מוכר לנו מפעם • על האלבום החדש של לאונרד כהן

כשאמן מתכנן להוציא אלבום חדש, יש מגוון רחב של שיקולים שעומדים בפניו - או ליתר דיוק בפני חברת התקליטים שלו - ומכתיבים את מועד הוצאת האלבום. כך כשלאונרד כהן מתכנן להוציא אלבום חדש, אפשר להבין בקלות למה זה קורה עכשיו, בעיצומו של חורף סגרירי וגשום. נכון, מדובר באלבום אולפן ראשון של כהן מזה שמונה שנים, אבל אין הרבה חדש תחת השמש מבחינתו.

פעמים רבות לאמן, בעיקר אם הוא צעיר, יש נטיה להראות כל הטריקים החדשים שהוא למד בתווך שבין האלבום הקודם לאלבום החדש. אצל כהן, נוצרת התחושה ההפוכה. הוא כבר הוכיח את כל מה שהיה צריך להוכיח, כבש כמעט את כל הפסגות שאפשר היה לכבוש. אבל עכשיו, עם האלבום החדש "Old Ideas" הוא יכול פשוט להישען אחור, להירגע ולעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

כמו פעמים רבות לאורך 44 שנות הקריירה שלו, הוא משתמש באותם הטריקים, או "רעיונות ישנים" כשם האלבום. בראש ובראשונה, כשהוא נשען על אותו קול מיוחד ועמוק שכל מי ששומע אותו יודע מיד לזהות. אבל הקול הוא לא חזות הכל. גם הפעם, החבורה הדי-ותיקה בהנהגת דינו סולדו ופטריק לאונרד, שמלווה אותו כבר זמן מה, נמצאת לצידו. גם הפעם היא מלווה אותו בבלוז האפרורי והגוספל מלא הנשמה, עם בס שמן ונוכח, תופים אווריריים וקלידים שממלאים את חלל האוויר בכל הניחוחות שאנו רגילים לקבל בשירים של כהן.

"לאונרד אחלה של בחור"

ובכל זאת, יש משהו חדש. באותה המידה שלאונרד מפורסם בזכות קול הבס המהדהד שלו, כך הוא ידוע גם בזכות הטקסטים המעולים, רובם ככולם ממוענים כלפי בחורה עלומה. הפעם, נראה שהנמען העיקרי של השירים הוא כהן עצמו. או כמו שהוא מנסח בפשטות מעולה בשיר הפותח את האלבום - "אני אוהב לדבר עם לאונרד, הוא אחלה של בחור".

כנראה ש-77 שנים עושות משהו לאדם, וזה השלב בחייו שבו הוא מסתכל אחורה ומתחיל לסכם. אם לשפוט על פי האופן שבו כהן עושה זאת נהדר ב-"Crazy To Love You", הוא כנראה די מרוצה. לכן, הוא גם לא מפחד להסתכל קדימה לשלב הבא ולומר בפה מלא באותו השיר "אני זקן, המראה לא משקרת".

נכון, אפשר לחשוב שזו לא חוכמה שאמן בקנה מידה כמו של כהן מוציא עוד מאותו הדבר. אבל אם מסתכלים על אמנים ותיקים שנמצאים בשלב מתקדם בקריירה שלהם, כמו דיוויד בואי או מיק ג'אגר, התמונה קצת שונה. בעוד ששם יש תחושה שהסוס כבר נגמר מזמן, אצל כהן, יש תחושה שהוא פשוט חוזר הביתה, למקום שבו הכי טוב לו.

כל כך טוב, שהאלבום מסתיים עוד לפני ששמים לב, ובאף רגע ב-41 הדקות שלו אין תחושה או רצון שזה יקרה, אפילו אם לא כל השירים מעולים כמו "Going Home", "Amen", "Different Sides" או "Darkness" שבולטים מעל השאר. אם להיעזר שוב במילותיו, מתוך השיר החותם, והפעם בלי תרגום: "You want to change the way I make love, I want to leave it alone".

כהן לא צריך חגים, ולא מועדים מיוחדים כדי להחליט מתי להוציא אלבום. אלו החום, השלווה והרכות המלטפת של הקול שלו, לצד העדינות המרוחקת ועם זאת קרובה של הנגנים שספק-נוכחים-ספק-נמצאים לצד אחרון הטרובאדורים, שדורשים, אם לא מחייבים, האזנה לדיסק במזג אוויר חורפי. כזה עם טיפות של גשם שניתזות על המדרכה ועם כוס וויסקי טוב ביד אחת, ובחורה שאוהבים ביד השניה.

לאונרד כהן - "Old Ideas"

NMC United