שוב הקיץ משנתו
כבר שנים שיניב גרין ישן כל החורף על הספסל של מכבי תל אביב, ובקיץ הופך לשחקן מרכזי בנבחרת ישראל. האם השיקול הכלכלי עדיף על מימוש הקריירה?
מבלי שהתכוון, הפך בתקופה האחרונה יניב גרין ל"יוסי בניון של הכדורסל הישראלי". לא, הסנטר הוא עדיין לא כוכב בקנה מידה עולמי, אבל העיסוק במצבו הבריאותי, וההתבטאויות האחרונות של המאמן צביקה שרף, מעידים על הלחץ מכשירותו החלקית של גרין לקראת אליפות אירופה שתיפתח ביום שני. מאחורי בניון עוד ניתן למצוא רזרבות לגיטימיות בקישור של נבחרת הכדורגל. גרין, לעומתו, מחזיק כבר שנים את עמדת סנטר הנבחרת כמעט לבדו.
את שלל הסופרלטיבים והאבחנות על התלות של הנבחרת בגרין בן ה-29 אפשר לפזר פה עד מחר, בטח אחרי שלושה טורנירים רצופים של התעלות במדים הלאומיים. באליפות אירופה האחרונה בספרד נתן גרין את ההופעה המרהיבה מכולן, זכה בתואר מלך הריבאונדים של הטורניר, והיה רחוק רק כמה כאלה מממוצע נדיר עבורו של דאבל דאבל. העובדה הזו רק מעמיקה את הפער האדיר בין התרומה של גרין לנבחרת לאורך השנים, והעדרה המוחלט במסגרת הקבוצתית. למעשה, יניב גרין מציג בשנים האחרונות שני שחקנים שונים: האחד נחוש ומלא ביטחון, השני הססן ומגושם. הראשון שחקן מפתח בנבחרת ישראל, השני שחקן שוליים במכבי תל אביב. למה הכדורסל הישראלי נזכר ביניב גרין רק פעם בשנה למשך שבוע וחצי?
"אני לא מבין מה עבר לו בראש כשחזר למכבי"
יניב גרין ניצב בקיץ שעבר בפני עוד צומת קריטי בקריירה שלו. בגיל 28, ואחרי עונה טובה בסך הכל בסמארה הרוסית בה זכה לכמעט 30 דקות לערב, הוא זכה שוב להצעה ממכבי תל אביב, אותו מועדון שבשלוש השנים לפני הגלות הרוסית קיבע אותו על הספסל. אבל גרין שוב בחר בכסף הקל בצהוב, ולמרות שבעונה האחרונה זכה למעט יותר זמן פרקט בהשוואה לקדנציה הראשונה, זה היה בגלל הזרים הבינוניים שהסתובבו במכבי, ולא בגלל יכולת יוצאת דופן. "ההחלטה של יניב היתה טובה כלכלית, אבל רעה מקצועית", מנתח מולי קצורין, מאמן הנבחרת לשעבר. "עדיף היה לו לנסות מקום אחר, הסיכוי להצליח במכבי הוא פשוט נמוך".
לתומר שטיינהאור, האיש שהחזיק בתואר הסנטר הנצחי של הנבחרת לפני גרין, הספיקה עונה אחת על הספסל ביד אליהו ב-1995/6 כדי להבין עניין ולברוח, למרות שהחזיק בחוזה לשנתיים נוספות. "אני לא מבין מה עובר לשחקנים האלה בראש, בעיקר בגילאים בהם זה קריטי לקבל דקות משחק", אומר שטיינהאור. "ההחלטה של גרין לחזור מרוסיה היתה טעות מלכתחילה. הוא הלך למכבי בעקבות החלום, אבל קשה להגיד שהוא לא ידע שהוא יהיה שחקן של 10, אולי 15 דקות במקרה הטוב". גם שטיינהאור מסכים שמדובר כאן בניצחון השיקול הכלכלי: "אני לא מתיימר לשפוט, אבל אני מניח שגרין השלים עם המצב הנוכחי שלו וזה עצוב. אני חושב שהוא יכול היה לקבל מספר משמעותי של דקות בקבוצות יורוליג כמו ציבונה זאגרב או לובליאנה למשל".
