כנסיית השכל חוגגת 20 שנות יצירה

משינה, איפה הילד והחברים של נטאשה לא הצליחו לפענח את מה שהוא ככל הנראה הסוד של כנסיית השכל, שחבריה ממשיכים ליצור ולהופיע יחד אחרי עשרים שנה. עכשיו הם חוגגים את האירוע בסיבוב הופעות מיוחד

כנסיית השכל
כנסיית השכל | צילום: גיא כושי ויריב פיין

כנסיית השכל, אחת הלהקות החשובות ביותר בישראל, חריגה בהחלט בנוף הרוק הישראלי. חבריה ממשיכים ליצור ולהופיע והם עושים את זה כבר עשרים שנה. בניגוד ללהקות גדולות אחרות שמיצו וסיימו את דרכן, נראה שהחברים צמודים ממש כמו אז, כשהתחילו לנגן בגיל 13, במקלט הנטוש ההוא בשדרות.

"הרבה השתנה. פעם היינו ממשיכים את הרוק אל תוך הלילה", אומר הבסיסט רן אלמליח, "היום איפה. בשש בבוקר הילדים כבר קופצים עלינו". ובכל זאת, לא כל החברים פנו לבורגנות. יורם חזן, סולן הלהקה, ממשיך להתגורר בתל אביב ומחזיק בחברה. "נראה לי שלא מקרי שאין לי ילדים בשלב הזה", הוא מספר, "אני עדיין חי את הכתיבה, את הרוק. אבל מאמין שגם זה יבוא". "אותי ההורות שינתה לאט ובעדינות" מספר אלמליח, "הייתי הכי קלישאה של אמן שמרוכז בעצמו ולא אכפת לו איפה הוא חי ואיך. רק המוזיקה. ואז הילדים באו".

למרות שחלקם אוספים צעצועים מדי שבת ומבלים זמן לא מבוטל בהחלפת חיתולים, הלהקה מצליחה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש. מה שהתחיל כקטע של חבר'ה משדרות שמנגנים במקלט התפתח לעשרים שנות יצירה מרתקות. יחד הם ידעו עליות ומורדות. שני האלבומים הראשונים שלהם נכשלו. "אמרו לנו שהקהל לא יודע לאכול אותנו, הרבה פעמים טרקו לנו דלתות בפרצוף", מציין חזן. ואז הגיע האלבום השלישי, "כנסיית השכל". למיה היה אקדח, והוא הספיק כדי להזניק אותם למעלה. האלבום הגיע לפלטינה עם צאת האלבום השישי "שורות של אנשים" ובעקבות חגיגות העשרים, יוצאים החברים לסדרת מופעים חגיגית שתכלול את להיטיה מכל הזמנים בשילוב קטעי וידאו של היוצר רועי ניצן ("ואלס עם באשיר").