רמי פורטיס: "בזמן האחרון אני מתחבא, לא רואים אותי בציבור"

כבר תקופה ארוכה שלא ראינו או שמענו מרמי פורטיס. הזמר והיוצר שהתחיל כעוזר תאורן והפך לאחת מהדמויות הבולטות של הרוק הישראלי, קצת נעלם לאחרונה - אבל מסתבר שזה לא במקרה: "בזמן האחרון אני מתחבא, לא רואים אותי בציבור", הוא אמר הבוקר (חמישי) בריאיון ל"העולם הבוקר" ברשת 13. "ראו אותי כבר כל כך הרבה, אז מה - עוד ועוד? אני כבר מפורסם, לא אהיה עוד יותר מפורסם (ממה שאני)".

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• בפעם הראשונה בחייו: ברונו מארס יגיע להופעה אחת בישראל
• יוצר "מראה שחורה" נתן ל-A.I לכתוב עבורו פרק חדש. איך יצא?
• פסטיבל הקולנוע ירושלים ייפתח בהקרנת בכורה לסרט "גולדה"

פורטיס, שהגיע להתארח באולפן לכבוד המופע שלו בבארבי שיתקיים ב-7 ביולי, גילה כי בשנים האחרונות הוא הוריד הילוך וממעט בהופעות. "אני לא מופיע הרבה. בערך פעם בחודש כזה. אחרי 40 שנים שבהן הופעתי כל כך הרבה, החלטתי שזה בסדר להוריד רגל. אני עושה דברים שאני אוהב, וכל דבר נעשה בניחותא. המושג 'ניחותא' קיבל מקום בחיים שלי".

אז מה אתה עושה?
"אני לא עושה! (צוחק). אני אגיד לך מה. פעם הופעה הייתה דרמה גדולה מאוד. גם היום זה דרמה. אתה נכנס ומכניס את עצמך לזה, אנשים יושבים איתך וצריכים להרים לך וזו עבודה כזאת של הכנה נפשית גדולה מאוד - חוץ מההכנות הטכניות. זה היה לוקח ממני את הנשמה. הטורים, המסעות. פתאום אני יכול להגיע להופעה בצלילה כי יש לי זמן".

אתה יוצר מוזיקה חדשה?
"כן. האמת היא שזה קצת מתוסבך אצלי עניין היצירה מפני שמעולם לא לחצתי על עצמי לכתוב. הייתי יושב ומחכה למוזה, בחיי. אני לא מאלה שיושבים ועובדים. אני לא כותב, לא למדתי לכתוב ולא כלום. אלוהים אוהב אותי, הוא שלח לי אינספרציות כמה פעמים בחיים. בגלל זה אני מאמין באלוהים. אתה אומר, 'וואו, אילו מתנות קיבלתי'. מעולם לא רדפתי או לחצתי בשביל שיקרה משהו. זה מה שיצא ממני.

"יש לי זמן. אני מאמין, הכול בסדר, השירים יבואו בזמן שלהם או מה שזה לא יהיה. ככה אני. אני גם לא תכננתי להיות מוזיקאי רוק בכלל. אני מוזיקאי רוק? היה לי חלום ילדות להיות טייס. רציתי להגיד לנוסעים, 'גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים'".

כמה זמן לוקח לך לכתוב שיר?
"הכול בא ביחד: המילים, הלחן. זו חבילה. נשבע לך. אני מנגן ומקליט".

כבר חמש שנים עברו מאז שהוציא את אלבומו האחרון "מדור פיות". "זה נחת עליי", הוא מסביר. "לא הבנתי בהתחלה למה אני כותב על פיות. עם הזמן נשאבתי לזה. זה שאב אותי. בכלל, כל האלבומים האחרונים שלי הפכו להיות יותר ויותר איזוטריים. בהתחלה קצת נבהלתי מזה אבל זה מה שזה ביקש להיות. כנראה שזה השינוי שאני עובר עם עצמי בחיים וזה הביטוי לשינוי. אני לא נלחם עם עצמי".

אז אין לחץ של, "האם אמציא את עצמי עוד פעם מחדש?"
"בגלל זה אמרתי לך קודם - אני כבר מפורסם. זה לא משנה כבר".

איך אתה משתלב בתוך העולם החדש? הרי כיום פני התעשייה משתנים ואין יותר אלבומים. 
"לי עדיין יש אלבום בראש. זה שאחרים לא יצרכו אותו זו בעיה שלהם. אולי אשווק אותו אחרת, אין לי מושג, אבל הרעיון הוא של יצירה שלמה ולא חלקי יצירה".

בחודש הבא, כאמור, הוא יעלה על הבמה להופעה בבארבי - בדיוק בערב שבו יחגוג יום הולדת 69. לשאלתה של גאולה, לו היו אומרים לו לפני שנים שבגיל הזה הוא עדיין יטרוף את הבמות אל מול עשרות מעריצים - הוא לא היה מאמין. "קורה לי דבר נורא מוזר: התחלתי לפחד פתאום - לא מדברים מפחידים, אבל זה מרגיש לי כאילו שאני מתחיל עוד פעם את כל הסיבוב מההתחלה. אין לי אפילו את הטקסט להסביר, אבל זה לא קשור לעניין כרונולוגי או לגיל. זו התפתחות תודעתית וזה נראה מוזר.

"אתה אומר, 'אוקיי, לעזאזל, מה אני עושה פה?'. כשאתה עושה את אותם הדברים כל כך הרבה שנים, באיזשהו שלב אתה אומר שזה הזוי לעשות את אותה פעולה יום אחרי יום, לאורך הרבה זמן. אני הפורטיס הזה שצריך להתמודד עם עצמי וזה לא כל כך קל".

יש הרבה זמרים שחצו את ה-60 והם עדיין מופיעים, גאנס אנד רוזס למשל שהשבוע הופיעו כאן, ואתה אומר, "וואלה".
"למזלי אני לא גר בהוליווד, אני לא צריך להיכנס לפאתטיות הזאת".

פאתטיות?
"יש מעט פאתטיות ברעיון הזה, אין מה לעשות. אני רואה את כל החבר'ה הצעירים ואומר, 'אוקיי, ניתן להם עכשיו את המקום. זו המשמרת שלהם'. אני לא מקנא באף אחד אבל לא יודע, אני מרגיש טוב, אני לא מרגיש את הגיל באמת מפני שהוא מעולם לא היה העניין אלא מה אני מרגיש".