מאמן מזן נדיר

חשוב להגיד את האמת: מהשנה הזו תצא אולי אלופה ראויה, אך יהיה לנו קשה לשכוח לה את היכולת הכה בינונית בשלבים המכריעים. ולא, אנחנו לא מדברים על מכבי חיפה, אלא על מי שתהפוך כנראה כבר הלילה (בין ראשון לשני) לאלופת ה-NBA – לוס אנג'לס לייקרס.

השבוע האחרון לא ממש מספק אוירה אמיתית של גמרNBA . יש בסדרה הזו משהו נחמד מדי, לא מספיק תחרותי, אולי אפילו צפוי. אין מה לעשות, האליפות הקרובה של הלייקרס מושגת בצורה קלה מדי, ולא בגלל יכולת יוצאת דופן של הסגולים צהובים. אורלנדו מג'יק היתה רחוקה 5 סנטימטר של קורטני לי במשחק מספר 2 וזריקת עונשין מדויקת של דוויט הווארד במשחק ארבע כדי להיות עכשיו ביתרון 1:3, ובכל זאת התחושה של כולם – כולל של אנשי אורלנדו – היא שהעסק הזה כבר גמור. קובי, שנוא או אהוב, הוא האינדיבידואל הגדול ביותר במשחק כיום, אבל אם לשפוט על-פי הפלייאוף האחרון, הבחור יזכה באליפות ראשונה מזה 7 שנים בעיקר בשל חולשת היריבות. וזה לא משהו שדיויד סטרן יכול להתגאות בו יותר מדי.

הרבה פרשנים יחסו את הפסד הלייקרס בסדרת הגמר אשתקד לחסרונו של אנדרו ביינום, מי שהיה אמור להתמודד עם האגרסיביות של הסלטיקס מתחת לסלים. הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הזה. עם היכולת שהיא מציגה בפלייאוף, הלייקרס מודל 2009 כולל ביינום לא לוקחת אליפות בעונה בה קווין גארנט לא נפצע שניות לפני הפלייאוף. ספק אפילו אם הלייקרס המנצחת של גמר 2009 טובה יותר מזו שהפסידה בגמר של השנה שעברה.

ובכל זאת, הדבר היחידי שיזכרו אחרי סדרת הגמר הוא שקובי הוריד את הקוף מהגב, ולקח אליפות ראשונה בלי שאק. אבל עם כל הכבוד לבריאנט, האליפות הזו תיזכר יותר מכל בגלל בחור אחר המתנשא לגובה של מעל לשני מטר, זה שקוראים לו פיל.

גם אם אתם לא בדיוק אוהבים את האופי היהיר שלו, אי אפשר שלא להעריך את ההישג המדהים של פיל ג'קסון, שעומד לנפץ את שיאו של רד אורבך האגדי, ולהפוך למאמן הכדורסל המעוטר ב-NBA עם 10 תארי אליפות.

טרוור אריזה היה שם כמעט אלמוני לאוהדי הליגה עד לפני שנה. דרק פישר כבר נמצא בדעיכה הדרגתית וזרק ב-27 אחוזים בלבד מחוץ לקשת בפלייאוף האחרון. ובכל זאת, לשניהם יש חלק משמעותי מאוד, אולי אפילו קריטי באליפות הקרובה של הלייקרס. בדיוק כמו רוברט הורי, ריק פוקס, דניס רודמן, סטיב קאר, ג'ון פקסון ורשימה שלמה של שחקנים מוגבלים שג'קסון ידע להפיק מהם 200 אחוז בזמן שהכי התאים לו. כשזה קורה פעם אחת או פעמיים, אפשר לנסות לסתור את התזה, אבל כשהוא מצליח פעם אחר פעם להוציא משחקנים משלימים הרבה יותר ממה שהם שווים באמת, חייבים להודות שהבחור גאון. גאון עם קצת מזל, אבל עדיין גאון.

לאורך ההיסטוריה של ה-NBA, רק 5 אחוזים מהקבוצות שנקלעו לפיגור של 3:1 בסדרת פלייאוף הצליחו לחזור ממנו. אורלנדו לא תהיה אחת מהם. קובי, שידע כבר סדרות גמר גדולות יותר מבחינה אישית, צפוי לבטח לקבל את תואר השחקן המצטיין של הסדרה. מבחינתי לפחות, ה-MVP האמיתי של הסדרה הזו הוא האיש שאחראי לכך שאורלנדו מג'יק לא תהפוך לאחת מאלופות הליגה הגרועות בכל הזמנים. חפשו אותו על הספסל של הלייקרס. עם הספרה 10 ליד טור האליפויות הפרטי שלו, בהחלט יכול להיות שאנחנו הולכים לצפות במשחקו האחרון של מאמן הכדורסל הטוב בהיסטוריה.