לכלוכית יפהפייה

קחו קבוצה אלופה, תורידו ממנה את הבעלים ששווה מיליונים, את הכוכבים שהשיגו את הצלחת ואת הביטחון הכלכלי להעמיד אפילו תקציב סביר. עכשיו תוסיפו לתבשיל הזה מאמן שפוטר בבושת פנים בעונה שעברה מקבוצת מרכז טבלה, שני זרים שהלכו לאיבוד בכדורסל הישראלי והאירופי ועוד שניים שרק סיימו קולג', ועכשיו תבלו את הכל בישראלים שרובם שיחקו בליגה השניה. מה קיבלתם? הפועל חולון, מחזיקת גביע המדינה 2008/9, ועד חודש מאי הדאבליסטית הסנסציונית של הכדורסל הישראלי.

כשמיקי דורסמן נעלם הקיץ מאולם הפחים, והותיר את הקהל שיכור ואפוף אדי אליפות, נותרו לחברו מילדות, יושב הראש טובי שוורץ, שתי אפשרויות: לנעול הכל וללכת הביתה או להישאר ולצרף כל שקל עם שביבי אמונה. שוורץ בחר באפשרות השניה, וזכה בגדול.

דני פרנקו, פריק כדורסל עם פנאטיות מדבקת, שגדל במועדון, התיישב על כסא המאמן, והחל אט אט להרכיב את הפאזל: כריס ווטסון עם הלב הענק נשאר כשריד בודד של האלופה ההיא; לואיס פלורס, קלעי עילאי שהבריק גם בגמר עם 23 נקודות, נחת יחד עם הקפיץ דרון וושינגטון והסנטר האתלטי קרטיס וויתרס – שניהם גושי פלסטלינה שזועקים ליד מכוונת; וסביבם התייצבו יהוא אורלנד, צלף שלשות בהקפאה, אורי קוקיה, פורוורד של חוכמה, גמישות ועוד דברים קטנים שלא רואים בטופס, ושני הליאורים – ליפשיץ שכמעט נשפט לגלות באוקראינה ושגב, שרק לפני 4 שנים שיחק 3 על 3 באימונים בכפר ירכא.

העיסה הדביקה הזו, שזכתה חיש מהר לתוספת כוח מצידו של בריאן טולברט, שבעונה שעברה הוכיח סוף סוף שהוא הרבה יותר מעוד ליצן מזדקן שקולע 30 נקודות בערב, הפכה בקדירה של פרנקו לקבוצה ממושמעת, אגרסיבית ואינטנסיבית.

הבונוס הגדול שהוסיף הקהל החולוני המופלא, שאחרי טראומת החזיז הפנים את הלקח והפך לסופה סוחפת של חום ואהבה, שידרג את הקבוצה הזו ממועמדת ריאלית לקרבות הירידה לשיר אהבה כל הדרך לנשיא שמעון פרס.

הייתי ב-31 במאי ביד אליהו, וראיתי את הפנים ההמומות והבוכיות של גברים בני 30 ו-40, שראו רק רגעים קודם כיצד איש עשיר ואמיץ הופך את חלום הילדות שלהם למציאות בלתי נתפסת. הפעם, עם חבורה ישראלית לוחמת, שסך הכישרון שלה מתגמד אל מול תעצומות הלב והנפש של כל אחד מחבריה בנפרד, הודו לא מעט מהם שהגביע ההיסטורי הזה גדול עוד יותר מהאליפות ההיא. כי הקבוצה הזו היא הגשמת הפנטזיה של חולוניה ההיסטורית, זו של אולם הפחים, המדים המיוזעים והקולות הצרודים. ואם יש משהו מתוק באמת באגדה הנוכחית של סינדרלה, זה שהיא לא תשכח לעולם שפעם עוד קראו לה לכלוכית.