דעה: אפרים שמיר נגד הקהילה הגאה. הגיע הזמן להפסיק לשתוק

היוצר הוותיק השתלח באנשי הקהילה הגאה בעמוד הפייסבוק שלו. אביעד קדרון סבור שהגיע הזמן לתייג את שמיר כשונא אדם

אפרים שמיר וגנבי הזמן
אפרים שמיר וגנבי הזמן | צילום: יחצ

"היתרון של הפייסבוק שאני לא צריך להיות קורבן לפרשנויות של אנשים אלא הם יכולים ללכת ולבדוק מה בדיוק כתבתי, ולמה שאמרתי התכוונתי", אמר אפרים שמיר לפני כחצי שנה בראיון לוואלה! תרבות. הקונטקסט היה התבטאויות בעייתיות של שמיר. בין היתר, תקף שמיר את שלמה ארצי והשתמש בשפה בוטה כשהוא מסתתר מאחורי חופש הביטוי. כי חופש הביטוי הוא המוצא האחרון, והיחידי, של מי שמכופפים ומעוותים את הדמוקרטיה לצורכיהם.

 

אבל עוד נגיע לחופש הביטוי. בינתיים, נחזור ליתרון של הפייסבוק. כי אפרים שמיר עשה זאת שוב. אלוהים יודע למה. הפעם הקורבן הוא ערוץ הגאווה של אתר מאקו. והבעיה היא שאי אפשר לשלוח אתכם לעמוד הפייסבוק של אפרים שמיר כדי לבדוק מה הוא כתב מסיבה אחת פשוטה: הפוסטים של שמיר כבר לא קיימים.

 

שמיר יורה ומוחק.

 

משחרר בעילגות אמירה הומופובית ומשווה בין הומוסקסואלים ופדופילים ואחרי שהוא חוטף על הראש מחבריו, ממהר למחוק אותה וטוען שסותמים לו את הפה למרות שהוא "לא מתבייש להיות הומופוב". תוקף וממהר להתקרבן. מתגונן מפני מאפיה ורודה דמיונית. מטיל רפש לכל עבר ומעמיד פני נער מזבח תמים ברגע שנתפס. טרוליזם קלאסי? אתם אמרתם.

אומרים שהתרופה הכי טובה נגד טרולים היא התעלמות. יש אחת טובה יותר

עד מתי יסתתרו מסיתים מאחורי חופש הביטוי? האם לעד יסכים הציבור הישראלי לספוג הסתה ושנאה בשם חופש הביטוי? חופש הביטוי מותר לשימוש כל עוד הוא לא משמש לפגיעה באחר, בשונה. כשמתבצעת הפגיעה הוא כבר לא חופש ביטוי, הוא נשק.

 

התרופה הכי טובה נגד טרולים היא התעלמות. אבל יש תרופה טובה עוד יותר. לא, לא ליהוק לתוכנית ריאליטי משפילה. למרות שאפרים שמיר הוא מועמד מושלם ונדמה כי כל צעד שעשה בשנה האחרונה מכוון לעבר ליהוק כזה. התרופה היא תיוג. כן כן, תיוג. אף אחד לא מדבר על חרם. אין בעיה ששמיר ינסה להכניס כמה סינגלים שירצה לפלייליסט זה או אחר. רוצים ללכת להופעות של "הרביעיה", ההרכב של שמיר שמופיע בימים אלה ברחבי הארץ? שיהיה לכם בכיף. אדרבא.

 

אבל בכל פעם שאתם מאזינים לשיריו של שמיר ו/או הולכים להופעותיו, זכרו שמדובר ביוצר מוכשר שלא מתבייש להיות שונא אדם ולבצע דה לגיטימציה מכוערת בקהילה שלמה. זהו, זה הכל. תאזינו למוזיקה ותזכרו שמי שיצר אותה לא רחוק מלחשוב שהבן שלכם לא נורמלי ושצריך לאשפז בכפייה את הבת שלכם.

 

פתאום "שיר הטמבל" מקבל משמעות חדשה לגמרי.