"בארץ אוהבים להתגאות במוזיקאים ישראלים שמצליחים ברחבי העולם"

ביום חמישי הקרוב ייפתח במוזיאון תל אביב לאמנות פסטיבל ניו אורלינס, שיביא איתו את מוזיקת הג'אז המלהיבה של ניו אורלינס לישראל. הפסטיבל יכלול יותר מ-100 משתתפים, רבים מהם גם מעבר לים, שישתתפו בשלושה ימים מלאי קצב, סווינג, בלוז וגוספל.

אחד המופעים המיוחדים בפסטיבל יהיה המחווה שיערוך נגן הקלרינט קובי סלומון ל"מלך הסווינג", בני גודמן. סלומון, נגן וירטואוז ומנהל מחלקת הג'אז בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה, הוא דמות מרכזית בסצנת הג'אז הישראלית. הוא השלים בהצטיינות תואר ראשון במוזיקה בסיטי קולג' של ניו יורק, ניגן לאורך השנים בשלל מועדוני ג'אז מפורסמים, ואף הופיע בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם עם הרכבים מגוונים.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• לאחר סערת שינוי החוקים: האם הדרמה באירוויזיון באמת תפגע בישראל?

• אחרי שעבדה עם השמות הכי חמים בארץ: את המוזיקאית המוכשרת הזו כדאי לזכור

• "זה החזיק אותי": המפגש המרגש של שורד השבי עם שלום אסייג

בריאיון שהעניק לרשת 13 לקראת הופעתו בפסטיבל, שתתקיים ביום שישי באולם אסיא שבמוזיאון, מדבר בהתלהבות על הקשר של הישראלים לג'אז: "הג'אז התחיל להתפתח בניו אורלינס, התפזר לכל העולם והגיע אפילו לישראל. הישראלים נחשפו לג'אז בארץ בתחילת שנות ה-50 עם עלייתם של מוזיקאים נפלאים מרחבי העולם". הוא הוסיף: "ככל שהקהל נחשף לג'אז, הוא התאהב בו יותר – והג'אז תפס מקום גדול יותר בקרב הקהל".

לדעתו, הצלחתם של מוזיקאי ג'אז ישראלים ברחבי תבל תרמה לפופולריות של הז'אנר בארץ. "הצלחת ישראלים רבים המפיצים את הבשורה ברחבי הגלובוס בהחלט תרמה לאהבה של הקהל הישראלי את הז'אנר. כולם אוהבים גיבורי תרבות, ובמיוחד אוהבים להתגאות בישראלים שמצליחים בעולם".

פסטיבל ניו אורלינס יציג השנה שילובים מעניינים בין אמנים בינלאומיים וישראלים – ולדברי סלומון, בדיוק בזה טמון כוחה של המוזיקה: "המוזיקה היא שפה בינלאומית המחברת בין תרבויות ואנשים בצורה הטובה ביותר. כשהחיבור מושלם בין הנגנים, הקהל מרגיש את זה וחווה יחד עם האמנים את המוזיקה ברמה הגבוהה ביותר". הוא הוסיף: "אין פוליטיקה, אין מלחמות, אלא רק צלילים הנוגעים בנפש של כולם וגורמים לכל המאזינים שלווה ואושר".

למרות המילים החיוביות שלו, גם הוא לא מתכחש לכך שהמלחמה פגעה קשה בעולם הג'אז הישראלי: "לצערי הרב, אחרי פרוץ המלחמה עולם התרבות הוא הראשון שסובל. אנשים לא צורכים תרבות כשרע להם, בנוסף לעובדה שכל מועדוני הג'אז ואולמות ההופעות נסגרו. המדינה מפנה את כל משאביה למלחמה ומקצצת בתקציבי התרבות שמלכתחילה היו נמוכים, מה שגורם לאמנים לסבול יותר".

סלומון נפגע מכך באופן אישי: "הייתי אמור לטוס לקונצרט בבולגריה שבוטל, הייתי אמור לטוס ללמד ולהופיע בגרמניה, וגם זה בוטל. כמה שיתופי פעולה בוטלו כי לא ניתן היה להגיע או לצאת מהארץ".

הרלוונטיות של הג'אז

המופע של סלומון יהיה כולו מחווה לבני גודמן, אמן לו הוא כבר ביצע מחוות רבות בעבר. למה דווקא הוא? "בני גודמן היה מלך הסווינג בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא היה כוכב בסדר גודל של כוכבי הפופ של ימינו", מסביר סלומון. "הנגינה שלו הייתה כובשת ומלאת כריזמה. המוזיקה שלו הרקידה מאות אלפי אנשים ברחבי העולם".

אבל מעבר למוזיקה, גודמן היה חלוץ חברתי: "הוא הראשון שהופיע בקרנגי הול יחד עם תזמורת מעורבת של לבנים ושחורים, ובכך סלל את הדרך לשוויון זכויות למוזיקאים אפרו-אמריקאים בארה"ב".

לדעתך המוזיקה שלו יכולה להיות רלוונטית גם כיום?
"בהחלט! יש צמיחה מחודשת של ריקודי סווינג ולינדי הופ בעולם, והקהל רוקד המון לצלילי המוזיקה שלו".

על אף אהבתו הגדולה לגודמן, הוא לא המוזיקאי הוותיק היחיד שהוא היה רוצה להופיע איתו. "הייתי שמח לנגן עם שביעיית הדיקסילנד המיתולוגית מפריז ולחוות את ההיסטוריה של הסווינג דרך הנגינה שלהם", הוא מסכם. "אני מאוד מחובר להיסטוריה ואוהב לשמוע סיפורים של אנשים שחיו בתקופות של התפתחות הג'אז וחיו בזמנים בהם המוזיקה הייתה מקור מרכזי בתרבות ובבידור".