הפרופיל של סינדרלה

הכדורסל הישראלי אינו מסביר פנים למי שלא לובש את המדים של מכבי תל אביב. הכסף לא משהו, ברחוב לא מזהים אותך ועל תארים אין על מה לדבר. מי שכן זוכה לבמה, אלו אותם וירטואוזיים, בדרך כלל זרים, שמתבלטים בגלל משחקים של 30 נקודות או יכולת הטבעה יוצאת דופן.

גמר הגביע בין מכבי חיפה להפועל חולון (20:45, ערוץ 1) הוא הזדמנות חד-פעמית לשנות את כיוון הזרקורים לשניים מהישראלים הותיקים והמסורים שמשחקים כאן. הם אלמוניים שעושים בדרך כלל את הדברים הקטנים, שיחקו לא מעט שנים יחד, עברו כמה קבוצות בקריירה ושיחקו בעבר ביריבה שלהם בגמר, על חשבונה הם ינסו לחגוג תואר ראשון בקריירה. הכירו את עמית בן דוד ואורי קוקיה.

ברגע האמת בנדה

עמית בן דוד (31, 1.88 מ'), שיקרא מכאן והלאה "בנדה", כפי שמכנים אותו חבריו, היה כוכב גדול בנוער ובתיכון מטרו-ווסט ברעננה, לשם הגיע מקבוצת הנערים של מכבי תל אביב. המעבר לבוגרים לא הלך חלק, ואחרי 4 עונות על הספסל ברעננה ועונה של 5 דקות למשחק בחולון, מצא סוף סוף את מקומו בעירוני נהריה. 5 שנים הוא שיחק בעין שרה, בקבוצה המופלאה של ארתור לי, אדריאן פלדג'ר ואריק קמבל, אבל פרט לגמר פלייאוף אחד, בתואר אמיתי הוא לא ממש נגע.

בן דוד, ברק פלג ואורי קוקיה היוו את הבסיס הישראלי היציב של נהריה עד לפני שנתיים, והשנה הוא נחת בחיפה אחרי עונה מאכזבת בעפולה שהסתיימה בירידת ליגה. למרות שגם העונה הוא לא ממש ליקק דבש עם 4.8 נקודות ו-2.6 אסיסטים ב-22.3 דקות, בנדה תמיד מתייצב כשהוא נקרא לדגל: בחצי הגמר מול ירושלים נאלצה חיפה להסתדר ללא דורון פרקינס הפצוע, ובנדה, ששיחק 37 דקות, קלע 10 נקודות, לא איבד כדור אחד ומסר 6 אסיסטים – כולל האחרון לסל הניצחון של משה מזרחי.

הרכז הצנוע והשקט, שעבר דרך חתחתים עד שתפס לעצמו מקום של כבוד ברוטציות עמוסות הזרים של הכדורסל שלנו, עומד בפני רגע האמת של הקריירה שלו. הוא כבר לא אתלטי כבעבר, אבל הניסיון והרוגע שלו יכולים להביא למכבי חיפה ולו עצמו תואר ראשון אי פעם.

חוטף, תרתי משמע

אורי קוקיה (27, 2.02 מ') הוא כוכב כדורסל קטן עוד יותר מבנדה, לפחות בכל הקשור לסך הנקודות שהוא קולע במשחק. ככה זה בענף שבו אם אתה לא מטביע אלא מתעסק בלמנוע מאחרים לעשות את זה, אתה לא זוכה לקרדיט. כמו בנדה, גם קוקיה פילס את דרכו בין ערימות הזרים, וירד לעונה אחת ללאומית כדי לעלות קבוצה ליגה – מכבי חיפה של העונה שעברה. לפני כן, יותר מדי דקות משחק הוא לא ראה.

בהפועל חולון שנבנתה טלאי על טלאי בקיץ, התפקיד של קוקיה גדול משהיה בעבר. אחרי שבגליל ובארבע שנותיו בנהריה הוא קיבל תפקיד של לא יותר מסותם חורים בעמדות הפנים, מקבל קוקיה 21.2 דקות למשחק, ומחזיר בגדול. הוא מלך הריבאונדים הישראלי עם 6.8 למשחק, חוטף 1.8 כדורים ואפילו קולע 7.5 נקודות למשחק ב-56 אחוזים מהשדה.

קוקיה הוא לא האיש המרכזי ממנו צריכים בחיפה לחשוש מבחינת איום על הסל, אבל אין טוב ממנו במלחמה מתחת לסלים, בספיגת המרפקים ועבירות התוקף (שבגללם הוא משחק כבר שנים עם מגן שיניים) וביכולת להסתנן לפני השחקן, לחטוף לו את הכדור ולהתחיל מתפרצת. קוקיה ובנדה שיחקו בשנים בהם נהריה הגיע לכל כך הרבה "כמעטים", שעלו לה בתואר הלוזרית של הכדורסל הישראלי. הערב – שניהם יפטרו סופית מהתואר הזה לטובת אחד אמיתי.