אודיה היא זמרת מדהימה. מההופעה שלה במנורה ציפינו למשהו קצת אחר

עם שורת להיטי ענק ברפרטואר, כמה שיתופי פעולה בולטים עם אמנים מובילים בארץ, הופעות ענק וגם זכייה בפרס פורצי הדרך של איגוד אמני ישראל - קשה להאמין שהזמרת אודיה אזולאי (רק אודיה, בשבילכם) שחררה את הסיגנל הראשון שלה, "אור", רק לפני 4 שנים.

מאז הפעם הראשונה שנכנסה לפלייליסט, ואט אט לאורך השנים, הצליחה אודיה למקם את עצמה כאחת מהזמרות המצליחות והאהובות בישראל, כשבשבוע שעבר היא אף נכנסה לרשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין פורבס היוקרתי. הספק יפה יחסית לבחורה צעירה בת 22, שהשבוע אגב תחגוג 23. אז מזל טוב מראש מאיתנו.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• עקב המצב: פרמיירה של נטפליקס בוטלה; הופעתו של עומר אדם בסכנה
• הת'ר לוקליר כבר בפנים: עונה חדשה ל"מלרוז פלייס" נמצאת בפיתוח
• בתפקיד מריה הקדושה: השחקנית הישראלית תככב בסרט הוליוודי

בסוף השבוע האחרון, בטרם מתקפת הטילים החריגה של איראן על ישראל שהכניסה מדינה שלמה לחרדה (מוצדקת) וכנראה שינתה את פני המזרח התיכון, עלתה אודיה להופעה נוספת בהיכל הבית שלה, מנורה, בהופעה ראשונה מתוך שתיים שהן סולד-אאוט כבר מזמן.

המופע נפתח, כיאה לרוח התקופה המזעזעת שעוברת עלינו, בקריאה להשבת החטופים, כשעל המסך הענק הוקרנו שמותיהם לצד הכיתוב "Bring Them Home Now". אודיה פתחה את הערב בביצוע לשיר "אם הייתי צריכה", כשהיא יושבת יחפה על הבמה, לובשת חליפה בצורת חצי לב ומשדרת את מה שאסור לנו לשכוח: "הלב שלנו שבוי בעזה".

"היה לי חשוב לפתוח את המופע עם שמות החטופים", היא אומרת מרוגשת לקהל, "אנחנו לא שוכחים אותם". משפט חשוב, ומה שאבסורדי זה ש"התרגלנו" לשמוע אותו. עולם כמנהגו נוהג, הופעות בהיכל מתקיימות כרגיל - ו-133 מבני עמנו מוחזקים בשבי של המרצחים. כמה איום.

אחרי הפתיחה המטלטלת, אודיה מבקשת להגביר את הקצב ומבצעת בזה אחר זה את להיטיה, אשר מיקמו אותה כיוצרת הנשית הכי מושמעת בישראל: "פוליטיקה", "יצאה שבת" וכמובן "מה איתך אבא"; היו שם גם את "מאמי", "באתי להציל אותך" ו"האמת".

אורח מפתיע שעלה לבמה הוא ליאור נרקיס, אז ביצעו השניים את "אלייך/ מצייר אותך". נראה שהקהל של אודיה מעט פחות התחבר לבואו של נרקיס, שכן רמת האנרגיה בקהל ירדה מעט, ורק כשאודיה חזרה לבמה מלווה ברקדנים עם "אינטלקטוערסית", האדרנלין עלה בחזרה וההיכל כולו קם על הרגליים.

כמו כל אספקט בחיים שלנו מאז השביעי באוקטובר, כל הרגשות מתערבבים האחד בשני, כשכל רגע משמח מכיל בתוכו גם תהומות של עצב, כל ניסיון "לחזור לשגרה" נתקל בכאפה מהמציאות, וכך גם כל הופעה, שלכאורה מראה שעם ישראל חי, אנחנו חזקים ועוד סיסמאות שנזרקות פה חדשות לבקרים - אבל כפי שהערב נפתח עם מחווה לחטופים, היו עוד כמה רגעים שהזכירו לנו מה קורה פה כבר חצי שנה:

הראפר איזי עלה לבמה וביצע יחד עם אודיה את השיר "חורף 23'", אותו יצרו יחד בשיא ימי המלחמה, במה שהפך למעין "עדכון" לשיר "חורף 73'". 50 שנה עברו ממלחמת יום כיפור, ולמרות שהם הבטיחו יונה עם עלה של זית - קיבלנו את מתקפת הטרור הגדולה ביותר שידענו אי-פעם כמדינה.

ואם זה לא הספיק, רגע מרגש ועצוב במיוחד נרשם כשאודיה ביצעה את "דם של גיבורים", אותו כתבה גם כן במהלך המלחמה לזכרו של החייל בר יענקלוב ז"ל, לוחם בצנחנים שנהרג בבוקר האיום ההוא. לבר ובת הזוג שלו היו כרטיסים להופעה של אודיה, שאמורה הייתה להתקיים בחודש אוקטובר. ההופעה הזו מן הסתם לא התקיימה. בר נהרג. בת הזוג ובני משפחתו הגיעו לאולם, ולשמוע את אודיה מבצעת בפניהם את השיר הזה היה פשוט מצמרר, אין מילה אחרת לתאר זאת.

על דבר אחד אין עוררין: אודיה ווקאליסטית אדירה, שמצליחה לרגש ולגעת בלב הקהל בצורה מדויקת ויוצאת דופן. ואולם, בשנת 2024 - זה לא תמיד מספיק. כאחת הזמרות המובילות בארץ, ועוד בהופעה שמתקיימת במנורה, ציפינו לראות "שואו" ענק וייחודי, עם אינספור רקדנים ופירוטכניקה, ובמה שמעוצבת באופן ייחודי (כמו שמרבה לעשות עדן חסון, למשל). ציפינו שאודיה תעמוד בסטנדרט הגבוה שהציבו בהיכל כוכבים אחרים לפניה. זה לא קרה.

מעריציה של הזמרת ודאי לא יסכימו איתנו, ועבורם היא יכולה גם להופיע בכיכר החתולות עם גיטרה, כשמקום הגברה היא תשיר לצלילי פלייבק מהיוטיוב. הם יעופו עליה כך או כך - ובצדק. מי שמחפש שואו עצום כפי שהתרגלנו אליו, צפוי להתאכזב מעט. ושאלה יהיו הבעיות שלנו בחיים.