גם מוות לא יעזור: בעיית האלימות בספורט
החברה בישראל אלימה, ולאף אחד אין רצון לטפל במצב החמור
בווידאו: תוצאות האלימות בדוחא
עולם הספורט הישראלי הוכה בתדהמה. הוא גילה שהקהל הישראלי אלים וקיצוני. איזו הפתעה, כאילו החברה אינה אלימה, כאילו התרבות סולדת מאלימות. בישראל, לא כמו בארצות אחרות, האלימות בספורט היא תוצאה של התרבות כולה. האלימות בחברה הישראלית הגיעה לספורט ובגדול. וכמו כמעט בכל תחום בארצנו, הפוליטיקאים ומובילי הדעה עסוקים רק בדבר אחד, והוא לא המלחמה בכך, אלא רק בגלגול האחריות מאחד לשני ובעיקר מהצד שאותו הם מייצגים לצד השני. הרי לחנך קהל, ליצור חברה לא אלימה, זאת עבודה קשה, הכי קל זה לומר שהצד השני לא בסדר, שהוא האלים, אנחנו הרי נושאי הבשורה והצד שלנו תמיד צודק, גם כשהוא טועה.
אז זהו, זה לא ככה. אלימות היא אלימות היא אלימות. זה לא משנה אם היא צהובה, אדומה או ירוקה. מי שאלים במגרש, יהיה אלים גם מחוץ למגרש. הוא יהיה אלים בכביש ובכל מקום. לרוב אגב הוא הגיע מהחיים הרגילים טעון וכועס, והוא רק מוצא מקום לפרוק אותה במגרש עצמו. שם זה קל, יש עדר ואפשר לחגוג ולהתפרע. הגיע הזמן להבין שככה זה לא ימשיך, כבר עכשיו זה עבר כל גבול. האולמות והמגרשים הם מקומות לא נעימים, והיציאה והכניסה אליהם הפכה לסיוט מתמשך ובמקרים מסויימים גם לסכנה. הגיע הזמן לעשות מעשים שבאמת ילחמו בדברים האלו.
הדבר הראשון שצריך הוא הקמת יחידה משטרתית שתתמחה באלימות בספורט ובסובב אותו. כמו שיש מחלקות כלכליות, שמתמחות בפשעים כלכליים שדורשים התמחות, גם כאן יש התמחות והתמקצעות. יחידה שתבין מול מה היא עומדת, שתיעזר באנשי מקצוע ותפעיל ותאסוף מודיעין שיכוון כלפי אותם גורמים. יחידה שתבין איך בונים תיק משפטי מבוסס במקרי אלימות בספורט, ואז אולי לא נעמוד כל פעם פעורי פה כשבית המשפט משחרר חשודים, שרק זמן קצר לפני כן קראנו באיזה דברים הם מואשמים, כי הרבה פעמים התיק שהביאו בפני בית המשפט פשוט לא מוכן כמו שצריך. יחידה שתדע איך מאבטחים ומנהלים אירועי ספורט באופן שינטרל את האלימות וישמור במקביל על נורמות חופש ביטוי של קהילה דמוקרטית.
בנוסף צריך הנהגה שתבין שיש בעיה כללית. לא שרת תרבות וספורט שתנסה להתחנף לצד שלה ותחפש לגלגל את האשמה, אלא הנהגה אמיתית, שלא תחפש להצדיק צד ולהרשיע צד אחר, אלא תנסה להרשיע את העבריינים באשר הם, ללא הבדל באם הם אוהדים קבוצה זאת או אחרת. מצידי אגב יכולים כל האולטראסים והפמיליות למיניהם לחלוק יחדיו תאים משותפים, הם הרי ממילא דומים כל כך אחד לשני, שהם ביודאי יסתדרו מצויין.
ההנחה שלי היא אגב ששום דבר לא יקרה. כולם ימשיכו לגלגל עיניים והטירוף יימשיך. המשחקים ימשיכו להיות לזירות מלחמה שבה נלחמים הצדדים מלחמה שאינה קשורה כלל לספורט באופן ישיר, אלא לסגירת חשבון בין מחנות ומגזרים יריבים במקום השסוע הזה שקרוי מדינת ישראל. ימניים, שמאלנים, יהודים וערבים, בקיצור כולם נגד כולם.
לא צריך להיות נביא כדי לומר שתוך זמן קצר אגב זה יגיע לאסון, אסון אמיתי. הכתובת על הקיר. לא ייקח הרבה זמן וזה יגרום לקורבנות בנפש, ולא אתפלא אם חלק מאותם קורבנות בכלל לא יהיה שייך לאותם ארגונים קיצוניים שמובילים את הקהלים. אז כמובן כולם יגידו איך הגענו לזה? ושחייבים, אבל פשוט חייבים, להפסיק את זה.
לא במפתיע, גם אז לא יקרה כלום. חוץ מהעובדה שכבר כיום פחות ופחות אנשים נורמטיביים מוכנים להגיע לאירועי הספורט, וכל מקום שמתפנה נתפס על ידי מישהו פחות נורמטיבי ויותר אלים. אם זה ימשיך כך, הקיצוניים כבר יהיו הרוב במקומות האלו, והסוף יהיה קרוב. אל תאמינו למספרים שמספרים כאילו יש גידול בצופי הספורט במגרשים. זה נגרם בגלל מגרשים חדשים והיצע גדול של מקום ומחירים נמוכים, לא בגלל שהאצטדיונים הפכו להיות מקום בילוי רגוע למשפחות. ברגע שזה יפסיק להשפיע, נתחיל לראות את הירידה. כבר היום, הורה שרוצה לקחת את ילדיו למגרש ספורט צריך להיות קצת לא נורמלי, ולהבין שחינוך טוב כבר לא ייצא מזה. אני לדוגמא, כשהציעו לי כרטיס לדרבי הכדורסל, חשבתי לרגע ואמרתי 'לא תודה'. את החגיגה הזו מספיק לי לראות בטלוויזיה, אותה לפחות אני יכול בכל רגע לכבות.