הלהקה שלא חוששת לתת בראש: "אין לנו עניין להשתנות בשום צורה. לשמחתנו, זה עובד"

"בשנים מסוימות, המילה 'מיינסטרים' הייתה אפילו סוג של קללה מבחינתי", אומר המוזיקאי והגיטריסט הדר "גאגי" לוי, מייסד להקת הרוק הפסוליה של דייזי. זו לא קריאה אופיינית במוזיקה הישראלית העכשווית, אך להקתו של "גאגי" מעולם לא ניסתה להיות דבר מוכר ומנחם, וזה בדיוק מה שקנה לה אינספור מעריצים מושבעים. רגע לפני שהוא מגיע לטלטל שוב את אמות הסיפים בפסטיבל המוזיקה "רעש לבן" שבקיסריה, שוחחנו עם "גאגי" על החיבור בין הומור וקומדיה, מה זה באמת אומר להיות "אלטרנטיב" - ועל הקשר המיוחד שלו לראפר פלד

הטריילר לפסטיבל "רעש לבן" | יחסי ציבור | צילום תמונה ראשית: Herel Borenstein Photography
זמן צפייה: 00:30

"אישית, תמיד שאפתי להיות ממובילי סצנת האלטרנטיב הישראלית - מעולם לא שאפתי להיות כוכב מיינסטרים, ואפילו ניסיתי כמה שיותר להתרחק מזה ביצירה שלי", אומר בריאיון לרשת 13 המוזיקאי והגיטריסט הדר "גאגי" לוי, "בשנים מסוימות, המילה 'מיינסטרים' הייתה אפילו סוג של קללה מבחינתי, בגלל שאני בנאדם מאוד לא מיינסטרים בכל רמ"ח איברי - אני גאה בזה".

זו לא תשובה אופיינית למוזיקאי, בטח לא למוזיקאי ישראלי - נדמה שמטרתו של כל אמן מקומי בשנים האחרונות היא להגיע לקהל רחב ככל היותר, בניסיון למצוא את ה"משותף" ו"המאחד" בינינו, כשבמקביל תרבות השוליים הולכת ונדחקת עוד יותר הצידה. אבל להקתו של לוי - "גאגי" בפי מעריציו - הפסוליה של דייזי, מראש כיוונה להיות יצור כלאיים חריג ומיוחד, המדלגת בין הומור אירוני ופסיכדליה, פאנק, נו-מטאל, ראפ ומה לא. הליכתה נגד הזרם היא סוד קסמה, וזו שצברה לה אינספור מעריצים (אותם מכנה הלהקה "אבירי ג'י") ביותר מעשור לפעילותה. "מבחינתנו, זה הניצחון האמיתי, כי הוא מורגש חזק מאוד בשטח", מוסיף המוזיקאי.

אז אולי הלהקה - אותה הקים לוי לצד סולן הלהקה יהלי שרון - לא תזכה כבר למלא את אמפי קיסריה, אבל היי, תמיד אפשר להגיע לעיר אחרת. ההזדמנות הזו תקרה במסגרת המהדורה הראשונה של פסטיבל "רעש לבן", שיחגוג רוקנ'רול מקומי במשך 12 שעות רצופות בפארק העסקים קיסריה ב-9 באוקטובר, ויארח (בין היתר) את יוני בלוך, שייגעצ, מוניקה סקס, מופע הארנבות של ד"ר קספר, פלד, הילה רוח, עלמה גוב וכמובן שגם את הפסוליה של דייזי. רגע לפני שיכבוש גם שם את הבמה, שוחחנו עם לוי על החיבור בין הומור וקומדיה, מה זה באמת אומר להיות "אלטרנטיב" והקשר המיוחד לראפר פלד.

האם אי פעם קרץ לכם החלום להגיע לקהל רחב יותר?
"אנחנו בני אדם ומוזיקאים כל כך 'אלטרנטיב', שאני לא חושב שאי פעם הלהקה הזאת תוכל להיות מיינסטרים, וזה בדיוק מה שיפה בעיניי. אנחנו להקה אלטרנטיבית שנולדה בגלל הצורך והרצון שלנו לבטא את ההומור המוזר והמוזיקה המוזרה שלנו, עם הריפים המוזרים, בלי פילטרים. מי שאוהב אותנו - מעולה, נאהב אותנו חזרה; מי שלא - יכול ללכת לשמוע משהו אחר, והכול טוב. אנחנו מה שאנחנו, עם ההומור והמוזיקה שאנחנו אוהבים, ואין לנו עניין להשתנות בשום צורה. לשמחתנו, זה עובד".

הפסוליה של דייזי
הפסוליה של דייזי. "אני לא חושב שאי פעם הלהקה הזאת תוכל להיות מיינסטרים, וזה בדיוק מה שיפה בעיניי" | צילום: דן רוזנטל

"גדלתי על כוכבי רוק אלטרנטיבי אמריקאי משנות ה-90, וגם על גיטריסטים כמו ג'ימי הנדריקס וסטיבי ריי וון. המיינסטרים תמיד היה נראה לי כמו הדבר המובהק שאף פעם לא ארצה להיות. הקהל שלנו מורכב מאנשים אלטרנטיביים כמונו, אלו שביום יום נחשבים ל'ווירדוז'. כשהם מגיעים להופעה של הפסוליה, הם מרגישים בבית - אף אחד לא רואה אותם כמוזרים, כי כולנו מוזרים ביחד. את זה ואותם, אנחנו לא ננטוש לעולם", הוא מוסיף. "אני חושב שגם אנחנו וגם הקהל שלנו מאוד מרגישים בנוח עם זה שאנחנו נותנים ביטוי לסצנה האלטרנטיבית".

