הקולות של פיראוס

חלום הביעותים, שהטריד את מנוחתו של אפי בירנבוים מאז הקיץ האחרון, התממש הלילה דווקא באולם השלום והאחווה. קרלוס ארויו, האיש שבלעדיו מכבי תל אביב לא מסוגלת לקנות סל גם בהקפה, נתקף לפתע בכאבי גב, והותיר את המאמן שלו עם כאבי ראש. איך מתמודדים עם קבוצה שלא נגמרת, שלרשותה ארסנל של לא פחות מארבעה מובילי כדור בכירים? פשוט לא מתמודדים.

אולימפיאקוס הונהגה דווקא לא רע על ידי תיאו פפאלוקאס, בורוסיס חפר ותפר בצבע, ניקולה וויצ'יץ' התאפס ועשה קצת מכל דבר, וכשהגיעו הידיות של גריר ו-וסילופולוס זה היה כבר רק בשביל לוודא הריגה, בדרך לריצת 9:37. מי שהציל את אפי ממפלה היה שוב עומרי כספי, שעלה לפרקט בשלהי הרבע השלישי בראש חוליית החיסול על שם דרק שארפ, והצליח לקזז את ההפרש עד מינוס 7. בטמפרטורה הזו - מכבי קפאה.

אפי בירנבוים נשאר אחרי המשחק הזה עם לא מעט שאלות, חרף הנסיבות המקלות שבהיעדרותו של ארויו. מדוע פתח המאמן עם כספי בחמישייה, אם מיהר להחליף אותו כעבור 20 שניות בלבד (ואז להחזיר אותו למגרש רק במינוס 17)? כיצד איפשר ליריבה נוספת להפגיז ללא הפרעה מחוץ לקשת (אולימפיאקוס, שקלעה 13 שלשות עד הערב, הוסיפה מול מכבי 11 מ-21)? ובעיקר, כיצד מונעים ממכבי עוד מפגן התקפי מביש של 23 איבודי כדור, במשחק שלווה בדקות רבות כל כך של חוסר אונים התקפי וללא סל שדה? לפיתרון הקסם הבא בסדרה קוראים מרכוס פייזר. האם הוא יפתור את אחת הבעיות הללו? זו כבר שאלה אחרת.