביותר בהיסטוריה שלה עם סל ועבירה שעשו 78:80.

2008: הקאמבק

בחור אלמוני הגה פעם את המשפט "לגביע יש חוקים משלו". בשלושה מפגשים כאלה ב-13 השנה האחרונות, הפועל ירושלים באמת הוכיחה את זה. האחרון וכנראה גם המדהים ביותר הגיע רק לפני שנתיים, בגמר הגביע של 2008. ירושלים חזרה לנוקיה, חצי שנה לאחר אותו סל של ג'יימי ארנולד, ופיגרה כבר ב-22 נקודות הפרש בתוך הרבע השלישי של המשחק. טימי באוורס התחיל להתעורר וירושלים החלה נוגסת ביתרון הצהוב. גם ארנולד ופניני התגייסו למאמץ והאדומים הורידו את ההפרש לחד-ספרתי, 6 דקות לסיום. 3 דקות מאוחר יותר באוורס כבר העלה את ירושלים ליתרון. מכבי עוד חזרה להוביל אבל באוורס לא נתן לקמבאק ההרואי להימחק מספרי ההיסטוריה עם 89:93 לירושלים בסיום. מכבי המאוכזבת החרימה את טקס הנפת הגביע. אף אחד לא האמין באותו רגע כי מדובר היה בסנונית הראשונה של עונה נטולת תארים לצהובים.