הרבה יותר מכדורסל

למען הקהל

המשבר הכלכלי אמנם לא הצליח לפגוע במרץ' מאדנס (חודש מרץ המשוגע, בו נערכים משחקי הגמר של המכללות, א.ס.), שנשאר רווחי ואף הגדיל את החשיפה וההכנסות בזכות שידורי האינטרנט גם השנה, אבל ספק אם הנתון הזה יעודד את תושבי מישיגן. האגרוף הכואב שספג ענף הרכב בארצות הברית והכה גלים בכל העולם הורגש באופן מיוחד במדינה, שמהווה את ביתם של מפעלי ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר ואחרים.

שיעור האבטלה במישיגן טיפס בשנה האחרונה, כשנכון לפברואר האחרון, אחד מכל תשעה אזרחים יושב בבית שלא מבחירה. על רקע הדיכאון הכללי בעיר הבוכנות ופרבריה, קשה שלא להתחבר להצלחה המדהימה של אוניברסיטת מישיגן סטייט, שמעטים האמינו ביכולתה להעפיל לפיינל פור אחרי עונה שידעה אינספור עליות ומורדות. פרט לעובדה שה"ספארטאנס" יזכו לשחק בבית באירוע השיא של העונה, שיתקיים בלילה שבין שבת לראשון, אין ספק שרבבות הצופים שינהרו לפיינל פור ויזרימו מיליוני דולרים לעסקים המקומיים, יתרמו רבות למצב הרוח.

איצטדיון ה"פורד פילד" יארח 70,000 צופים בשני משחקי חצי הגמר ביום שבת ובמשחק האליפות יומיים לאחר מכן. בפעם הקודמת שמישיגן סטייט זכתה באליפות, בשנת 2000, היא עשתה את זה עם חבורת "הפלינט-סטונס" המוכשרת בראשות מאטין קליבס, שהגיעה מהעיר פלינט מוכת האבטלה, הזכורה מסרטיו של מייקל מור, יליד העיר. מאז, רשמה האוניברסיטה יותר פיינל פורים מכל אחת אחרת בארה"ב, ומאמנה טום איזו הוא היחיד שיכול להתגאות בכך שכל סניור שעבר ב-14 שנותיו, הגיע לפחות לחצי הגמר.

בסוף השבוע, כשמוראל ירקיע שחקים אחרי שמג'יק ג'ונסון יעלה לקבל סטנדינג אוביישן, 30 שנים אחרי שהוביל את האוניברסיטה לאליפות הראשונה שלה בגמר הזכור מול אינדיאנה סטייט של לארי בירד, החבורה של איזו תעלה עם רעל בעיניים בידיעה שמדינה שלמה עומדת מאחוריה. ולמרות יריבה עדיפה כמו קונטיקט, במרץ המשוגע הכל יכול לקרות.

הקרב המקביל של קלהון

מאמן קונטיקט, ג'ים קלהון, ידע כבר ימים יפים בהרבה. בגיל 66, הוא מתמודד כבר מספר שנים עם מחלת הסרטן, כשבעיות הבריאות גרמו לו בין היתר להחמיץ את משחק פתיחת הטורניר השנה. גם חקירת ה-NCAA על עבירות גיוס שחקנים שביצעה יוקון מדירה ודאי את שנתם של קלהון ואנשיו.

השחקן הדומיננטי בקבוצה הוא האשים ת'אביט, הענק הטנזני, שאת הנוכחות ההגנתית שלו פשוט אי-אפשר לכמת במספרים. 10.9 ריבאונדים ו-4.3 חסימות למשחק מהווים סטטיסטיקה פנטסטית, אבל זו לא סופרת את מספר הפעמים ששחקן יריב משנה את הזריקה שלו או מתחרט באמצע החדירה בניסיון להימלט מהגג הצפוי להיבנות על ראשו.

בהתקפה אי-אפשר להגיד שהבחור לא השתפר, אבל האקים אולוג'וואן הוא יהיה רק ביום בו חזירים יעופו, ולא רק בתחומי קיבוץ מזרע. למען האמת, כרגע שגם ההשוואה לדיקמבה מוטומבו עושה לו חסד לא קטן. לפני שייצא לדראפט ה-NBA, מצפה לת'אביט מפגש עם גוראן סוטון, שהוא הברומטר של איזו על המגרש. מעבר לעובדה שמדובר בבחור גדול וחזק, לסנטר הקרואטי, שעשוי לשחק מול ישראל ביורובסקט בספטמבר, יש יד פנטסטית מחוץ לקשת.

כולנו זוכרים את האכזבות הגדולות בימי נדב הנפלד ודורון שפר, אך מאז שקלהון טעם את הפיינל פור לראשונה, הוא מעולם לא הפסיד משחק באירוע. ב-1999 הוא הניף את הגביע הראשון, ב-2004 הכפיל את המספר, ועכשיו, כעבור חמש שנים נוספות, אין לו כוונה להסתפק בהשתתפות. אחרת, איך תסבירו את העובדה שההאסקיז ויתרו על טקס גזירת הרשתות המסורתי בחגיגות ההעפלה לפיינל פור?

הפייבוריטית, לאן?

בפעם האחרונה שצפון קרוליינה ביקרה ב"פורד פילד", אי-שם בדצמבר האחרון, היא הביסה את מישיגן סטייט 63:98 ועלתה למאזן של שמונה ניצחונות מתחילת העונה, כולם בהפרש של 15 נקודות ומעלה. הפרשנים לא התעסקו אז בשאלה אם מדובר במועמדת הבכירה לאליפות, פשוט כי כולם חשבו כך. השאלה היחידה היתה אם בכוחם להיות הראשונים שמסיימים עונה מושלמת מאז אינדיאנה של בובי נייט.

חודש אחר-כך, כשהתחילו משחקי הקונפרנס, הגיעו שני הפסדים לא צפויים לווייק פורסט ובוסטון קולג' שהחזירו את חניכיו של רוי וויליאמס לקרקע. מאז, הפסידה צפון קרוליינה רק עוד פעמיים.

הגארד טיי לוסון, שנפצע בבוהן במהלך העונה, נח במשחק הראשון של טורניר ה-ACC, אך מאז שובו מציג כדורסל מופלא, בעיקר במחציות השניות של המשחקים. בשלושת משחקיו הוא מסר 20 אסיסטים מול 2 איבודים בלבד (שהעלו את היחס העונתי שלו ל-3.54!), ושובו הביא לשיפור ניכר ביכולת של חבריו. הטענה העיקרית נגד צפון קרוליינה לאורך העונה היתה שהיא לא משחקת הגנה של אלופה, אבל כל מי שראה אותה מוחקת את אוקלהומה של בלייק גריפין מבין שהסיפור השתנה.

על הנייר, צפון קרוליינה היא הקבוצה הכי טובה מבין הארבע (מישיגן סטייט, קונטיקט, ויריבתה בחצי הגמר – וילאנובה), אבל לדעת רבים, היא היתה כזאת גם בפיינל פור אשתקד. הפורוורד טיילר הנסבורו, שמסיים קריירת מכללות נדירה בדרך לעתיד לא ברור כמקצוען, כבר השיג כמעט כל תואר אישי שיש לליגה להציע. עכשיו הוא רוצה את התואר הקבוצתי. בשבילו הוא חזר לעונה נוספת, ואם הוא יצליח לשים עליו את ידיו, גם אחרוני הציניקנים יתקשו שלא להתרגש עבור הלוחם הנהדר הזה.

הכתבה המלאה באתר "ספסל" - הבית של הכדורסל הישראלי