תנו לו לחזור בתשובה

זה סיפור עצוב, כמעט ללא פוטנציאל לישועה. אלן אייברסון, פעם כוכב על ואחת הדמויות הכריזמטיות, הנערצות והממגנטות ב-NBA, הפך לפרסונה נון גראטה. אלא אם מחשיבים את התעניינותן של ממפיס גריזליס ולוס אנג'לס קליפרס. גם מיאמי היט מוכנה כנראה להחתים אותו ב-3 מיליון דולר לעונה, שכר שהוא מתחת לממוצע. השבוע אייברסון אמור להיפגש עם נציגי הקליפרס שישאלו אותו אם הוא מוכן לעלות מן הספסל. אחרי הכל, בארון דייויס ואריק גורדון הצעיר והמוכשר פותחים, ואיש לא חושב להציב אותם אחרי אייברסון.

לא ידוע איך ישיב אייברסון אך נראה כי פניו מועדות לקליפרס או למיאמי. "ההיט פייבוריטים להחתים אותו", אומר מייקל הייזלי, הבעלים של ממפיס ואחד הבוסים הגרועים בספורט האמריקאי. גם הייזלי רצה להביא את אייברסון, בעיקר כדי להעלות את ממוצע הצופים (12,745, לפני אחרון ב-NBA). טוענים כי זה גם האינטרס של דונלד סטרלינג, בעלים כושל עוד יותר מהייזלי והבוס של הקליפרס, שממוצע הצופים שלהם אף הוא בשליש האחרון של הליגה (16,170) ונמוך מזה של הלייקרס (19,000) שמוכרת כרטיסים במחירים גבוהים בעשרות ואף מאות אחוזים.

סטרלינג מאד מאוכזב מכך שהבחירה הראשונה בדראפט בלייק גריפין לא תורגמה ליותר מכמה מאות מנויים. ובינתיים הקליפרס מוכרים 29% פחות מנויים מאותו תאריך בקיץ הקודם. אז מה אכפת לו להביא את אייברסון, שעדיין יעורר קצת התרגשות והייפ סביב הקבוצה המדוכאת של לוס אנג'לס. גם על כך יש ביקורת קשה. "מדוע שהקליפרס יכפו את אייברסון על חייו של גורדון המוכשר והמבטיח?", שאל השבוע אדריאן ווג'נרובסקי מיאהו ספורטס, "התשובה לכך פשוטה: למכור מנויים חשוב להם יותר מלנצח משחקי כדורסל".

זה הדיסריספקט שאייברסון מקבל פחות או יותר בכל מקום. לאחר שנתיים וחצי בהן העביר שתי קדנציות נוראיות בדנבר ובדטרויט, נתפש אייברסון כשחקן שאינו יכול להוליך קבוצה מוכשרת להצלחה (דנבר), לחיות בדו-קיום עם סקורר נוסף (כרמנלו אנת'וני), להצליח עם קבוצה מוכשרת וקבוצתית (דטרויט), או להתמודד עם עלייה מהספסל (דטרויט, שם אייברסון התלונן ודיווח על כאבי גב כשלא פתח). העובדה שאייברסון סיים את העונה שעברה בממוצעי שפל של 17.4 נק' ו-41.6% מהשדה לא מאד עוזרת לו. אגב, היו לאייברסון עונות בפילדלפיה בהן סיים עם אחוזים נמוכים יותר אך בכל אחת מהן או שסבל מפציעה או שקלע יותר מ-30 נק' בממוצע.

בכלל, בפילדלפיה נטו לסלוח לאייברסון על אגואיזם, בחירת זריקות לקויה ועוד הרבה פשעים אחרים. הוא היה רב עם המאמן לארי בראון, נעדר ומרבה לאחר לאימונים, מאיים על אשתו וגורם לה לברוח מהבית עירומה, מסתובב עם כמה עשרות חברים מפוקפקים מהגטו, ועושה כמעט ככל העולה על רוחו. אבל בפילי היה מותר לו. קודם כל משום שזו עיר שחורה עם אתוס של גטו ועבורה רבים מתושביה אייברסון היה גיבור. כי לא היה שחקן טוב מאייברסון בפילדלפיה וספק אם בליגה כולה. בוודאי לא היה שחקן מלהיב ממנו. הוא שיחק כל פוזשן כמו מתאבד. הוא עשה דברים שאיש בגודל או במשקל שלו מעולם לא עשה. והוא היה אהוב לא רק בעירו אלא באמריקה ובעולם כולו.

