מתמודד "דה וויס" פותח הכול: "כשאני שר, אני מרגיש שאני שליו של לפני 7 באוקטובר"
מאז השבת השחורה ועם ההתמודדות עם הפוסט-טראומה, המוזיקה הפכה עבור שליו מרציאנו למקום מפלט. בריאיון לרשת 13, הוא מספר על החוויה ב"דה וויס", על התקף החרדה שחווה על הבמה, הזיכרון מאביו שנרצח ב-7 באוקטובר והאמונה שעוד יגיע לבמות הגדולות: "זה עוד יגיע" | "דה וויס", הערב ברשת 13
כששליו מרציאנו עלה על הבמה של "דה וויס", הוא הגיע עם חלום שקיבל משמעות חדשה אחרי 7 באוקטובר. אביו, אריק יהודה מרציאנו ז"ל, היה מפקד צוות כיבוי אש בקריית גת, ונרצח במהלך מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה ודרום הארץ. מאז, המוזיקה הפכה עבור שליו לאוויר לנשימה.
"מאז ומתמיד אהבתי את 'דה וויס'. עצם זה ששומעים אותך מבלי להכיר את הסיפור שלך, זה מרגיש לי הכי נכון בשבילי", הוא משתף בריאיון לרשת 13 לרגל השתתפותו בתוכנית, ומוסיף בגילוי לב: "כשאני שר, אני מרגיש שאני שליו של לפני 7 באוקטובר, ששר בבית לאבא ולאימא. בכל שאר הדברים, אני כבר לא אותו דבר. אני מרגיש שהמוזיקה מראפת אותי ואני רוצה להיות עסוק רק בזה, ולא במחשבות שלי ובהתמודדות שלי מאז אותו יום".
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
החיבור של מרציאנו בן ה-21 למוזיקה החל כבר בילדותו, כמי שגדל לתוך בית שבו השירה הייתה חלק בלתי נפרד מהאווירה. בני דודיו הם צמד המוזיקאים "איב אנד ליר", ובכל מפגש משפחתי הם היו מעבירים אליו את המיקרופון. שם, בין השמחות המשפחתיות, הוא הרגיש לראשונה שזה הייעוד שלו. בהמשך הופיע במסיבות סיום ובטקסים בבית הספר, והוריו, שזיהו את הכישרון והאהבה למוזיקה, רשמו אותו ללהקת "צעירי שדרות".
מי שליווה אותו לאורך כל הדרך, האמין בו ודחף אותו קדימה, היה אביו, שלקח אותו לכל אודישן ועודד אותו להגשים את עצמו: "אני מרגיש אותו איתי בכל יום וזה מה שכואב לי, שהוא רואה אותי במצב הזה, שקשה לי להתמודד עם המציאות הזאת. אני רוצה שיהיה גאה בי, שיראה שאני מצליח".
לדבריו, החוויה על הבמה ב"דה וויס" לא הייתה פשוטה עבורו. "חוויתי התקף חרדה לא פשוט על הבמה, וכמי שסובל מפוסט טראומה קשה הייתי לחוץ ובקושי נשמתי. הרגשתי שעוד רגע אני מתעלף", הוא משחזר.
מה גרם לך לבחור דווקא בעדן בן זקן כמנטורית שלך?
"עדן בהחלט יותר מתאימה לז'אנר שלי. הייתי צריך ללכת עם סטטיק כי הוא באמת היחיד שזיהה משהו אמיתי. פעלתי בפזיזות וחשבתי רק מי יותר מתאים לי ולז'אנר שלי".
על אף המורכבות, עצם ההשתתפות בתוכנית העניקה לזמר הצעיר עוגן שהוא היה זקוק לו יותר מכל. מאז טבח 7 באוקטובר, הוא לא מצליח לחזור לשגרה, והחוויה בתוכנית הייתה עבורו הפעם הראשונה שבה מצא את עצמו שוב בעשייה ויצירה. "ההתעסקות עם המוזיקה עשתה לי ממש טוב", הוא מספר, תוך שהוא מבקש להעניק הערכה עמוקה לכלל המנטורים על ההכלה, הרגישות והאמפתיה שקיבל מהם.
שליו מסתכל קדימה ושואף להשתלב בתעשיית המוזיקה הישראלית ולהופיע לצד האמנים הגדולים במדינה. הוא מסכם באופטימיות: "אני מאמין שיש לי מלאך ששומר עליי ועוזר לי, ואני יודע שאני עוד אצליח. זה עניין של זמן נכון ומקום נכון - זה עוד יגיע".