הפקולטה לזיוף והונאה
רוקי השנה ב-NBA זייף את מבחני הכניסה למכללה, הנבחר השני בדראפט 2008 התאשפז במוסד גמילה והשומר הטוב בעשור האחרון הולך הביתה. רק כספי ממשיך לדבר על חומוס. השבוע ב-NBA
סטודנט חופשי
בשבוע שעבר הודיעה הנהלת ה-NCAA שתמחק את מאזן ה-2:38 ואת המקום השני של מכללת ממפיס בפיינל פור 2008. הסיבה: הנהלת המכללה ודריק רוז, רוקי השנה בעונת ה-NBA האחרונה, רימו בבחינת הקבלה של השחקן למכללה (ה-SAT) כשאפשרו לאדם אחר להיבחן במקומו. הכחשותיו המאוד לא נחרצות של הפוינט גארד של שיקגו פורשו בתקשורת האמריקנית כסוג של הודאה באשמה. אבל מעבר לסקנדל, שללא ספק עושה נזק גדול לתדמית של השחקן והמכללה, מדובר יותר מכל בעוד דוגמא לקריסת חוק הגבלת גיל הכניסה ל-NBA, שנחקק לפני 4 שנים. החוק מחייב את השחקן להיות בן 19 לפחות בשנת הדראפט שלו, ונוסד על מנת למנוע את תופעת הקפיצה של ילדים בני 18 ישירות מהתיכונים לליגה.
המציאות החדשה חייבה את כוכבי התיכונים הגדולים "לבלות" שנה במכללה לפני שהם נכנסים ל-NBA. בפועל, כפי שלמדנו במקרה של רוז, זה רק הביא לביזויו של המוסד האקדמי, שמשתף פעולה עם שחקנים שהתואר "סטודנט" זר להם מאוד. אחרים, כמו ברנדון ג'נקינס ברומא בשנה שעברה או ג'רמי טיילור שישחק השנה במכבי חיפה, פשוט נסעו להעביר את תקופת ההמתנה בליגות מקצועניות באירופה שגם משלמות כסף. קולות בארצות הברית כבר קראו להקמת ליגה מיוחדת לשחקנים כאלה, בה לא יצטרכו להעמיד פני סטודנט, ואפילו הצעות מהפכניות לשלם לשחקני מכללות כבר נשמעו באוויר. ב-NBA חייבים לקבל החלטה, ומהר, כי החוק הנוכחי פשוט פשט את הרגל.
מיאמי בדיכאון
וכאילו שלא הספיקה פרשת דריק רוז כדי לחבוט בהגבלה המלאכותית של גיל הכניסה לליגה, הגיעה השבוע מייקל ביזלי שהוכיח שגם שנה סתמית בקולג' היא לא תרופת הפלא לילדים שעדיין לא התבגרו. הפורוורד של מיאמי, שגם הוא העביר שנה במכללות, אשפז את עצמו בשישי שעבר במוסד לגמילה מסמים ביוסטון. "אני מרגיש כאילו שזה לא שווה לחיות יותר, אני גמרתי!", כתב ביזלי בטוויטר שלו, שנסגר בינתיים. אבל הסיפור העצוב לא ממש הפתיע נשיא ההיט, פט ריילי, שהביע את חששותיו מאופיו הבעייתי של השחקן עוד בקיץ שקדם לבחירתו במקום השני בדראפט. מספר שבועות לאחר מכן, נתפס ביזלי כשהוא מעשן מריחואנה ביחד עם שני שחקנים נוספים. למרבה האירוניה, זה קרה במהלך שבוע ההתמצאות לשחקני הרוקי, שאמור בין השאר לחנך את השחקנים הצעירים רגע לפני שהם נכנסים לליגה.
ברגע ההכרעה, בקונפליקט בין הפוטנציאל של השחקן לתדמיתו הבעייתית, בחרה מיאמי באופציה הראשונה. לצערה של ההיט, בשלב זה לפחות האופי של ביזלי ניצח את היכולת. המשבר הזה בטח שלא מוסיף לסיכויים של דווין וויד להישאר בקבוצה אחרי הקיץ של 2010, וריילי יהיה חייב להביא שמות גדולים כדי להשאיר את ה"פלאש" במועדון. ביזלי הוזכר בעבר כאופציה בעלת ערך לטרייד, שינחית בסופו של דבר במיאמי שם גדול אחד לפחות. עכשיו לכו תמצאו ג'נרל מנג'ר שיסכים לקבל אותו.
