ילדת כאפות • מה חשבנו על החדש של ריהאנה?

"מה, עוד אלבום של ריהאנה?", שאלתי את עצמי בפליאה כשגיליתי שהסחורה הכי חמה בבועת הפופ, הצטלמה בלי הרבה בגדים לקליפ של הסינגל הראשון מתוך אלבום חדש. סליחה, חדש יותר. כי ככה זה עם אחת מהכוכבות הכי מתמידות בסביבה, שפשוט מסרבת לנוח. לא הספקנו להרגע מהאלבום עמוס הלהיטים הקודם ("Loud") ששחררה לפני שנה בדיוק, והנה שוב הגיע הזמן הזה, בו חובבי הדאנס-ארנ'בי-פופ מתכוננים לקרוע את הרחבה לצלילי הלהיט החדש של מיס ברבדוס.

תענוג? האמת היא שלא הספקנו להתגעגע. בסקאלת הפופ שבין מדונה, שנדמה שעסוקה בהכל מלבד מוזיקה ומשחררת לקהל אלבום חדש אחת לשלוש-ארבע שנים, לבין ליידי גאגא, שמאז שהפכה למטאור הכי בוער בגלובוס משחררת שיר חדש בהתאמה לכל תסרוקת שהיא מאמצת, ריהאנה קרובה יותר לצד של הגאגא. מאז ששמענו את אלבום הבכורה של רי-רי ב-2005 נוספו עוד חמישה לאוסף. אחרי תקרית האלימות המדוברת אך שחוקה עד דק (החבר כריס בראון חבט בה, אתם מכירים את ההמשך), הצ'יק הספיקה לשחרר אלבום "אפל" ומוכה, ומייד אחר כך לשנות פאזה לתפקיד הפאם פטאל שדווקא שמחה לקבל פליק מדיי פעם, כל עוד אפשר לרקוד לצליליו.

ריהאנה לא משקיעה הרבה מאמצים בלהסתיר את הסוד שמוכר את האלבומים שלה: עשי זאת סקסי אבל כואב. "Talk That Talk" שדלף השבוע וישוחרר רשמית בשבוע הבא, הוא כבר האלבום השלישי שנעזר בשיטה המלוכלכת של ריהאנה, כי אם הסטירות עזרו להביא אותה לכותרות, אז למה שהצלפות לא יפעלו לטובתה? לא מדובר רק בהפקה משובחת (למרות שלא חסר ממנה), או בתמונה עסיסית של הגברת פעורת פה על העטיפה. רי-רי שייכת לקומץ הזמרות המובחר שיכולות למכור לך גם את השיר המשמים ביותר באריזת לטקס צבעונית, ולגרום לך להקשיב לו עד הסוף במקרה הרע או להצטרף אליה בפזמון החוזר במקרה הטוב.

סקס + אלימות = פאן

בהרבה מובנים, יש לא מעט שירים שישמעו לכם ממש מוכרים. בין 11 הקטעים של האלבום תמצאו תערובת של אלקטרו-דאנס (שמגיע עם הזיעה ועשן המועדונים בילט אין כדי שתשתמש בו ותזרוק כשיימאס) ב-"Where Have You Been" והסינגל הראשון בהפקת קלווין האריס "We Found Love", נגיעות דאנסהול קאריבי כמו של "You Da One", וקצת ארנ'בי מנענע ישבנים ב"Watch n' Learn". כולם מתגרים, כולם כיפיים, אבל אף אחד מהם הוא לא יציאה חד פעמית.

שיר הנושא "Talk That Talk" מארח (שוב) את המנטור ג'יי זי ומסמפל את הראפר נוטוריוס ביג, עם פזמון ממכר שישרוף את הרדיו ויהפוך ל"Rude Boy" החדש. אם כבר קטע מושאל, אז  "Drunk On Love" לוקח את השיר "Intro" של The xx האנגלית והופך אותו לקטע התמכרות כואב, "We All Want Love" ישמש כשיר שישאילו עבור אלבום ההתרמה הבא, בעוד ש"Farewell" (עם מילים בנאליות עד כדי מבוכה) הוא הבלדה המושלמת לחתום את "החלק המרגש" בסיבוב ההופעות הבא עלינו לטובה, רגע לפני ההדרן המפוצץ.

רגע, אז איפה הסקס? לא צריך לחפש הרבה. באלבום הקודם היה סאדו-מאזו, פה מגיע שיר ההמשך "(Cockiness Love It)" שמתאר כמה ריהאנה אוהבת שאוכלים, מוצצים ופעילויות אחרות שניתן לקיים בעזרת הפה. "Watch n' Learn" (שנורא מזכיר באווירה את "Countdown" של ביונסה) מסביר איפה ואיך לעשות את זה, וקטע המעבר הלוהט "Birthday Cake" מציע לנו מגוון שימושים לציפוי המתוק שמכסה את העוגה (ואולי חבל שלא הופק כשיר מלא. בכל זאת, הסקרנות).

נכון, גם ריהאנה הבינה שהגלגול הקודם והמסחרי משהו הוא המשתלם ביותר מאז ימי האמברלה שלה, כך שלקראת השחרור החדש הסתפקה רק בשינוי צבע השיער מאדום אש ומושך צומי - לחום טבעי ונינוח. בערך. מלבד כמה שירי מיד-טמפו ובלדות (לא משכנעות במיוחד), המוזיקה שלה נשארה מפתה ושובבה, מלאה ברמיזות מיניות, ביטים שיזיזו אותך על הרחבה גם אם ממש תנסה להתנגד, והתוספת שעושה אותה מי שהיא : קומץ אלימות. תוספת שלא תצדיק עוד אלבום כזה, בעוד שנה בדיוק. ריהאנה אחרי שתסיימי לחלוב את הפאזה הנוכחית, תני לנו לחכות קצת עד האלבום הבא, תתגרי בנו קצת יותר מהרגיל, הרי זה מה שאת הכי אוהבת.

"Rihana - "Talk That Talk
הליקון