עשתה אקזיט של מיליונים – והחליטה להפוך לזמרת: "נפתח אצלי סכר"

כשהייתה בת 28, אפרת רפופורט עשתה אקזיט כגדול כשמכרה את הסטארט-אפ "Bonobo AI" לענקית התוכנה "סיילספורס" תמורת 50 מיליון דולרים. ארבע שנים אחר כך, היא מונתה למנכ"לית מרכז הפיתוח הישראלי של החברה, וניהלה לא פחות מ-750 עובדים. אחרי שנתיים בתפקיד, החליטה לעזוב ולעשות משהו אחר לגמרי – מוזיקה.

כעת, כשהיא בת 35, רפופורט משיקה את "אטלנטיס", אלבום בכורה שהופק על ידי עינב ג'קסון כהן. "התחלתי את המסע הזה עוד בימי הסטארט-אפ, הרבה לפני הרכישה וכל מה שבא אחר כך", היא מספרת בריאיון לרשת 13 לרגל צאת האלבום. "יום אחד החלטתי שאני חייבת לכתוב שירים. נרשמתי לסדנת כתיבה והלחנת שירים אצל שלום גד. בהתחלה נבהלתי נורא כשגיליתי שצריך להלחין ולשיר מול הקבוצה, חשבתי שרק נכתוב, אבל עם התקדמות הסדנה נפתח אצלי איזה סכר והתחלתי לכתוב ולהלחין עוד ועוד שירים. זו הייתה ההתחלה".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• מגשים חלום: אלון אהל במופע חד-פעמי עם האמנים האהובים עליו

• פאר טסי או שרית חדד? אלו השירים המושמעים ביותר בישראל בשנת 2025

• הסרטים האלו היו משהו אחד. עם חידושם, הם הפכו למשהו אחר לחלוטין

לדבריה, הרקע שלה מעולם ההייטק עוזר לה בתחום המוזיקה – והיא אפילו רואים קווים משיקים בין שני העולמות האלו. "כיזמת וכמוזיקאית/כותבת/מלחינה, אני עוסקת ביצירה. כמו שיוצרים שיר חדש משום מקום, ככה גם ביזמות צריך ליצור משהו חדש, שלא היה שם מקודם", היא אומרת. "בשני העולמות זו עבודה של צוות. בלי העבודה עם עינב, למשל, השירים שלי לא היו יכולים לקבל את הביטוי הסופי האמיתי שלהם".

ב-10 שירי האלבום, יש שיר אחד שמפחיד מאוד את רפופורט – "אני של אתמול". לדבריה, זהו שיר אישי מאוד שמדבר על גרסה של תסמונת המתחזה. "לפעמים, כשאני צריכה לעשות משהו גדול ומלחיץ, אני נזכרת איך עשיתי משהו מלחיץ וגדול אחר – ואומרת לעצמי, 'מי זו? מאיפה היה לה את הכוח והאומץ? איפה האומץ הזה עכשיו? יו, הלוואי שהייתי כמוה! הלוואי שאצליח להיות הבחורה הזאת היום!'".

בחודש שעבר הופיעה רפופורט לראשונה על הבמה במופע השקת אלבום, מופע שהופק על ידי אריאל קשת, חבר להקת פול טראנק. "זכיתי. אריאל מדהים, וקצרה היריעה מלתאר את כל הדברים שהוא יודע לעשות", היא מחמיאה. "שידכה בינינו המורה שלי לפיתוח קול, רחל הוכמן האגדית. אריאל שמע את השירים ואהב אותם, וליווה אותי בכל התהליך – החל מבחירת השירים להופעה, העיבוד אותם ללייב, הרכבת הלהקה, בחירת ועיבוד הקאברים. יש לנו אפילו קאבר היסטרי ל'מסיבה בחיפה' שמבוצע ביפנית, שפה שלמדתי כבר בגיל 12. אני לא יודעת על הנושא הזה כלום, והוא לימד אותי הכול, החל מאיך מחזיקים מיקרופון".

איך הרגשת לעמוד על הבמה אחרי שנים שהיית בתחום אחר?
"עמדתי כבר על הרבה במות, אבל מעולם לא עמדתי על במה כדי לשיר שירים שלי. זה אחד הדברים הכי מהנים, הכי טובים והכי מרגשים שעשיתי בחיים שלי, ונהניתי מכל צעד בדרך".