הכל נגמר במשפחה
מכבי ת"א של פעם היתה משאירה תקריות כמו זו של דאור פישר עמוק בערימת הכביסה. התבגרות התקשורת, הביזור בהנהלה והבעיות בגיוס הזרים מבהירים שהפרשה הזו כנראה לא היתה האחרונה
בעיות משמעת הן לא מחלה חדשה במכבי תל אביב. השילוב של משכורת גבוהה, לחץ, ופופולריות אדירה בכל פינה בארץ, מהווים פקטור מרכזי בתהליך שמוביל שחקנים להשתכר, להתמסטל ולעשות שטויות באופן כללי. נכון שקל לומר ששחקנים שמרוויחים כל כך הרבה ומטפלים בהם כמו ילדים לא אמורים לאבד שליטה, כמו שקרה או לא קרה לדאור פישר בתקרית הדקירה ביום ראשון בלילה, אבל זה המצב של ספורטאי על בכל העולם. ההבדל הוא בדרך בה מצליח מועדון גדול להתמודד עם תקריות מהסוג הזה. וכאן בדיוק מכבי תל אביב נכשלת בשנים האחרונות, לא מעט באשמתה.
פישר נפצע בקטטה ונותח | גם ארון מגי יהיה זר צהוב
מקרים של התנהגות חריגה היו במכבי תל אביב מאז ומתמיד, ומן הסתם עוד יהיו, אלא שבניגוד להיום, האירועים הללו לא נטחנים עד דק בכל מדיה אפשרית. המקרה הבולט ביותר, שמבהיר את ההבדל בין אז והיום, התרחש ב-16 בדצמבר 1982. מכבי תל אביב אירחה אז את ריאל מדריד ביד אליהו, אבל הכוכב של הצהובים, אולסי פרי, לא התייצב למשחק. דקות לפני פתיחת המשחק גילה אותו אחד מאנשי ההנהלה כשהוא שוכב מסומם במיטתו, ובמועדון הודיעו לתקשורת שהשחקן סובל משפעת. עד כמה שהיום זה נשמע מוזר, בימים ההם התקשורת בארץ היתה מורכבת משני עיתונים וערוץ אחד, ואף אחד לא ממש רצה או יכול היה להסתכסך עם ה"קבוצה של המדינה", והסיפור הושתק. היום, בעידן בו עשרות כלי תקשורת מתחרים ביניהם על כל שביב של מידע, אמין או לא אמין, השתקה גורפת כזו של סיפור לא היתה יכולה להתרחש.
התקריות בצהוב: מבריסקר ועד ביינום
אבל התקשורת התפתחה, ואיתה גם חיי הלילה של תל אביב והאגו של הכדורסלנים בצהוב. בפברואר 2001 התנגש שחקן מכבי תל אביב מארק בריסקר בעץ, ובדיקת משטרה הוכיחה כי נהג תחת השפעת אלכוהול. גם את המקרה הזה ניסו במועדון הצהוב להשתיק, אבל כפי שיקרה למכבי לא מעט בשנים הבאות הסיפור דלף לתקשורת, אם כי לא זכה להד גדול במיוחד.
שנתיים לאחר מכן המדינה סערה, לאחר שקפטן מכבי דאז, גור שלף, איבד את העשתונות וחבט באוהד הפועל תל אביב שקילל אותו במהלך אימון נבחרת. שלף, היום מנהל הקבוצה במכבי תל אביב, סגר את הסיפור בעסקת טיעון, בה תרם כמה עשרות שעות לטובת הקהילה אך לא הורשע בתקיפה.
באפריל 2005 הגיש צעיר מהרצליה תלונה במשטרה נגד דרק שארפ, בטענה כי זה תקף אותו בזמן ששיחק כדורסל בספורטק עם אשתו של שארפ. הצעיר טען אז כי שארפ, שמספר שנים קודם לכן היה מעורב בתגרה עם אשתו הראשונה מרים, אחז אותו בצווארו. בחודש מרץ 2007 נתפס שחקן נוסף של מכבי, שרון ששון, כשהוא נוהג בשכרות. המקרה הזה הוצנע גם הוא, ופורסם רק לאחר מספר ימים, וזה זה לא בכל כלי התקשורת.
