הקלידנית של האמנים הגדולים עוברת לקדמת הבמה: "תמיד היה לי מה להגיד"

אחרי שנים שבהן עבדה לצד מוזיקאים בולטים, הזמרת-יוצרת יובל מנשה יוצאת לאור הזרקורים עם אלבום בכורה חשוף, ומופע מיוחד שיתקיים בפסטיבל "תל אביב". בריאיון לרשת 13 היא מספרת על ההשפעות המוזיקליות שלה, ההתמודדות עם המציאות המורכבת בארץ כמוזיקאית צעירה ועל השפעות המלחמה עליה: "לא הצלחתי לחשוב על מוזיקה משלי"

פסטיבל "תל אביב" 2026 | צילום תמונה ראשית: שחר מנשה
זמן צפייה: 00:20

אחרי שנים שבהן ליוותה אמנים מובילים בארץ בתור קלידנית, המוזיקאית יובל מנשה מגיעה כעת אל קדמת הבמה: עם צאת אלבום הבכורה החשוף והאישי שלה, "אירועי הברבור השחור", הנע בין פופ, אר'נ'בי, היפ הופ והשפעות קלאסיות - היא מבססת את מעמדה כקול ייחודי במוזיקה הישראלית. לצד השמעות רבות בתחנות הרדיו הגדולות והופעות בפסטיבלים נחשבים, היא מתכוננת לעלות על במת פסטיבל תל אביב, שמפיקה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף המון ווליום ופורום הפקות, ב-4 בנובמבר.

הדרך שלה אל המיקרופון נבנתה לאורך שנים של יצירה וניסיון על הבמות. "התחלתי את הדרך שלי עם פסנתר, אבל תמיד כתבתי שירים. תמיד היה לי מה להגיד", היא מספרת בריאיון מיוחד שהעניקה לרשת 13. "ככל שגדלתי, הרגשתי שיש לי יותר ויותר מה להגיד, והרצון להוציא את זה החוצה רק הלך וגדל. במהלך העבודה על האלבום הייתי מופיעה הרבה, ושם גיליתי כמה אני אוהבת את החיבור עם הקהל. הייתי רואה אנשים מגיבים לשירים, שרים את המילים מהלב, ותמיד דמיינתי את עצמי עושה את אותו הדבר עם השירים שלי".

הניסיון שליווה אותה כנגנית העניק לה בסיס חזק במיוחד: "אני לגמרי מרגישה שהרקע שלי כפסנתרנית עזר לי. ניגנתי עם זמרים גדולים יותר ופחות, וראיתי איך בונים הופעה, איך מתמודדים עם מכירות כרטיסים, ואיך מתמודדים גם עם הרגעים הפחות פשוטים מבחינה רגשית. למדתי מה לעשות וגם מה לא לעשות. בשבילי זה היה בית ספר ענק, ואני מרגישה שזה נתן לי הרבה כלים לקראת המעבר שלי לקדמת הבמה".

ב-6 באוקטובר 2023, יום לפני שבת השחורה, עברה מנשה לאולפן חדש. אלא שהדרך ליציאת האלבום שלה הושפעה באופן ישיר מהמציאות הלא פשוטה שהכתה במדינת ישראל יום אחרי. "התחלנו לעבוד על האלבום עוד לפני 7 באוקטובר, וכשהכול קרה היו שוק ואבל כל כך גדולים, שפשוט הפסקתי לכתוב", סיפרה. "בחודשים הראשונים הייתי מגיעה בין האזעקות לאולפן, ופשוט מנגנת בו באך ושופן. לא הצלחתי לחשוב על מוזיקה משלי".

כשהמלחמה התקדמה, מנשה הצליחה לעשות צעדים ראשונים ולחזור לעצמה. כשהמפיק שלה, אופיר נצר, גויס למילואים, הדבר עיכב באופן טבעי את העבודה האלבום, ועד שזה כבר היה מוכן לצאת לאוויר העולם - המצב הביטחוני הוביל לדחייה נוספת ביציאתו. "הפרנסה שלי מאוד נפגעה, כי התרבות היא בדרך כלל הדבר הראשון שנסגר והאחרון שחוזר. בכל פעם שהמדינה נסגרת, מצאתי את עצמי עובדת במטבחים, עומדת בדלפקים וממלצרת", היא מתוודה. "יש משהו מאוד קשה בתחושה שאתה עובר מאדם שעושה משהו שיש לו משמעות, למצב שבו כל מה שחשוב הוא פשוט לשרוד את היום ולקוות שלא יקרה לך משהו. אני מרגישה שהעצב הישראלי מאוד מנהל אותי בתקופה הזאת - גם נפשית וגם אמנותית".

את ההשראה ליצירתה, מנשה שואבת בעיקר מסיפורים מהחיים שלה. "החברים שלי צוחקים עליי שאני מושכת דרמה, אבל האמת היא שפשוט כל הזמן קורים לי דברים הזויים - כאלה שאני מרגישה שחייבים להפוך לשיר. כשאני מרגישה תקועה, אני הרבה פעמים פותחת ספר או ספר שירה, וזה עוזר לי להכניס מילים חדשות לראש ולצאת מהמקום שאני נמצאת בו מבחינה מוזיקלית", היא מסבירה. למרות הכול, היא מקפידה תמיד לחפש את הדרך לחדש את המוזיקה שלה עצמה: "חשוב לי לא להינעל על סגנון אחד או על מה שכבר עשיתי, אלא להמשיך לחפש".

לקראת העתיד, השאיפות של הזמרת-יוצרת ברורות, והיא מכוונת לבמות הגדולות ביותר: "אני רואה את עצמי מופיעה המון עם החומרים שלי ועם האלבומים שיגיעו אחריהם, ומביאה את המוזיקה שלי לקהל ישראלי גדול יותר. החלום הגדול שלי הוא לקחת את כל מה שאני מכירה ואוהבת - פסנתר, מוזיקה קלאסית, ג'אז, הפקה, כתיבה ולהקה - ולחבר את הכול למופעים גדולים".

ומה את מכינה לקהל לקראת ההופעה שלך בפסטיבל תל אביב?
"זה יהיה מופע טריו אלקטרוני. אופיר נצר יהיה על גיטרה, גיטרה בס ומחשב, ניצן בירנבאום ינגן על תופים, ואני אשיר ואנגן מלא בפסנתר וסינתים. אני באה בעיקר להביא את עצמי, ואני מתרגשת מאוד!".

יובל מנשה. "העצב הישראלי מאוד מנהל אותי בתקופה הזאת - גם נפשית וגם אמנותית" | צילום: יובל נורסלע