רוצים קבלנים, לא עסקנים

הכדורסל הישראלי של ימינו כולל שני סוגי אוהדים. הנוסטלגים, שכל ביקור באולם הפחים, כפר בלום או בחלקת הדשא התמימה שעל גדות הירקון עושה להם נעים בבטן ולחלוחית קטנה בזוית של העין, ו"הקולות הצפים", שגם אם יגיעו עם הילדים לאולמות כמו מלחה או חולון, הצפיפות, הגועל ובעיות החניה יבטיחו שהם לא יעשו את זה לעצמם שוב. אבל מה יקרה אם מישהי מהקבוצות האלה תיקח את האליפות ממכבי תל אביב? האם השריון של מכבי עם הארגון האירופי הוא כל מה שעומד בינן לבין השדרוג למעמד של אימפריה אירופאית?

אי אפשר לצפות מאנשים כמו פרוספר וקנין או בני ברנר להתחיל לבנות פה מתקנים. יושבי הראש של הקבוצות מגרדים תקציבים מהעיריות ומכל מי שמוכן לעזור, ומשקיעים זמן, כסף והמון מאמץ כדי להביא זרים שהורגלו במכללות לאולמות של 15 אלף צופים, כדי שישחקו באולמות כמו מטרו ווסט ברעננה, שנחשב מפואר על 1500 כיסאותיו. גם בירושלים, שכבר לפני 4 שנים הבטיחו בה אולם בקנה מידה אירופי, הודיעו שיחלו בבניית הארנה רק בעוד חודשיים, וגם אז מדובר על אולם בגודל בינוני של 5500 מקומות בלבד. הימור אישי: הסיכוי שנראה את ירושלים משחקת בהיכל ספורט מפואר שנמצא מחוץ לתל אביב בימי חיינו דומה לסיכוי שנראה את השר בניזרי מדבר בשבחי משכב זכר.

אלא שהדרך מהנוסטלגיה אל עתיד תחרותי אינה דמיונית, והיא תלויה בשלושה אנשים: אהוד אולמרט, ראלב מג'אדלה ושי שני. אולמרט מכור לספורט, הוא אחיו של יו"ר איגוד הכדורסל היוצא, ואדם שפרסום חיובי בטח לא יזיק לו, מה גם שהוא מחזיק בניסיון רב (ואולי רב מדי) בעסקאות נדל"ן. חוץ מזה, כדאי לו גם לזכור איך מונצח קודמו על כסא ראש העיר ירושלים.

מג'אדללה הוא שר הספורט, אבל במקום התחנונים המביכים להחמרת עונשה של בית"ר ירושלים מוטב שיפסיק להשפיל את עצמו ויראה שיש למשרד שלו ביצים. עיסוק בפרויקט להקמת מתקנים לכדורסל יכול להיות בדיוק מה שיגרום לנו להפסיק לומר את שמו בזלזול מהול בייאוש, והתשובה האמיתית לאוהדי בית"ר וההתאחדות. לא צריך להתעצבן בתקשורת, פשוט למשוך חצי מהכספים של הכדורגל ולהעביר אותם לכדורסל.

שני, למי שלא יודע, הוא האיש שנכנס השבוע לנעליו הקטנטנות של ירמי אולמרט כיו"ר איגוד הכדורסל. על פניו, נראה שהצפייה היחידה משני היא שיקים סוף סוף אתר אינטרנט, שיאפשר לבעלי הקבוצות לבצע פעולות פשוטות כמו רישום שחקן מבלי להגיע למשרדי האיגוד. דווקא בגלל שלא יודעים מיהו, צריך היו"ר החדש לכנס במהרה את ראשי הענף ולהזכיר להם שאם שמעון מזרחי היה חושב כמו אוהד הפועל, מכבי היו משחקים עד היום ברחוב מכבי בתל אביב, ושכסף ותחרותיות לא מגיעים מנוסטלגיה.

אחר כך, שיעלה על מטוס לאמריקה ויתחיל לצוד יהודים מיליונרים ביציעי ה-NBA שישלחו כמה ג'ובות לבניית אולמות כדורסל בארץ הקודש. הוא צריך להיות חסר בושה, ולדאוג לפרויקט הזה באותה התשוקה ששמעון ומוני דואגים לבייבי הצהובה שלהם. הוא חייב לוותר על ארבע שנים צפויות של רוגלאך, ולהפוך להיות קבלן. כשכל זה יקרה, ויהיו לנו כאן עוד שניים או שלושה אולמות גדולים וחדישים, כל מה שיפריד בין הכדורסל הישראלי לבין ייצוג של עוד קבוצות ביורוליג תהיה פוליטיקה ועסקנות. ובזה, באמת שאין עלינו.