מכבי לא ראויה

זה קרה לקראת סוף משחק הליגה נגד גלבוע/עפולה. צביקה שרף, סוף סוף מוביל את מכבי לניצחון קל, מסמן לטל בורשטיין לעלות לשחק, והאחרון מסרב וחוזר לשבת על הספסל. אחר כך בורשטיין וליאור אליהו מחליפים ביניהם מלמולים מרירים ומסתכלים על המאמן בזלזול. זה היה בדיוק הרגע בו הרגשתי בפעם הראשונה בחיי שגם אם ניקח אליפות, מה שסביר להניח שיקרה, היא פשוט לא מגיעה לנו.

יש הרבה גרסאות שמנסות להסביר איך קרה שזוג הביצים הענקיות של דרק שארפ הם הדבר החיובי היחיד שנשאר בקבוצה הזאת, אבל אני מאשים דווקא את המאמנים. עודד קטש, נוון ספאחיה ואפילו דיוויד בלאט אפשרו לשחקנים חופש: הם טפטפו לאט לאט לתוך המערכת את התחושה ששמעון, מוני וצביקה הם אנשים נורא חשובים אבל לא הגיוניים, כי בכדורסל של היום כבר לא מנצחים כל משחק 20 הפרש, לשחקן מותר להיות מריר על הספסל ואם אתה תותח בהתקפה אז אתה לא חייב לשמור. וכשמגיע מכביסט אמיתי ומורעל כמאמן ראשי, אז הם אומרים שהוא לא מבין בכדורסל.

כל הדברים הקטנים האלה נערמים לערימה אחת ענקית, ובסופו של דבר שחקן כמו ליאור אליהו, שבכל דקה ששיחק במכבי היריב שהוא שמר עליו קלע יותר ממנו, מרשה לעצמו לעשות פרצופים למאמן ולומר לכל מיקרופון ש"הוא לא מאחל לאף אחד את השנה שעברה עליו". ושלא נדבר על הפה שפתחה המשפחה שלו על המאמן (בפעם השניה העונה שזה קורה למכבי). אולי אליהו פשוט לא יודע, או שלא אכפת לו, שכל ילד שני במדינה הזאת היה מוכן לתת הכל, אבל באמת הכל, כדי לשבת שנה על הספסל של מכבי ולירוק דם בשביל כל דקה על הפרקט.

מאותן סיבות גם שחקן כמו בורשטיין, שיש לו הרבה מניות במכבי הגדולה, מרשה לעצמו לא לעלות לשחק בגלל שזה לא בכבוד שלו. כי המכביזם, כך מסתבר, הוא פאסה. כי הכבוד שלו כנראה יותר חשוב מהכבוד של מוני, שמנקה אחריו ודואג שיהיה לו אוכל במקרר מאז שהיה בן 20.

תשאלו אנשים כמו אמיר כץ, שמעון אמסלם, מאיר טפירו או חיים זלוטיקמן איך זה היה פעם לשחק בליגה נגד מכבי, והמילה שתחזור הכי הרבה תהיה "כואב". בזמנו, כל מי שנכנס ליד אליהו ידע שאם הוא ינצח הוא יהיה כל כך כחול ודואב למחרת, שאולי עדיף לו לוותר. היום, זקן הבר מצווה של יותם הלפרין קצת פחות מפחיד, והמרחק בינו לבין מוטי ארואסטי, שהיה זורק כתפיים לבטן של טקצ'נקו כשהיה מתעצבן, גדול בערך כמו המרחק בין ארל וויליאמס ("נוובאדי פאק וויז מכבי אין דה יד") לבין וונטיגו קאמינגס ("יש לי עונה רעה. זה קורה").

מולי קצורין כתב כאן בבלוג שלו שמכבי מתייחסת לאנשים כאילו הם צריכים להיות אסירי תודה על הזכות להיות חלק מהקבוצה. מעולם לא הסכמתי איתו יותר. נכון להיום, עוד לא נולד בישראל מאמן/שחקן/סקאוט/אוהד/סדרן שסרב להצעה ממכבי, וזה כולל אנשים שרכבו על רכבת האנטי-מכביזם במשך כל חייהם. האמת נשארת אחת: אם אתה לא במכבי, סימן שמכבי לא רוצה אותך. וכל עוד זה המצב, אין שום סיבה שלהקת הילדים הטובים שקוראת לעצמה הישראלים של מכבי תישאר פה בעונה הבאה, וזה כולל גם אותך אדון בורשטיין.

מכבי חייבת להעיף את הרכרוכיים האלה לפני שגם עומרי כספי יהפוך לאחד מהם, ולהחליף אותם באחד מאותם שחקנים שעומדים בתור כדי לירוק דם ביד אליהו. יוגב אוחיון וגיא פניני יכולים להיות התחלה טובה. כי כל עוד יהיו במכבי ישראלים כאלה, היא לא תהיה ראויה לשמעון, למוני, לצביקה או לתואר האליפות.