מלך קיסריה • על ההופעה של אייל גולן בקיסריה

כל מדינה מאמצת מלך או מלכה משלה, בין אם התואר מועבר בירושה  או הוענק לשליט המוכתר כתוצאה מקריירה ענפה בתחום מסויים. לאנגלים יש את אליזבת' השנייה, לאמריקנים את מדונה, ולנו, למרות שכולם חושבים שביבי הוא מלך ישראל, יש את אייל גולן.

המופע החדש של הזמר, "נגעת לי בלב", שהלהיב אמש (שבת) את הקהל בקיסריה הוכיח שיש מחליף לזוהר ארגוב - גם אם לפעמים נדמה שמדובר במותג שמאחוריו צבא של יח"צנים, יועצי תקשורת ומנהלים. גם אתמול, בלי להניד עפעף, קיבלנו אצטדיון מלא במעריצות, שעטו על עצמן מיני קצרצר שלא השאיר מקום לדמיון, והגברים שלהן, שנראה היה כי הם לא מוותרים על הטי-שירט השחורה. כזה קהל, שמכיר כל חרוז בכל שיר גם אם לא מדובר בלהיט היסטרי, צוחק מהבדיחות הלא הכי מוצלחות של גולן ודומע בשירים המרגשים, כי כך צריך לעשות. בין החברים שבאו לפרגן אפשר היה לראות את עידן יניב, ירון אילן ואיך לא, את רני רהב ואשתו. כפיים.

בדומה להופעה של האמנים הגדולים בעולם, גם כאן קיבלנו מופע מתוקתק, יקר להחריד, עם יותר מעשרה נגנים, שתי זמרות ליווי ומלא גימיקים של וידאו ארט ורקדנים. דקות ארוכות הרגשתי כאילו האינטימיות והרגש, שאייל גולן הצטיין בלהעביר לכל אורך הקריירה שלו, קצת נעלמה לטובת השואו. כשהדגש הוא על מה שמסביב (כדי להראות למי יש הכי גדול?), בחלק מהשירים נשארנו עם תחושה של מסיבה, אבל כזו שבה המוזיקה רק מתנגנת ברקע. אז לא, לא היתה שם הצמרמורת על העור, זו שנגרמת משירים כמו "דמעות", "צליל מיתר" או "אם יש גן עדן" שלא נכללו בהופעה - שהורכבה בעיקר בשירים מהתקליט החדש וזה שיצא לפניו.

יאללה, כפיים

המלך, עלה לבמה בטי-שירט שחורה (זו מתחילת הכתבה), מכנסיים שחורים, וצמיד יהלומים מנצנץ שתאם לטבעת מנצנצת לא פחות. פלייבוי כבר אמרנו? הוא פתח בשיר הנושא מהאלבום  האחרון "נגעת לי בלב" - שקט, נוגע ללב, מינורי ומחמם, שגרם לקהל להוציא את האייפונים והסמאטרפונים מהכיס ולהאיר את האמפי. איפה הימים בהם היינו שולפים את המצתים? 

גם השיר השני "לוחמת", מתוך האלבום "זר כיסופים", הותיר את אייל גולן ישוב על הכסא לצד שתי הזמרות המוכשרות. רק בשיר השלישי "איך הוא אוהב", הקצבי והאנרגטי, הקהל נעמד על הרגליים וגולן הסעיר את קיסריה בתנועות גוף שהזכירו ריקוד.

הוא המשיך עם מחרוזת קצבית נוספת- "לב חולה", "ואיך", "דרך ארוכה" והשיר האלמותי "מלכת היופי" - הפעם בלי הקדשה לאילנית לוי. אחרי שהמעריצים התעייפו מהכפיים והענטוזים, חזרנו לפן השקט יותר, שהרגיע את ההסטריה. רק אז, אפשר היה להרגיש את הפרפרים בבטן, כשגולן מסלסל את "רק מתגעגע" ו"הוזה אותך מולי". גם הבנות שישבו לידי הזו על מה שהיו עושות לאייל אם הוא רק היה מפנה לעברן את המבט. אשליות.

כדי להראות שהוא מפרגן לצעירים ותוך כך להזכיר את תוכנית הטלוויזיה "אייל גולן קורא לך", גולן הזמין לבמה את שני הזוכים האחרונים מאור אשוואל ונסרין קדרי, ששרו סולו ודואט משותף. בהתלהבות ובמוטיבציה של זמרים שרוצים לכבוש את העולם (או לפחות את קיסריה), השניים הצליחו להעלות את מפלס הוויברציות באמפי. היה רותח.

לחצי השני של המופע חזר גולן בחולצת חתן לבנה ומחוייטת ומכנסי ג'ינס צמודים, כך שהמעריצות כבר לא ידעו איך למשוך בשיער. הוא שר עוד כמה שירים מהדיסק החדש, בהם "כשאת איתו", "פרפר", "מנגינה" ו"ממריא", כך שקיסריה המריאה לה למחוזות שהוא אפילו לא חלם עליהם, בתוך כל האדרנלין והקצב. זה היה כבר השלב שבו הבינו המאבטחים, שאם לא יאפשרו לקהל להתקרב לאזור במה, מישהו פשוט יהדוף אותם. ואכן, בשירים "גלגל המזלות" ו"כמו שיכור" שביצע במקור זוהר ארגוב, המלך הקודם, פרצו המעריצים ובמיוחד המעריצות לבמה צורחים בהסטריה את מילות השירים.

את המופע בן השעתיים, סיים גולן עם "מלך מלכי המלכים" ו"מי שמאמין", ושלח את כולם הביתה דומעים ומתרגשים עם התופים והכינורות של "בואי נברח". בשל הפקקים ביציאה מהאצטדיון, אולי באמת היה עדיף לברוח רגע לפני.

אייל גולן בהופעה בקיסריה, שבת ה-30.6

>>> אייל גולן שר זוהר ארגוב: "אחד הזמרים הגדולים"

>>> לעוד מוזיקה