פאו לפרצוף

ערב ה-NBA של חג המולד, שהפגיש ארבע מועמדות מובילות לאליפות, לימד אותנו כמה דברים חשובים לקראת הפלייאוף. הלייקרס מקבלים מפאו גאסול יכולת של סופרסטאר שלא דורך על האגו של קובי בראיינט, בוסטון עדיין הכי מוכשרת, פיניקס לא עומדת בלחצים וסן אנטוניו של פופוביץ', תאהבו אותה או לא, היא מפלצת הכדורסל הכי יעילה אי פעם.

קובי? מוסר?? במאני טיים???

החיים יפים בלוס אנג'לס. זה לא רק הניצחון 92:83 שסיים את רצף הניצחונות המטורף של הצ'ילבה מבוסטון אחרי 19 משחקים, אלא האווירה על הפרקט, שעוברת ליציעים גדושי הסלבס בסטייפלס סנטר. לא עוד מלחמות אגו, לא עוד קובי הולך לבד בכל מחיר. פאו גאסול הוא בדיוק מה שהקבוצה הזו הייתה צריכה, סופרסטאר אמיתי, שמגיע לעבודה במאני טיים, ומשאיר את החגיגות והפרצופים לאחרים. בניגוד ללמאר אודום ואנדרו ביינום, שניהם שחקנים טובים מאוד אבל לא מבקשים את הכדור ברבע הרביעי, הספרדי של L.A רוצה את כל האחריות עליו, והיעילות שלו גורמת אפילו לקובי למסור לו אסיסט גדול שמנצח את המשחק בסיום, וישר לרוץ ולחבק אותו אחרי שקלע.

בצד הירוק של הסלטיקס לא צריכים להתרגש מההפסד הזה. קווין גארנט, פול פירס, ריי אלן ורג'ון רונדו הם עדין ריכוז הכישרונות המדהים ביותר בליגה, והם מנוסים מספיק לדעת שרצף ניצחונות כזה או אחר בשלב הזה של העונה לא נותן לך כלום בפלייאוף. זה לא אומר שהם נהנו להפסיד בלוס אנג'לס אל מול עיני כל העולם בחג המולד, אבל כשנראה את קובי ופאו מנצחים אותם בבוסטון, אז נדע שמשהו גדול עומד לקרות. כרגע, לא נראה שמישהו יכול לנצח אותם בבית. אולי סן אנטוניו.

זה יעיל, זה מגעיל, זה פופוביץ'

כמה ששאקיל אוניל וסטיב נאש רצו לנצח אתמול סן אנטוניו. השועלים הוותיקים יודעים היטב שהקבוצה שלהם חייבת להוכיח, קודם לעצמה, שהיא יכולה לנצח קבוצות כמו הספרס. והלב הולך איתם. שאקיל עדיין מעורר אימה ברוב דקות המשחק, ומשלב את זה עם טונות של חוכמת משחק, ונאש עדיין מריץ את החברים עם מסירות מדהימות וחדירות לסל. אבל מול החבורה של פופוביץ', מי שרץ ונהנה אוכל אותה בסיום. בפיניקס זה קרה משלשה של רוג'ר מייסון, שסגרה עניין עם 90:91 מדהים.

פופוביץ' הוא מאמן ענק, שהרכיב את בסיס הכוכבים המאומן ביותר בליגה עם פרקר, ג'ינובילי ודאנקן, אבל הוא גם חסר בושה לחלוטין והוא ישלח את שאקיל לקו פעם אחר פעם כבר ברבע השלישי אם צריך, גם אם זה במשחק הכי נצפה של העונה הסדירה.

אין הרבה אנשים שראו את המשחק הזה אתמול ולא קפצו מאושר כששאק קלע מהקו את רוב קליעות העונשין שלו, אבל פופוביץ', למרות שזה גועל נפש של כדורסל, פשוט מוציא את היריבות שלו מהמשחק באופן מעורר הערצה. הוא ידע שאמרה סטודמאייר נעלם בדקות האחרונות, אז הוא חיסל את כל האחרים. אם הייתה הצהרת כוונות בחג המולד הזה, אז היא שייכת לסן אנטוניו. ולא מדובר פה על שלשת הניצחון של רוג'ר מייסון, אלא על קור הרוח והחכמה של שלישיית הכוכבים הכי אינטליגנטית בהיסטוריה של הליגה. בסוף העונה, הכשרון של בוסטון, הסטייל של הלייקרס והלחימה של פיניקס יצטרכו לשחק ראש בראש מול השכל של פופוביץ' והשלישייה שלו. נכון לעכשיו, לא הייתי מהמר נגדם.