כשהצ'ק פתח את הפה

לפני קצת יותר משנה, שעה קלה אחרי שמכבי תל אביב איבדה את תואר האליפות הראשון מזה 15 שנה, התארח רענן כץ באולפן יציע העיתונות של ערוץ הספורט. בזמן שיתר בעלי המניות במכבי העדיפו באותם רגעים לברוח לאי בודד, חלק הבוס מאמריקה עם התקשורת את משנתו לגבי הליקויים והפגמים שהובילו לאובדן התואר. ב"ספר החוקים המכביסטי" של שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן מדובר בעבירה חמורה ביותר. תרחיש של אובדן אליפות אמור הרי להיות מלווה באבל לאומי והסתגרות תקשורתית. אבל כץ מעולם לא היה מכביסט קלאסי, וזה גם מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבה שלו את המועדון. וכן, גם השליטה הבלתי מעורערת של דיוויד פדרמן.

הטלנובלה בהנהלת הצהובים החלה בקיץ 2007, כאשר כץ חבר לפדרמן לסבב של מינויים בצמרת המועדון, שסימלו את הקרע בין המחנות. במרכז, מינוי אלי דריקס למנכ"ל הקבוצה, מה שביסס עוד יותר את שליטתו של פדרמן על חשבונו של היו"ר הותיק שמעון מזרחי. כשכץ הבין בשלב מסוים כי שימש רק כלי עבור פדרמן, הוא עבר צד וחבר למזרחי, אלא שלפני מספר חודשים נותר הבוס מאמריקה לבדו, כשקיבל מכתב משאר בעלי המניות שביקשו ממנו למכור את מניותיו ולעזוב. מזרחי לא אהב את הקלות בה התמסר כץ לתקשורת, פדרמן את העובדה שכץ החל להתעניין יותר ויותר במתרחש במועדון.

העסק התחיל להיות בעייתי באותו ערב באולפן ערוץ הספורט, בו הצהיר כץ כי מעתה ואליך יהיה מעורב יותר, כרמז על ההתנהלות הלא מקצועית של חברי ההנהלה האחרים. התגובה הראשונית הגיעה יום בלבד לאחר מכן, כשישיבת ההנהלה המתוכננת בוטלה. כץ אכן ניסה להגביר את המעורבות בקבוצה אבל נתקל בקשיים, והקרע בינו לבין פדרמן הלך והעמיק. כץ טען שוב ושוב שאלי דריקס ממדר את נציגיו ממידע שהיה מגיע לשאר הבעלים. "העסק הזה מתנהל כדיקטטורה של איש אחד", אמר לאחרונה כץ, והפנה מפנה אצבע מאשימה לפדרמן. המחלוקת בין השניים הגיעה אפילו לרמה הנמוכה של מאבקים הזויים על הזמנות למשחקים.

כץ, תמים או שלא, מעולם לא הבין באמת את הדינמיקה במערכת המכביסטית. המחשבה שבתוך מספר שנים, וממרחק של עשרות אלפי קילומטרים מזירת ההתרחשות, הוא יצליח להפוך את מכבי תל אביב למועדון פתוח יותר היתה לא ריאלית בעליל. האיש שמחזיק בחלק ממניות מיאמי היט ב-NBA הגיע מתרבות אחרת, בה העסק הוא קודם כל בידור ורק אחר כך בסיס לאמוציות. פתיחות תקשורתית, ערך שלא נמצא במילון של מכבי גם בשנות ה-2000, היא עניין טבעי מבחינתו. וכשכץ מותג כאיש שלא יהסס לדבר, בהשוואה להנהלה הפראנואידית של הקבוצה, הטלפון שלו החל לעבוד שעות נוספות. "כל מי שמדבר איתי אני מכבד אותו", אמר פעם, בהתייחס לשיחות הארוכות שניהל עם עיתונאים.

ויכול להיות שכץ הוא לא העניין המרכזי בסיפור, אלא עוד חוליה, קולנית יותר מאחרות, בשרשרת של בעלי מניות שנכנסו ויצאו משערי מכבי, מאז הופרט המועדון בשנת 2000, חלקן על רקע סכסוכים עם פדרמן. עדיין לא ברור כיצד יחולקו המניות שהשאיר כץ בחברה, אבל ברור שהמהלך האחרון רק חיזק עוד יותר את אחיזתו המעשית של פדרמן במועדון. המסר למשקיעים הפוטנציאלים ממקרה כץ ברור ביותר: הכסף שלכם מעניין אותנו, את הדעה שלכם תשמרו לעצמכם.