זמן להתעורר: הדג נחש ממשיכים להאבק לצדק חברתי

בשורה חדשה לא הייתה שם, אמש באמפי שוני כשהדג נחש עלו לבמה, אבל אולי דווקא ההתעקשות על המאבקים הישנים חדשים היא שמהווה את החיבור הכל כך טוב שלהם לקהל הישראלי, על כל גווניו

הדג נחש
הדג נחש | צילום: ערן ג'אגו

הדג נחש השיקו אמש את מופע הקיץ שלהם באמפי שוני, "זמן להתעורר". בחודשים האחרונים הופיעו הדג נחש בכל רחבי הארץ בהופעות חימום מנועים, ובמופע אתמול בצעה הלהקה לראשונה את רוב שירי האלבום באופן מרוכז בפורום רחב. במרכז המופע נמצא "זמן להתעורר", אחד הלהיטים החזקים ששחררה הלהקה בשנים האחרונות המשמש בין היתר כשיר הנושא לסרטו של אבי נשר "פלאות".

 

 למופע עצמו הגיעו חברי הלהקה ובראשם שאנן סטריט עם אנרגיות מחודשות, והגישו למעריציהם שירים חדשים לצד ישנים, בתמהיל נכון. למרות שמדובר במופע השקה, חלק מהשירים החדשים שוחחרו מזמן והקהל התחבר אליהם בקלותהקהל התחבר גם לשירים החדשים בקלות, וביניהם "קובלנה על מפלגות ישראל", "מבסוט", "הכל יסתדר" ו"יום שישי" המשובח. לצדם שולבו כאמור שירים מכל תקופות הלהקה, ובניהם "שיר נחמה", "חליפות", "מה נעשה", "לא פראיירים", וכמובן "שירת הסטיקר" שכתב דויד גרוסמן.

 

הקהל היה מעורב והטרוגני - ניתן היה למצוא בו משפחות עם הורים בני 50 וילדים, בני נוער וגם סטודנטים, מה שממחיש את החיבור המוצלח של הלהקה לקהל הישראלי בכל הרמות. הדג נחש יחד עם החומרים וסגנון המוסיקה שהיא מגישה הם מטבעם כר פורה להופעה טובה ומקפיצה. ולמרות מקומות הישיבה רוב הקהל היה על הרגלים. לרגל השקת המופע, ארחה הלהקה את טריפונס וגם את  קובי אוז. השילוב עם טריפונס היה חלבי למדי, אך המיקס של הדג נחש יחד עם סולן להקת טיפקס הזכורה לטובה - לא רע בכלל. הם ביצעו יחד מספר שירים, בין היתר את "מה עשית" של טיפקס. כלי הנגינה והעיבודים המוסיקאליים של הדג נחש לשירי הפריפריה של שנות התשעים עלו יפה.

 

באלבום החדש אין בשורה גדולה, שירי המחאה והעישונים פורצי הגבולות כביכול, נשארו כשהיו. למרות שחלפו שנתיים בדיוק מהמחאה של 2011, הלהקה ממשיכה לעודד קריאה לצדק ולשיווין ולרמוז להפלת השלטון עם "זה הזמן להתעורר, הבית המתפורר, נצא מהחורים ביחד די להסתתר - תרימו את היד תפתחו את הפה, מול כלונו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה". החומר החדש משלב מספר סגנונות מוסיקה יחד עם רגאי, אלמנטים מלודיים מערביים, זאת בנוסף למוטיבים של של שנות ה-80. בחלק  מהשירים מלהטת הלהקה בין שלוש שפות, היפ-הופים עם סגנונות מלודים ונגיעות ערביות המוגשים בשילוב נכון ונעים.

 

המופע החדש יותר בועט יחסית לקודמיו, ודאי שבהשוואה ל"6" האלבום האחרון שיצא לפני ארבע שנים והיה הרבה יותר זהיר ועדין. סך הכל מדובר במופע טוב גם למי שלא שולט ברפרטואר הלהקה, אם זה בכלל עוד אפשרי אחרי שהצליחה לכבוש בגאון את כל תחנות הרדיו.