בני ערובה: הפועל על סף תהום בגלל הקומץ

הגיע הזמן לומר את האמת, והיא שעם כל הצער והכאב, קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב הגיעה לסף התהום, וכמו בבדיחה הישנה חסר לה רק צעד אחד קטן קדימה. היא הגיעה לשם לא על רקע מקצועי, אלא מסיבה אחת ויחידה, והיא שהקבוצה נלקחה כבת ערובה על ידי חבורת אוהדים קטנה וקיצונית, שניכסו לעצמם משהו ששייך לעשרות אלפי אנשים, ועושים בו כרצונם.

השבוע רשמה קבוצת האוהדים הזאת עוד "הישג" גדול. אחרי שהם גמרו להתעלל ברגב פנאן, הם עברו לקלל את גור שלף, ולהביא למצב בו היה צריך מאבטחים בשביל להוציא אותו בשלום מהדרייב אין לאחר המשחק מול הפועל ירושלים. כמו במקרים קודמים בעבר, הם הלכו לטריק הישן והמגעיל שלהם, והוא שימוש חוזר ונשנה באנשים שעברו מהעולם והיו קרובים ואהובים על ידי מושאי הקללות.

אצל רגב פנאן, זה האבא שהתאבד, ואצל גור שלף, זה אחיו, אורי שלף, שנפטר בפתאומיות. פתאום חבורה של חיות אדם, רעי לב, מחליטה בשביל אורי שלף ז"ל, שהוא היה מתבייש בגור. נו באמת, וההורים שלכם לא מתביישים בכם? בהתנהגות שלכם? ברוע הלב שלכם? אם הייתם ילדים שלי הייתי מתבייש עד אין קץ. אני גם יכול לתקן אתכם. אורי שלף ז"ל לא היה מתבייש בגור, הוא כן היה מתבייש בכם. מתבייש שהפרויקט המדהים שהוא היה חלק מרכזי ממנו, נפל כבן ערובה לידיכם.

החבורה הזאת גם בונה על זה שמושא הקללות יאבד את שלוותו ויגיב, ואז קופצים מהר לעמדת הקוזק הנגזל. אז זהו, שזה לא עובר אותי. אם מישהו היה מקלל אותי באופן שבו קיללו את רגב פנאן וגור שלף, כנראה גם אני הייתי מגיב, ואני לא רואה בזה כל סימטריה שהיא. לטעון שחלקם של גור ורגב באירוע הוא מהותי, זה להיתמם. הבעיה היא שלדעתי גם הנהלת הקבוצה לוקחת חלק במשחק המעוות הזה, במקום למתוח קו אדום וברור.

אם זה לא יפסיק עכשיו ומיד, הפועל תל אביב תקרוס ותעלם שוב מהמפה, ושאף אחד בהנהלת הקבוצה לא יגיד שלא ידע, שלא היו סימנים מקדימים ויראה מופתע כשזה יקרה. אמרתי בעבר ואומר זאת שוב, הפועל צריכה הנהלה שמוכנה להנהיג ולשלם מחירים כואבים, לא הנהלה שמזכירה לי את התמונה של שלושת הקופים, שאחד לא רואה, שני לא שומע והשלישי לא מדבר. יש להנהלה כלים ויכולת לעשות ולשנות, השאלה היא האם יש לה את הרצון לעשות את זה.