ברוס בואן הולך הביתה
אם לא יקרה משהו מפתיע בשבועות הקרובים, תגיע הקריירה בת 13 השנים של ברוס בואן בן ה-38 לסיומה. זה בסדר, אני יודע שאף אחד לא בדיוק מזיל עכשיו דמעה. מומחה ההגנה של סן אנטוניו בשמונה השנים האחרונות היה רחוק מלהיות כוכב, או אפילו מישהו שכיף לראות. עד שהגיע לספרס ב-2001 הקריירה שלו היתה בינונית מאוד, לאחר שלא נבחר בדראפט, שוטט באירופה ולא הצליח להתבלט ב-NBA. אבל העשור האחרון הכניס את ברוס בואן למקום מכובד בהיסטוריה, אפור ככל שיהיה.
בואן תמיד היה מושא השנאה הקלאסי עבור היריבות של הספרס. הוא תמיד היה "תקוע" בפרצופם של כוכבי NBA רבים, ונחשב לשחקן מלוכלך ביותר. מבין כל האירועים מעוררי המחלוקת בהם היה שותף, הזכור מכל הוא הברך ששלח לאזור הרגיש של סטיב נאש בסדרת הפלייאוף הסוערת מול פיניקס ב-2007. לאחרונה טען קובי בריאנט שהקרבות הקשים מול בואן שיפרו את יכולות "האחד על אחד" שלו לאורך השנים. בקבוצה בה משחקים טים דאנקן, טוני פארקר ומנו ג'ינובילי, נותר בואן דמות הרבה פחות זוהרת, אבל יכול להיות שדווקא הוא מסמל יותר מאחרים את המועדון שזכה בשלושה תארים בעשור האחרון: לא הכי כשרוני, לא תמיד יפה לעין, לפעמים מלוכלך אבל 200 אחוז יעיל.
כוכב ברשת: סטוקטון את מלון
אתר NBA.COM החליטו לפרגן השבוע לאחד הצמדים הגדולים ששיחק את המשחק: ג'ון סטוקטון וקרל מאלון. צפו בעשרת המהלכים הגדולים בהיסטוריה של הזוג מיוטה.
דו"ח כספי: על מרפקים, שרירים וחומוס
בהיעדר חדשות יותר מדי מסעירות מהקבוצה שלהם בקיץ הנוכחי, ממשיכים עומרי כספי וסיפור "הישראלי הראשון בליגה" להיות אייטם אטרקטיבי מבחינת התקשורת המקומית בסקרמנטו. באתר "סקרמנטו בי" שלחו כתבת שנצמדה לכספי בימיו בארץ, ובשבוע אחרון פרסמה כתבה נרחבת מאוד על השחקן וישראל. "לעומרי יש מרפקים", מצוטט בכתבה מיקי ברקוביץ', שסיפר גם איך כמעט הפך לאירופאי הראשון ב-NBA לפני 20 שנה, ועל העימות בינו לבין מכבי שהסתיים בבית המשפט. עודד קטש וצביקה שרף דיברו בחופשיות על העבודה הלקויה שנעשית בארץ בנושא הפיסי. "כספי שונה בכך שהוא אוהב את המגע, אבל אין ספק שהוא עוד יצטרך לעבוד על הגוף שלו", אמר קטש.
אבל כנראה שאי אפשר לפרסם בארצות הברית כתבת פרופיל על עומרי כספי, מבלי לעסוק בסוגיה שמלווה את השחקן מימיו הראשונים באמריקה: החומוס. בדרך חזרה מירושלים לתל אביב, לקח כספי את הכתבת איילין וויזין אל "החומוס הטוב ביותר שהיא תטעם בחיים", כהגדרתו (הימור גיאוגרפי לא כל כך פרוע אומר שהשניים נסעו לאבו גוש, ש.ק.). "כספי מזמין שלושה סוגים שונים של חומוס, כמות אוכל שתספיק לחמישייה הפותחת של סקרמנטו ביחד", כותבת וויזלין, שסיפרה לו על מסעדה יוונית טובה בסקרמנטו. "אנחנו כבר נראה", אמר מי שכבר הספיק להשמיץ את החומוס האמריקאי. שיהיה לו לבריאות.