"קיבלתי מתנות מאלוהים והרגשתי דפוקה": המסע הסוער של הזמרת מהפרעת אכילה לריפוי

כשגאיה קלם עלתה על המטוס ליפן עם במאי ומצלמות ביתיות, היא ידעה שהיא יוצאת למשימה כמעט בלתי אפשרית. החזון שלה לקליפ לשיר "קר לי", שפותח את אלבום הבכורה שלה "ערומים על הגשר" ששוחרר לאחרונה, דרש לוקיישנים שעולים הון, צוות ענק ותקציב של סרט קולנוע. במקום זה, היא והבמאי גיא נחום-לוי החליטו על פתרון יצירתי: "הוא אמר לי – יפן! נטוס יחד עם מצלמות ביתיות ונצלם שם הכל כדוקו", היא אמרה לרשת 13 בריאיון לרגל צאת האלבום, שיושק במופע מיוחד ב-3 בספטמבר במועדון לבונטין 7 שבתל אביב.

התוצאה? קליפ שמשלב את השפה הקולנועית של הסרט "רקוויאם לחלום" עם הרחובות הסוערים של טוקיו. "רקדתי שם בטירוף ברחובות, באמצע מעבר החציה המפורסם בשיבויה", היא מספרת. "אף אחד לא הכיר אותנו שם והיה לנו מלא חופש. דווקא במדינה רחוקה שלא הייתי בה לפני כן, יצרנו יצירה שמספרת את הסיפור הכי קרוב, אישי וחשוף של הנפש שלי".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• המוזיקאית שחוזרת לשיר בעברית - בשיא המלחמה: "המציאות מפחידה ובלתי אפשרית"

• פדרו פסקל הוא הכוכב החם של הרגע - אז מה כולם רוצים ממנו?

• סדרות האנימציה למבוגרים חזרו ללב התודעה - למה דווקא עכשיו?

הסיפור הזה מתחיל הרבה קודם לכן. כשקלם הייתה בת 9,  היא ראתה בטלוויזיה פרסומת לפסטיגל, והתעקשה שאביה ייקח אותה לאודישן למחרת. "הוא לא הסכים כי הוא חשב שהכל פרוטקציות. אמא שלי הייתה בסיני, והיא אמרה שהייתה לה תחושה שהיא צריכה לחזור הביתה", תיארה. שש שעות של המתנה בקניון עזריאלי, ובסוף – גאיה התקבלה לפסטיגל. משם, לדבריה, הדרך למופעי חנוכה נוספים, קלטות ילדים ולתוכניות טלוויזיה הייתה קצרה.

אבל הצלחה מוקדמת לא תמיד מובילה לדרך פשוטה. "החלום שלי היה להיות גדולה ומפורסמת", היא מודה. "הפנטזיות על להיות מושלמת ערערו את הדימוי העצמי שלי – בדקתי איך השחקניות נראות ואיזה ניתוחים פלסטיים צריך לעשות כדי להיות מצליחה". כך, לאט-לאט, החלו להתפתח בה חרדות חברתיות שהובילו להרס עצמי, ובהמשך גם לבולימיה. "הפרעת האכילה זה רק 'פתרון' שמצאתי כדי להתמודד עם כל הרגשות והפחדים שלא ידעתי כיצד להתמודד איתם", מסבירה קלם. "אני מאוד רגישה ולא ידעתי איך להכיל את ההצפה הרגשית שלי, את המחשבות הטורדניות".

לא רק שההפרעות המשיכו לאחר שהתגייסה כזמרת בלהקה צבאית, הן אף החמירו. "לא ידעתי למה אני עושה את זה לעצמי. קיבלתי כל כך הרבה מתנות מאלוהים, והרגשתי שאני פשוט דפוקה, אשמה", היא מתארת. "חיפשתי ריפוי, עד שמצאתי דרך רוחנית של ויתורים על הסחות דעת ופתרונות מהירים למסך את הכאב. זו דרך של להקשיב למצפן פנימי, להתחבר לאמת הפנימית שבתוכי, לכוונה העמוקה של הנשמה שלי, במקום להקשיב לראש ולאגו".

המפנה הגדול התרחש לפני כשנה, כשגאיה הגיעה ל"בית הבריאות" של אלירן דה-מאיו בצפון. "התנתקתי מהטלפון, מהרשתות החברתיות, מכל הריגושים והגירויים, והתקרבתי לעצמי", היא מתארת. "מי שגרה לפני כן בפלורנטין ועבדה בחיי עיר ולילה, אחרי תקופה של כל כך הרבה הסחות דעת, שם התנתקתי מכל זה. להסכים להרגיש, להקשיב, להרפות – זו עבודה יומיומית. זו התרופה שלי".

התהליך הזה השפיע עלייך גם כמוזיקאית-יוצרת?
"סדר השירים באלבום משרטט את התהליך הנפשי-רוחני שעברתי. עם התקדמות השירים, אני מבקשת חופש, ומעזה לוותר על אשליות והרס, לקבל את עצמי ולאהוב באמת".

חוגגת את החיים

"ערומים על הגשר" משלב בין בלדות מרגשות לביטים שמנים והפקות סקסיות. "אני מביאה את השילוב הזה", היא אומרת. "אני זו שסבתא שלך תתרגש עד דמעות מלשמוע אותי שרה, ואחרים יוכלו להידלק מהווייב שאני מביאה כשאני רוקדת על הביט. הייחודיות שיש לי לתת לתעשייה המקומית זה עומק רגשי שאין לו תחתית. אני מביאה טקסטים כנים עד כאב, חשופים, אמיצים ונועזים. מתוך החושך והאופל, יש לי אור להביא. שחרור, חופש, עוצמה. חגיגה של החיים ושל הכאן ועכשיו. במוזיקה ועל הבמה אני עפה – זה המקום החופשי שלי, יש לי שם אנרגיה אינסופית לתת".

מבחינה משפחתית, גאיה מגיעה מרקע אמנותי עשיר: דודתה היא השחקנית אביגיל אריאלי (ערוץ הילדים, "השיר שלנו", "כפולים") שבנה הוא הבמאי יפתח סמוכה (שמועמד לפרס אופיר על סרטו הקצר "זיכרון אשר דוהה"); ובת דודתה רחל ברכה היא המנהלת של עדן גולן, ויש לה קשר מיוחד עם המוזיקאית רוני בר הדס, שגדלה איתה כמעט כאחות. "ההורים שלי אף פעם לא ציפו ממני לשום דבר ולא דחפו אותי לכלום", היא מבהירה. "הדחף להיות אמנית בפרונט היה תמיד שלי בלבד".

כיום, אחרי המסע הרגשי שעברה, גאיה מרגישה מוכנה יותר מאי פעם. "השתנו לי החיים מן הקצה אל הקצה – היום יש לי שקט פנימי, איזון נפשי ושלווה. אני לא פוגעת בעצמי, אלא להפך, עושה טוב לי ולסביבה. קיבלתי הודעות מאוד מרגשות מאנשים שהקשיבו לאלבום והזדהו, ואני מקווה שהוא ייתן חיבוק של הזדהות, אור וריפוי".