החיים בלי עמוד שדרה
אחרי שנים בהם החזיקה את הישראלים הטובים ביותר, העזיבה של טל בורשטיין, ליאור אליהו ועומרי כספי תאלץ את מכבי תל אביב להתמודד עם מציאות חדשה. האם שמות כמו לימונד, פניני או מקל יצליחו למלא את החלל?

ביום שישי בבוקר, בזמן שעולם הכדורסל רחש ורגש מבחירתו של עומרי כספי ל-NBA, המשיכו במכבי תל אביב לשבור את הראש כיצד מתמודדים עם המציאות החדשה. בתוך שבועות בודדים איבדה מכבי את שני הפורוורדים הישראלים הטובים ביותר כיום, ליאור אליהו ועומרי כספי, וכמעט סגרה את הדלת בפני טל בורשטיין. שנה אחרי שויתרה על יותם הלפרין לטובת הכסף הגדול של אולימפיאקוס, נותרת האלופה הנצחית ללא ארבעת הישראלים הטובים ביותר. כל עוד החוק הרוסי חי וקיים, מצפים לצוות המקצועי של הצהובים שבועות של חיפושים ואלתורים בניסיון למלא את החלל. אלא שהשוק הישראלי לא ממש פורח, ובמכבי יאלצו להתמודד עם ישראלים שכבר נפלטו ברובם בעבר מהמועדון.
נכון לעכשיו, הסגל הישראלי שילבש העונה את הגופיה הצהובה כולל את גיא פניני, רביב לימונד, יניב גרין ודרק שארפ. דיוויד בלותנטאל צפוי לחתום בימים הקרובים, גל מקל מוזכר כמועמד להחליף את דרור חג'ג' שבדרך החוצה, וטל בורשטיין עדיין מתנדנד. כוכב גדול שאפשר לבנות עליו אין כאן.
מי שאמור להיות המרוויח העיקרי מעזיבה של בורשטיין הוא רביב לימונד. בגיל 24 יפתח הגארד את העונה החשובה בקריירה שלו, ואחרי שהספיק לשחק ביורוליג בלה מאן ובחצי העונה ביד אליהו, הגיע הזמן שהוא יוכיח שיש בו יותר מפוטנציאל. במציאות המחייבת שני ישראלים על הפרקט, גדלה עוד יותר חשיבותו של הגארד, שיהיה חייב לקבל מנת דקות משמעותית יותר מפיני גרשון. אותו גרשון שהעלים אותו מהרוטציה במשחקי ההכרעה של העונה שחלפה, בשל האכזבה מיכולתו.
כמו לימונד, גם גיא פניני מהוה סוג של סימן שאלה. אחד השחקנים הבולטים של הפועל ירושלים בשנתיים שחלפו, בילה את העונה האחרונה בנדודים בין ז'לז'ניק מסרביה לקרבאנוס מקפריסין, פועל יוצא של הסכם פשרה מוזר בין מכבי לירושלים שדן אותו לגלות. היכולת האדירה באליפות אירופה 2007, בה נכנס לורידים של כוכבים אירופאים גדולים, מיתגו את פניני כשחקן שעשה את קפיצת המדרגה, אלא שיש עדיין מי שמטיל ספק בכך. לפחות מבחינת לחימה ונחישות, יוכל פניני למלא את החלל שהשאירה עזיבתו של כספי. ועדיין, לא ברור כיצד יתאים סגנון המשחק של פניני לחוסר הסבלנות של גרשון כלפי שחקנים אימפולסיביים ולא אחראיים.
בגיל 28 מגיע דיוויד בלותנטאל לקדנציה שלישית בצהוב, ולפחות לגביו אי הודאות פחותה. ככה זה עם שחקן שכבר הפך לברירת מחדל קבועה ביד אליהו, ודאי בעידן בו תעודת זהות כחולה מהווה נכס חשוב בליגה שלנו. הפורוורד היהודי-אמריקאי ניחן ביכולות קליעה שאין לאף ישראלי במכבי, מה שיקנה לו הרבה דקות פרקט, אבל במכבי לא זוכרים ממנו יכולת הגנתית או נחישות יוצאות דופן, אלא בעיקר את המרמור שאפיין אותו בעונתו האחרונה תחת צביקה שרף.
מי שעשוי להוות את התקווה הישראלית הבאה של מכבי הוא גל מקל הצעיר, שבימים הקרובים תתקבל ההחלטה האם יחזור ליד אליהו. בתוך שנה בלבד, ובזכות הרבה דקות אצל עודד קטש בגלבוע/גליל, הפך מקל מעוד בוגר מוכשר של מחלקת הנוער לדמות משמעותית בקיץ הקרוב של מכבי. עם העזיבה האפשרית של טל בורשטיין והדעיכה המתמדת של דריק שארפ, שסוגר השנה 38 ונמצא הרבה מעבר לשיא, מקל אמור לנפק הרבה יותר מתרומה של רכז מחליף. השאלה היא עד כמה הוא בשל לכך.
למקרה בו הרכז בן ה-21 ישאר משום מה בחוץ, רוחשות שמועות על כך שדווקא מאיר טפירו, האופוזיציונר הגדול ביותר של מכבי במשך השנים, יגיע רגע לפני הפרישה כסותם חורים, ועל הדרך יאסוף לעצמו אליפות ראשונה לרזומה. אלא שהסיכוי לשידוך בין גרשון לבין ה"אנטי כדורסל שלו", כפי שטפירו מכונה בענף, נראה מופרך.
ליאור אליהו סיפק בשנה שעברה ממוצעים של 13 נקודות ו-5 ריבאונדים בליגה, מה שאפשר לפיני גרשון מרחב תמרון גדול למרות מגבלות החוק הרוסי. גם אם טל בורשטיין ישאר במכבי בסופו של דבר, ויכסה בצוותא עם לימונד את עמדת הגארד הישראלי בחמישייה, את הוואקום שיווצר מתחת לסל יתקשו במכבי למלא. יניב גרין קיבל בעונה שעברה 15 דקות למשחק בליגה הישראלית, אבל גם אם ישחק יותר בורג מרכזי בהתקפה הוא לא יהיה לעולם. הישועה, עם כך, לא תגיע ממנו, והבעיה מבחינת מכבי היא שגם שמות כמו שרון ששון ורוברט רותבארט, שעלו כמועמדים להצטרף לקבוצה בעמדות 4 ו-5, הם לא בדיוק כאלה שאמורים לעשות את ההבדל.
הסגל הישראלי של מכבי צפוי להיסגר בשבועות הקרובים, אבל גם שחקן כזה או אחר שיגיע לא יוכל ממש לשנות את המצב. אחרי שהתרגלנו במשך השנים שמכבי תל אביב מהווה את עמוד השדרה של נבחרת ישראל, יפתחו הצהובים את העונה עם פחות תעודות ביטוח בכחול לבן, והרבה יותר סימני שאלה.