הזכרת את הסצנה האלטרנטיבית בארץ, אבל הסאונד שלכם אינו שגרתי גם ביחס לאליו. איך הוא התפתח?
"הסאונד של הלהקה שלנו התפתח בגלל צורת הנגינה המוזרה בה אני נוהג לנגן ולהלחין. לאורך השנים, פיתחתי לעצמי טכניקות משונות לנגן על הגיטרה, כמו 'סלאפ', שימוש אינטנסיבי בכפתור 'קיל-סוויץ'', שימוש ב'טוק-בוקס' וגם בבחירת תווים ומבנים מוזיקליים מוזרים. בפועל, פשוט רציתי לעשות הכול הפוך מהיסוד".

"בנוסף לכל זה, יהלי שרון הוא תופעה בפני עצמו גם בתור פרפורמר (מספר 1 בארץ לטעמי), גם בתור ווקליסט וסקסופוניסט וגם בתור כותב מילים. בקריאה ראשונית המילים נראות הזויות, אבל אם תקראו לעומק ותיכנסו לראש של השפה שלנו, תגלו הרבה פאנצ'ים מפתיעים", מסביר הוא גאגיותו. "יש לנו גם בסיסט וירטואוז בשם אורי פלומן שמוסיף עמוד שדרה שמן ופאנקי ללהקה, ביחד עם המתופף המוכשר יאיר בן שלום - שהוא מתופף מטורף עם אנרגיה בלתי נגמרת. הכול יחד - הגישה הזאת שלי לנגינה, הטירוף, היצירתיות וההומור של יהלי, הווירטואוזיות של אורי ויאיר, הולידה הרבה דברים מיוחדים בעיניי".

האספקט הקומי של הלהקה אף הוא הופך אותה להאזנה מסקרנת ומפתיעה. "בקאנטרי שוחה בלי הפלאפון", שרה הלהקה בשיר אחד, ובאחר עושה קאבר לשחר טבוך ואגם בוחבוט - "נאדי גאגי". מראשיתו, עולם הרוק ביקש להקנות לעצמו תדמית רצינית, אמנותית ולהתרחק מהומור. מלבד מוזיקאים ספורים לאורך היסטוריית המוזיקה, כמו ווירד אל ינקוביק או להקת ספארקס, מרבית האמנים ברחו מפאנץ' בשיר כמו מאש.

הפסוליה של דייזי בהופעה
הפסוליה של דייזי בהופעה. "אנחנו לא אוהבים לקחת את עצמנו ברצינות מדי" | צילום: Herel Borenstein Photography

"זה נמצא בדנ"א שלנו, חד-משמעית", אומר "גאגי", "אנחנו לא אוהבים לקחת את עצמנו ברצינות מדי, ואנחנו אוהבים לעשות צחוקים, במיוחד בתוך השירים שלנו. זה כל הכיף אצלנו".

ספר קצת על החיבור שלכם ל"רעש לבן". מה אתם מתכוונים להציע לקהל שיגיע לצפות בכם?
"אנחנו באים לפסטיבל כדי לשבור לכולם את הצורה, ולתת הופעה 'פסיכוגאגית' ואנרגטית לפרצוף - עם שואו ב-Next Level וסאונד בועט. אנחנו גם שם כדי להראות לכולם רשמית שלצד הרוקרים הוותיקים והמכובדים שמופיעים בפסטיבל, יש כאן גם דור חדש של רוקרים שעושים רוקנ'רול לפרצוף בעברית במדינה הזאת, וכדאי שכולם יתחילו להכיר ולשנן את השמות האלו לשנים הבאות".

רגע לפני שאתם רצים להופעה ה"פסיכוגאגית", המעריצים המושבעים מביניכם לבטח ישמחו לשמוע שזוהי אינו הופעתו היחידה של "גאגי" ב"רעש לבן". כחלק משיתוף הפעולה ארוך השנים של השניים, ישמש המוזיקאי כגיטריסט של הראפר האהוב פלד - שעצמו יארח את להקת SHREDHEAD. אז מה עומד מאחורי העבודה הממושכת של רוקר בנשמה עם אחד הקולות המוכרים ביותר בהיפ-הופ הישראלי?

"זה כבוד ענק בשבילי להופיע פעמיים בפסטיבל החשוב הזה, שבא להחזיר את הרוק בישראל לקידמת הבמה", אומר "גאגי", "חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן, וזה כיף אדיר להגיע גם עם הלהקה שלי וגם עם פלד - שמבחינתי, זו עוד להקה שלי. ההבדל הוא שפה אני חלק מיצירה משותפת עם עוד הרבה אנשים טובים ומוכשרים, שהיא בסופו של דבר המוזיקה שלו. כל הרכב עונה על צורך מוזיקלי שונה שנמצא אצלי בנפש גם כך, אז זה לא דורש ממני מאמץ גדול. בשביל הרגעים האלה אני חי".

על הקשר שלו עם פלד, המוזיקאי מוסיף: "הוא כמו אחי הגדול, ואני חייב לו המון תודה על הדברים שלמדתי ממנו לאורך הדרך. לפי מה שהבנתי ממנו, הוא אוהב את הפסוליה ומאוד מעריך את זה שאנחנו הולכים לקיצון בלי בושה. הוא אפילו התארח פעמיים בהופעות שלנו, ונדמה לי שהוא מאוד נהנה איתנו".

פלד
פלד. "הוא כמו אחי הגדול" | צילום: יאיר סיגרון