אייברסון נבחר עשר פעמים למשחק האולסטאר והוכתר ארבע פעמים כמלך הסלים. אבל מאז שעזב את פילדלפיה משהו בו כבה. אייברסון עדיין רוצה לשחק כדורסל. הוא אפילו רוצה עוד חוזה גדול, אחרון, אך כיום הכי הרבה שמציעים לו זה ה-Mid-level exception, המיועד בדרך כלל לשחקנים משלימים או כוכבי עבר שמסוגלים לתת תרומה ספציפית וצרה במיוחד לקבוצות גדולות. ואילו אייברסון, כך לפחות מצוטטים מקורביו השבוע, סבור כי הוא יכול להעמיד בעונה הבאה ממוצע של 25 נק'. זה לא נשמע מופרך כל כך ורק 6 שחקנים תרמו יותר נקודות בעונה שעברה. ועדיין, קבוצות גדולות מתרחקות מאייברסון כמו מפגע רע.

סקירה של קבוצות הצמרת מגלה מדוע. האלופה לוס אנג'לס לייקרס לא הייתה יכולה להתאים אותו לחזון המשולש של פיל ג'קסון ועוד לצד קובי בראיינט, אולי השחקן היחיד בעשור האחרון שהוא אגואיסט גדול ממנו. הסגנית אורלנדו מג'יק וויתרה אמנם על שני שחקני חוץ איכותיים (הידו טורקוגלו וקורטני לי) אבל נהנית מרכז איכותי וקבוצתי (ג'אמיר נלסון) וצירפה לשורותיה את וינס קרטר, שדי בדומה לאייברסון, גם הוא סקורר אתלטי אנוכי.

בקליבלנד של לברון ג'יימס ושאקיל אוניל, הציוות עם אייברסון לא הגיוני. ספק אם שלושה אגואים בגודל הזה דרו בכפיפה אחת באיזושהי קבוצת כדורסל בהיסטוריה. בוסטון סלטיקס יותר מדי מושקעת באתוס הגוד גאייז הקבוצתיים של קווין גארנט וריי אלן, כשרק לפול פירס בן הבית מותר לחרוג ממנו לפעמים. לסלטיקס עם ראג'ון רונדו גם אין מחסור בשחקני חוץ מוכשרים. סן אנטוניו ספרס בוודאי לא תביא את אייברסון - שחקן שמסמל את האנטי-אתוס של טים דאנקן וגרג פופוביץ'. אפילו דאלאס, שתמיד הולכת על המהלך המטורף, לא רוצה את אייברסון, אולי בגלל החשש משחזור אינצידנט ספריוול-קארליסימו עם מאמן אנאלי וקפדן כריק קרלייל. דנבר זו כמובן לא אופציה כי שם כבר נכוו ברותחין וראו מה התועלת שבהחלפת אייברסון בצ'ונסי בילאפס. אולי אייברסון יכול לעזור במידה כלשהי ליוסטון, פורטלנד, יוטה וטורונטו, אך כרגע הקבוצה הסבירה היחידה שמגלה עניין היא מיאמי, וגם זה בגלל חסך חמור בקלעים מבחוץ ותוך חשש כבד שנוכחותו תפגע בצורה כלשהי בדוויין ווייד.

לכן ההיט מציעים רק 3 מיליון דולר ולכן אפילו הקליפרס והגריזליס מוכנים לצרף אותו רק בתנאי שיסכים לעלות מן הספסל. זו השפלה צורבת עבור אייברסון וגם עבור עשרות מיליוני אוהביו. אבל זו גם עדות לכך שמשהו דפוק באייברסון; משהו שתמיד היה נוכח אבל בגיל 34 גורם לעולם הכדורסל כמעט באופן סופי להפנות לו את הגב.