סטיבי וונדר חגג 50 שנה לאלבום המופת שלו, והעניק לקהל ערב שלא יישכח
הזמר-יוצר האגדי מציין בימים אלו יובל שנים ל-"Songs in the Key of Life", מהאלבומים החשובים והמשפיעים בתולדות המוזיקה, בסיבוב הופעות מיוחד. כשלצידו כמה מילדיו, עם מחוות מרגשות למייקל ג'קסון וג'ון לנון ועם טונות של כריזמה וכישרון ממגנט, המוזיקאי בן ה-76 העניק לקהל שלו ניצוץ מהגאונות שלו, אנרגיה מחשמלת ופאן ענק
מיליוני מעריציו ברחבי העולם היו בטוחים שהוא כבר הפסיק להופיע, אבל אז סטיבי וונדר הודיע על סיבוב הופעות מיוחד לציון 50 שנה ל-"Songs in the Key of Life", אחד האלבומים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות המוזיקה העולמית.
לאורך הקריירה הכל כך ארוכה והמרשימה שלו, הילד השחור והעיוור ממישיגן כבש כל פסגה אפשרית. עם כישרון ממגנט וגאונות מוזיקלית, גם בגיל 76 הוא כריזמטי, חד, מצחיק ומתלוצץ עם הקהל. הופעתו האחרונה בחלק האירופי של סיבוב ההופעות המדובר של אלבום המופת פורץ הדרך שלו, שהפך מיד עם צאתו לאבן דרך בתרבות המוזיקה, הותירה אחריה את 24 אלף הצופים שהגיעו לאצטדיון Co-op Live במנצ'סטר שבאנגליה מרוגשים, ובעיקר – עם טעם של עוד.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
הקול של וונדר, פלא אמיתי שכמותו, כמעט לא השתנה, והנשמה שלו נמצאת בכל שיר. המופע היה אדיר, כיאה לאלבום המופת שאותו ביצע במלואו, לצד כמה להיטים נוספים. הוא פתח עם "Love's in Need of Love Today", המשיך ל-"Sir Duke" ול-"I Wish". באחד הרגעים המפתיעים של הערב, סטיבי לקח את ההרמוניקה שלו ויצא למסע מוזיקלי שנמשך כמעט 10 דקות שלמות ג'אם נטו, כמעט מבלי לעצור לרגע אחד, כשבתוכו שילב גם את "Billie Jean" של חברו המנוח מייקל ג'קסון, שכמובן זכה לקול תשואות הקהל הנלהב. זו הייתה מחווה יפה של אמן ענק לחברו ולמי שהיה שותף הקרוב לאותה תקופה מוזיקלית ששינתה את העולם.
29 נגנים וזמרי ליווי עמדו על הבמה לצידו של סטיבי וונדר אחד. מערך ענק של כלי הקשה, כלי נשיפה, כלי מיתר, מנצח, עיבודים עשירים, שני פסנתרים, קלידים ובשלב מסוים אפילו נבל עצום. העיבודים היו מרהיבים ובעיקר הם נתנו פאן ענק. כל מי שהיה על הבמה נהנה, וניכר שהרגיש בר מזל לחלוק במה אחת עם אגדה מוזיקלית שכזו.
המופע נפתח בחושך מוחלט, כשסטיבי מבקש מהקהל לעצום עיניים ולחוות לרגע את עולמו. רוח שנות ה-70 ריחפה באולם, כשבמהלך המופע הוא קרא למנהיגי העולם לסיים את הסבל והמלחמות, לשאת באחריות המוטלת על כתפיהם ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. האמירה הזו מתחברת ישירות לשיריו "Pastime Paradise" ו-"Village Ghetto Land", שבהם השתמש כבר אז במוזיקה כדי להציף סוגיות חברתיות ופוליטיות כמו גזענות, אפליה, עוני וחוסר שוויון. 50 שנה עברו, והטקסטים האלה עדיין רלוונטיים להפליא.
סטיבי מפאר גם את המורשת הפרטית שלו ומשלב את ילדיו במופע. בתו הבכורה, אעיישה, מלווה אותו בקולות רקע לאורך הערב; בנו מנדלה עולה לשיר את "Have a Talk With God", כשלבסוף עולה זאיה בת ה-13 לבצע את "Imagine" כמחווה לג'ון לנון. לפני שהוא מבצע את "Isn't She Lovely", שנכתב לאעיישה, הוא מציג תמונות של כל ילדיו, מקדיש את השיר להורים ולילדים בעולם ומדבר על האהבה המיוחדת שבין הורים וילדיהם. רגע נוסף של קסם מגיע ב-"If It's Magic", שמבוצע באינטימיות בליווי נבל.
ואם מחפשים ביקורת, אין אפילו טיפה אחת כזו. המופע היה מרהיב, הקהל עף באוויר והאנרגיה באולם הייתה מחשמלת. זו הייתה חגיגה מוזיקלית נדירה, מהסוג שמזכיר למה יש אמנים שהופכים לאגדות ולא מפסיקים להיות כאלה גם אחרי עשרות שנים. בסיום הערב, נפרד סטיבי מהקהל באומרו "אני מקווה לראות אתכם שוב. אם לא עכשיו, אז בגלגול הבא". והקהל? הוא רק מקווה שלא יצטרך לחכות כל כך הרבה זמן עד הפעם הבאה.