"לגרין קשה להיות בתוך רוטציה שהוא לא יודע מה המקום שלו בה"
המאמנים שעבדו עם גרין לאורך השנים יספרו על בחור רגיש ושקט. סוג של שחקן שצריך לקבל אמון גדול על מנת להצליח. "הוא צריך להרגיש שסומכים עליו, צריך את הביטחון שלו, את המקום שלו", אומר קצורין. "קשה לו להיות בתוך רוטציה שהוא לא יודע מה המקום שלו בה. הוא לא שחקן שיעלה ויתן פתאום 10 נקודות ב-5 דקות - הוא שחקן של עבודה קשה".
המקום הברור ברוטציה שקצורין מדבר עליו מעולם לא היה לסנטר במכבי תל אביב. בעצם, היה ברור שאין לו מקום ברוטציה. השיטה של פיני גרשון שלא מיטיבה עם שחקנים מהסוג של גרין, שזקוקים ללא מעט דקות משחק על מנת לצבור ביטחון, לא בדיוק תרמה לשחקן.
"אני לא חושב שהנושא המרכזי כאן הוא עניין הביטחון", פוסק שטיינהאור. "בעמדה שיניב משחק בה תמיד היה עומס במכבי, והסיכוי של ישראלים להצליח בה נמוך מאוד. תמיד יהיו שם שניים או שלושה שחקנים לפניך". ועדיין, קשה שלא להשתחרר מהתפיסה לפיה כדי להצליח במועדון הצהוב צריך להיות חצוף ומורד, כפי שהיו עמרי כספי וליאור אליהו לא אחת בקריירה שלהם. "כספי ואליהו הם מסוג השחקנים שעשו כל הזמן את מה שהם רוצים, לטוב ולרע, אבל בשורה התחתונה האחד ב-NBA והשני קיבל חוזה מרשים בטאו ויטוריה. יניב, לעומת זאת, תמיד היה ממושמע וקיבל את מה שאמרו לו", אומר קצורין, שמצביע בעצם על אחת הסיבות לפספוס הגדול של גרין, שיתכן ומנעה ממנו את הפריצה.
ומה עם דור העתיד?
ההסתמכות הכמעט בלעדית של הנבחרת על יניב גרין מתחת לסל, מעלה מחדש את סימני השאלה סביב חוסר היכולת של הכדורסל הישראלי לייצר דור המשך ראוי. "לא יודעים לעבוד כאן עם שחקנים גבוהים", אומר קצורין. "שחקנים גבוהים צריכים לעבוד שעות נוספות בחדר כושר, ובארץ זה לא קורה ". גם שטיינהאור לא מקבל את הטיעון השחוק על הפיסיולוגיה של הילד היהודי: "אנחנו אמנם עם שלא משופע בגבוהים, אבל עם מה שיש לא עושים מספיק. אני רואה כאן גבוהים בני 18 שכבר פצועים". שטיינהאור מתגאה בכך שבגיל 42 הוא השלים עונה מלאה בהפועל קרית טבעון מהלאומית. "הכל בגלל שהקשבתי לגוף שלי. לפעמים חושבים כאן שעודף מסגרות נותן משהו אבל הוא רק מעמיס וגורם לפציעות". גרין, שכמו רבים אחרים חווה את אותו עומס ששטיינהאור מדבר עליו, סבל יותר מפעם אחת במשך הקריירה שלו מפציעות טורדניות.
אם לא יקרו יותר מדי הפתעות ואם מצבו הבריאותי יאפשר את זה, יגיע יניב גרין גם לאליפות אירופה 2011 עם אותה תלות של הנבחרת בו, ואותן ציפיות. עברו ועבור הכדורסל הישראלי כולו, נותר לנו רק לקוות שטקס הורדת סימני החלודה יחסך מאיתנו, וההגעה לנבחרת תתרחש אחרי שזכה גם לשחק כדורסל במהלך העונה. במכבי או בכל מקום אחר.