המקרה החמור ביותר בו היה מעורב שחקן מכבי התרחש רק לפני שנה, בינואר 2008. בשבת לפנות בוקר התפרסמו ידיעות לפיהן כוכב מכבי תל אביב וויל ביינום דרס אדם, לאחר תגרה במועדון הג'י ספוט בתל אביב. ביינום, שנכח במקום עם אחיו ושחקן נוסף של הקבוצה, וונטיגו קאמינגס, נעצר על ידי המשטרה, והובל למחרת לבית המשפט כשידיו ורגליו קשורות באזיקים. האירוע, שהסתיים בסופו של דבר ללא הגשת כתב אישום נגד ביינום, שטען אז כי הותקף על ידי אותם אנשים, סוקר בהרחבה על ידי כלי תקשורת רבים והופיע בכותרות הראשיות של מהדורות החדשות.
שקיעתו של הסמל
האם אירועים כאלה התרחשו מאז ומעולם מתחת לאפינו, או שמדובר בתהליך של שחיקה במשמעת של שחקני מכבי בשנים האחרונות? האמת, כמו תמיד, נמצאת אי שם באמצע. שמלוק מחרובסקי ומוני פנאן, מנהלי הקבוצה בעבר, שומרים ודאי בליבם סיפורים שיכולים היו לגרום לסקנדלים גדולים, אלא שבתקופה שלהם, מכבי תל אביב הורכבה מניהול של אנשים בודדים, לויאליות למערכת ולא מעט דיסקרטיות. אלא שלמכבי תל אביב הנוכחית יש לא פחות משלושה בעלי דעה, כולל אחד שלא מפספס אף הזדמנות להשמיע ביקורת, גם אם מדובר בשידור טלויזיה שניות לאחר אובדן האליפות. החיים של שמעון מזרחי, סמל הנאמנות המכביסטית הפנאטית אך המשפחתית של פעם, שעדיין נחלץ לעזרת שחקניו בעת צרה, הפכו קשים הרבה יותר.
גורם נוסף בדעיכת הסמל קשור, תרצו או לא תרצו, לגדילה המשמעותית במספר הזרים בכדורסל הישראלי בכלל, ובתחלופת הזרים ההסיטרית במכבי תל אביב הנוכחית בפרט. בעבר, מכבי התגאתה בתקופות הארוכות בהן שחקנים זרים שיחקו בה, הספיקו ללמוד על חשיבות החולצה הצהובה, יצרו לעצמם קשרים אישיים ושוחררו לבסוף עם הכסף בכיס ועם חיבוק גדול.
בשנים האחרונות, התחיל במכבי שוק בשר של שחקנים זרים, כשהעונה הקבוצה שוברת את השיאים של עצמה ביחס לאותם שחקנים: השיחרור הנמהר והכפול של מרכוס פייזר, הנחתתו ושחרורו המיידי של אלטון בראון, הטרטור של רודני וויט, ובעיקר העובדה שהזרים החדשים די בראון וצ'רלס גיינס, שגם ככה לא ממש מחוברים לקבוצה, היו צריכים לשמוע על הדקירה של חברם לקבוצה מהכתבים בכניסה לאימון.
ניסוח של קוד אתי, המושג החלול ששוב חזר לכותרות ביממה האחרונה, אינו תרופה למחויבות קבוצתית ירודה, הדלפות לתקשורת ומציאות של אי-ודאות מקצועית שאופפת את הזרים של מכבי תל אביב בשנים האחרונות. אבל ככה זה, מסתבר, בעסק כלכלי. כי מכבי המשפחתית של פעם, בה דברים כאלה לא היו קורים או שלפחות לא היו מובלטים, היא כבר נחלת העבר.