כמו סם • מה חשבנו על החדש של מדונה?

יש סיבה טובה שבגללה מכנים את מדונה צ'יקונה (נו טוב, פשוט 'מדונה') מלכת הפופ. במאית קולנוע, בעלת קו אופנה או סופרת? עזבו אתכם מהשטויות, הגברת כאן כדי לבדר אותנו עם מוזיקת פופ בלתי מתפשרת, וחכמה מספיק כדי לעשות את זה מעניין בכל סיבוב מחדש. אלבום אחרי אלבום, מדונה מצליחה להמציא את עצמה: היא התחילה בתור פרחת מועדונים, המשיכה כילדה רעה מבית דתי, עברה את תקופת אמא אדמה והקאוגירל, רק כדי לפתח פוזה של דיוות דיסקו. ככה בעצם, נתנה לכל אחד להאמין שהוא יכול להיות מי שהוא רוצה להיות, בלי לשים ז*ן על מה חושבים אחרים. כן, אמרתי את זה - וגם היא אומרת אותו הדבר בלי הרבה עכבות, באלבומה החדש והמצוין "MDNA", שינחת בשבוע הבא בחנויות.

עם כל כך הרבה שרוצות לקחת חלק במשחקי הכס (רובן יכלו להיות הילדות שלה), חסר היה עוד אלבום כמו "Hard Candy" החלש מ-2008, כדי שתהפוך למלכת הפלקט - שטחית, משעממת ולא רלוונטית. כשאת מוכרת מאות מילוני אלבומים ברחבי העולם וסיבוב ההופעות שלך שוב שבר שיאי הכנסות, אל תצפי לחיים קלים מצד הקהל הקשוח. בסדר, כל העולם (אבל ממש) ראה אותה משועשעת במופע המחצית של הסופרבול האחרון, ולמרות זאת, אחרי כמעט ארבע שנים בלי מוזיקה חדשה, היה בלתי נסלח אם מדונה לא היתה מנפקת כמה שירי פופ איכותיים, סליחה, מבריקים - ולו רק כדי להשתיק את אלה שטוענים שהרלוונטיות ממנה והאלה.

 

היי מדונה, ברוך הבא למציאות של 2012. עדכון קצר: לא בטוח שיש הרבה סטאריות כמו התופעה המכונה ליידי גאגא ברקיע המוזיקה הבינלאומי, בריטני ספירס מצליחה להוכיח שלמרות הנפילות היא נסיכת פופ לגיטימית, ריהאנה לא מפסיקה לשבור שיאים. ובכל זאת, באלבום האולפן ה-12 שנושא את שמה (מינוס כמה אותיות) -  מדונה, כבר בת 53, מצליחה להראות לכולן למה היא בעליו החוקיים של כתר מלכת הפופ, זו שכולם מעתיקים ממנה.

 

וידויים על רחבת הריקודים

היא לא מתאמצת מדיי, בכל זאת, אישה מנוסה. עם עזרה ממפיקים שאיתם עבדה בעבר כמו וויליאם אורביט (שהיא גילתה לעולם בסוף הניינטיז) ובני בנאסי או כאלה חדשים כמו מרטין סולבייג (שאתם אולי מכירים מקטע הדאנס הקופצני "Hello"), כמה טקסטים אישיים שכתבה, ואותו רצון לטרוף את העולם שמוביל אותה כבר 30 שנה - היא שולחת את המאזין לרקוד, לחשוב או לשיר כמה שורות קליטות הרבה אחרי שהמוזיקה נגמרת.

 

כמו באלבומים קודמים שלה, גם ב"MDNA" מדונה מגלה את נפלאות האהבה, אבל בעיקר כואבת את שברון הלב שלה עצמה. חשבתם שהיא מלכת קרח? מתברר שהגירושין מהבמאי גיא ריצ'י בכל זאת השפיעו על לבה של הגברת, אחרת איך תסבירו שמחצית מהשירים החדשים של מדונה עוסקים בפרידה הכואבת. היא עושה את זה בציניות, היא עושה את זה בכנות, וכמו שלא חששה בעבר - גם הפעם היא לא פוחדת לשתף אותנו, ולא משנה לה כמה כיף או מתיש לנענע את הישבן לצלילי המוזיקה.

 

זוכרים את "Give Me All Your Luvin"? שימו אותו רגע בצד. האלבום לא נשמע כמו שיר המעודדות החמוד שמארח את ניקי מינאז' ו-M.I.A, אלא יותר כאוסף שירי דאנס לא מתפשרים, לחלקם סיכוי גדול להפוך לקלאסיקה מדונאית-מודרנית. אחרי הפתיח "Girl Gone Wild" שמסביר ש"בנות רק רוצות לעשות שמח" (אנחנו יודעים מדונה, ראינו את הקליפ), כבר בשיר השני "Gang Bang" אנו נסחפים למערבולת טכנו-דאנס אלימה, שמלאה במילים שמדונה לא תרשה לילדים שלה לומר גם בעוד מיליון שנה ונגמרת בבום, שלוקח את המאזין לניגוד הגמור - "I'm Addicted". להיט הרחבות על אהבה ממכרת, כולל שורה שחוזרת על עצמה ותגרום לכם לרצות עוד MDNA, כמעט כמו השם של הסם (אבל רק כמעט), זה שחשבו שעל שמו נקרא האלבום.

 

ניקי מינאז' חוזרת להתארח גם ב"I Don't Give A" הזועם, שבו היא מדברת (או יותר נכון ספק שרה ספק עושה ראפ) בכנות על תהליך הגירושים שעברה לפני שלוש שנים. כן, היא זועמת מספיק כדי לשלוח את כולם לעזאזל, ביצ'ס, לפני סיום אופראי משהו. "I'm A Sinner" יזרוק את חובבי המדונה בחזרה לימי "Ray of Light" המופתי, אולי האלבום הכי מוערך בקריירה הארוכה שלה, אבל בזה גם החיסרון של השיר - הוא נשמע כמו מה שכבר שמענו ממנה פעם, לעומת "Love Spent" המדהים שמחצין את הכאב כמטאפורה לעולם החומרני שבו אנו חיים, ומוציא משהו חדש לחלוטין ומרגש מהצמד מדונה את אורביט. עם כזו תוצאה, את יכולה לקחת כמה שטרות שאת רק רוצה מדונה (טוב, ראיתם כמה עולים כרטיסים להופעות שלה בישראל).

 

ויש את השירים היותר קלילים, "Superstar" עם האו-לה-לה וקולות הרקע של הבת לורדס בפזמון ו"Turn Up The Radio" החיובי, לא  השירים שבגללם תקנו את האלבום, אבל בהחלט ידידותיים למאזין. הבלדות העדינות שחסרו לנו באלבומים הקודמים, נמצאות כאן בדמות "Masterpiece" שיצא עוד קודם במסגרת פסקול סרטה "W.E" ו-"Falling Free" האקוסטי, שהוא קלוז'ר כנה, ראוי ומלטף לאלבום שנפתח במכה. כן, מדונה של "MDNA" מוכיחה שהיא עדיין יודעת להפציץ עם המסיבה הכי טובה בעיר. קצת ריגוש פה, קצת אלקטרו שם והרבה נשמה בתוך השירים. אתם צריכים להכיר אותם, אחרת איך תהנו בהופעה?

 

הבהרה: כותב שורות אלה אוהב את מדונה. מאוד אוהב את מדונה.

 

מדונה - "MDNA"

הליקון

 

>>> לעוד כתבות על המלכה: נותנים אהבה למדונה