בגדי המלך החדשים • איך אלבום הרמיקסים של רדיוהד?
פורטט, קאריבו, ג'יימי XX ועוד מפיקים לוהטים קיבלו את חומרי The King of Limbs לטיפול אלקטרוני - והצליחו לשמר את ה-DNA של המקור ולשדרג אותו עם אלמנטים של אלקטרוניקה קלאברית חכמה
הפרפקציוניזם הקרייריסטי של רדיוהד מכה שוב. שמונה חודשים אחרי האלבום האחרון, The King of Limbs שעשה תרגיל למבקרים כשיצא כאילו בהפתעה לפני התאריך המקורי ותפס את כולם ברשת לא מוכנים עם אפס מרחק של זמן שמיעה, רדיוהד מוסרת את TKOL בפורמט חדש - דיסק כפול עם 19 רמיקסים שכופלים את המקור - אחרי שקיבל טיפול עמוק, מסור ועדכני בידי הקליברים של עולם המוזיקה האלקטרונית.
הדעות לגבי אלבום האב היו חלוקות: "ב-2011 הסטייל של 'הלהקה הטובה בעולם' כבר לא עדכני מספיק", או "שבילי האלקטרוניקה העקלקלים שלהם כבר אינם רלוונטיים". היו את אלה שהחזיקו בדעה שהרלוונטיות פה היא לא פקטור, אלא הגישה החלוצית שרדיוהד מתחזקים עוד מתחילת שנות ה-90; המתווכים הבלתי מעורערים בין האלטרנטיב למיינסטרים, הראשונים ששחררו לרשת אלבום שלם להורדה בגישת שלם כפי יכולתך, מי שהביאו לעולם את קארמה פוליס וייצרו את מסחטת הלייקים הראשונה הרבה לפני שמישהו חשב על זה, עוד בשנת 2000 עם KID A.
שופכים את דמם של השירים
וכעת, מפגן מוזיקלי טיפה מגלומני: מעל 100 דקות של רמיקסים דורסניים לאלבום של 40 דקות בלבד. כל שיר משמונת הקטעים ב-TKOL חטף רמיקס לפחות פעם אחת, כש-Bloom עונה למוות חמש פעמים בגישות כל כך שונות. כי אי אפשר לפרק ולהרכיב מחדש את רדיוהד בלי לגרום לשפיכת דמם של השירים. מרתק לשמוע את היבול הנוכחי של מפיקים כמו למשל פורטט, קאריבו וג'יימי איקס איקס, שנבחרו על ידי יורק, משתלטים על הקטעים הפתלתלים עם השיק האנורקטי של רדיוהד ומעצבים אותם מחדש עם טכנו מופשט, האוס ניסיוני, היפ הופ אבסטרקטי ודאבסטפ נכון.
כל הפאר הפסיכדלי הזה שעוצב על ידי מיטב המפיקים משמר את ה-DNA של רדיוהד ועם זאת, מעדכן את הסליל ומעבה אותו עם מסת שרירים ושומנים רוויים של אלקטרוניקה קלאברית חכמה. אם הגיקים של המוזיקה האקסקלוסיבית החדשה ניסו להיפרד יפה מרדיוהד, להניח להם לנפשם ולהשאירם מאחור, כשלו עם הופעת TKOL RMX רק או בעיקר בגלל טיבם. ב- Little By Little קאריבו חוזר לשורשים עם ריף של נבל אוורירי, כלי הקשה מקרקשים ודופק של בס פועם בכבדות. פורטט מלטש את Separator בעורמה ובאופוריה עם IDM מהאסכולה הישנה. Feral של לון, אחד ההיי לייטים בדיסק שקומפרס להאוס אמביינט, נשמע כאילו רדיוהד קפצו לס.ד באיביזה או משהו בסגנון.
פמלה אנדרסון לאנינים
ג'יימי XX הופך ב-Bloom לחפרפרת חרדתית בתעלות המינימל שבאה כמו לבלוע את המאזין בסרט תלת מימד, ו-Morning Mr Magpie של פירסון סאונד מתהדר בהאנד-קלאפ סינטטי, תופים מנגחים ומופרעות נפשית ממקדמות הטכנו של דטרויט. בולט לאוזן כי מפגש כזה של ערימת מפיקים משובחים מייצר מתח שמיעתי לאורך הקטעים שמסודרים על פס נע ומוגשים בטקסטורות מתחלפות ושומר על האזנה ביתית או מועדונית דרוכה וערנית.
אחד הקטעים היותר מהדהדים בפרויקט שייך למפיק הלונדוני SBTRKT שקטף לעצמו את ה- Lotus Flower, הסינגל המוביל באלבום המקורי, ובחר לחמם אותו בתאורה רדיקלית של גליצ' דאבסטפי - אוטם בטוב טעם את סבך הצלילים שנשענים על מקצבים אגרסיביים, דרמטיים לפרקים העשויים מפיסות עדינות של שאריות דיגיטליות שהם TKOL RMX. רדיוהד והפלסטו של יורק נשמעים נהדר לגילם אחרי מסכת ניתוחי האנטי-אייג'ינג שעברו, ממש פמלה אנדרסון לאנינים.
"Radiohead - "TKOL RMX 1234567