גיטרות ועשן • איך היתה ההופעה של פט מתיני?

קשה לדעת איך נראים תווי הפנים של מתיני באמת. 99 אחוז מזמן ההופעה, שנמשכה כמעט שעתיים, עטה מתיני על פניו את ארשת הנגינה שלו, שמורכבת מהטייה קלה של הראש ימינה, עצימת עיניים, וחיוך מאומץ שכל שרירי הפנים איכשהו משתפים פעולה ביצירתו. במיוחד הגבות, שריקודן האינסופי מהווה תמונת מראה למוזיקה אותה מפיקות אצבעותיו. אבל בניגוד לגיטריסטים אחרים, שעוטים ארשת דומה בתקווה כי זו תשפר את איכות נגינתם, במקרה של מתיני שומעים את הסיבה למאמץ. מתיני עובד קשה כשהוא מנגן.

זה לא שהנגינה נשמעת מאומצת, הוא יודע להיות עדין כפרפר ברגעים מסוימים. אבל מתיני הוא לא מינימליסט: הוא מנגן מהר, קופץ מרעיון מוזיקלי אחד לזה שאחריו בדילוגים מסוכנים, רץ קדימה בקצב מסחרר ומותיר את יחידת הקצב שלו מאחור, וחורך את הגיטרה שלו בניסיון להספיק לדחוס עוד ועוד צלילים לתוך יחידת הזמן שהוקצבה לו על ידי קצב הקטע אותו הוא מנגן. מתיני לא נח לרגע.

גיטרה שדפקה נוכחות

המוזיקאי הגיע להאנגר מלווה בצמד נגנים שמלווים אותו כבר שנים, הקונטרה בסיסט לארי גרנדייר, והמתופף בילי סטיוארט. התוצאה של ההרכב המשולש הוא הופעה קאמרית יחסית, שגרמה לחלל ההאנגר להיראות קטן יותר, בעוד הצלילים הגרוביים ממלאים אותו בסאונד הצלול והמעולה. והעובדה ששלושת הקטעים הראשונים בהופעה נוגנו על ידי מתיני והבסיסט בלבד ללא ליווי התופים, בשילוב עם ריבוי הסולואים הארוכים אותם ניגן מתיני לבדו, תרמו לאווירה האינטימית.

התחושה האקוסטית של ההופעה נעלמה באזור הקטע השישי, בו פרץ מתיני בסולו חשמלי אינטנסיבי וארוך, החזיר להופעה נופך רוקנרולי וכוחני יותר, והוביל את הטריו לחלקו השני והמגוון יותר של הערב. גם גיטרת הפיקסו בעלת 42 המיתרים דפקה נוכחות, בסולו מהפנט של מתיני, לקראת סוף ההופעה.

הרגע היחידי בהופעה בה הורגש ניחוח בורגני קל באוויר, היה כשעלה מתיני לבדו להדרן השני, וניגן גרסה אקוסטית מצמררת לשיר "And I Love Her" של הביטלס. קאברים של הביטלס הם קראוד פליזרים קאלסיים, ומתיני הוא אמן שהציפיה ממנו הוא לאתגר את הקהל, ולא לרצות אותו. אבל אחרי הופעה כזו, קשה להיות קטנוניים.

פט מתיני טריו, האנגר 11, ה-27 בנובמבר 2011