נגמור בשיר מזמור • הסינגלים שעשו לנו את תשע"א
היו כאלה שריגשו, היו כאלה ששיפרו את מצב הרוח ואת אלה שסתם נעים לרקוד כשהם ברקע. מתן שרון אסף את השירים העבריים המובחרים ששוחררו בשנה החולפת, בואו לשמוע
ברי סחרוף - "זמן של מספרים"
על אף ש"העין" של סחרוף היה השיר המושמע ביותר ע"פ אקו"ם בתשע"א, הסינגל היותר מוצלח ולטעמי גם היותר זכיר הינו "זמן של מספרים". הפזמון המתריס ושואל "מה עשו לשיר שלנו", יחד עם הריפ הממכר ששולט בשיר מפתיחתו לא משאיר מקום לטעויות - מדובר בהמנון שעוד יזדעק בכל הופעה של סחרוף.
נעם רותם - "קראת לי קין"
באופן לא מפתיע, אלבומו המצויין של רותם "ברזל ואבנים" מצא את מקומו ברוב סיכומי השנה המוזיקליים, ובצדק מוחלט. "קראת לי קין" הוא כנראה השיר הפופי ביותר באלבום, מעט פחות עמוק ומעט פחות מלנכולי, אבל זה לא עומד לרעתו. על בסיס מהלכי בס-חשמלית שלקוחים מהפוליס, רותם יודע איך להפוך מפגע אישי לסינגל פנטסטי, קליט וחכם.
קוואמי - "תסחטי אותי"
מי האמין שאחד מלהיטי הרוק המוצדקים של השנה שייכים בכלל לאחד האנשים שהכי מזוהים עם הובלת ההיפ הופ בישראל. על אף המנעד הרחב של טעמו המפורסם של קוואמי, בשני אלבומיו הראשונים הוא לא התבטא באופן נרחב, אבל עם "זרים במאה ה-21", יחד עם שברון לב ושברון זין ממצב המדינה ורגע לפני גל המחאה, הכל התפרץ. יחד עם פורטיס והחלבות יצר קוואמי הכלאה מבריקה בין רוק לראפ, הרבה יותר הומוגנית ומגובשת מכל וריאציה אחרת על הלחמת הסגנונות המבורכת הזו.
רמי פורטיס - "החבר אני"
באטיות ממלכתית פורטיס הציג בסינגל הראשון, מתוך אלבום הנושא את אותו השם, את סגנונו לשנת 2011. מעט איטי יותר, ללא זעקות ובטירוף שפחות מתפרץ, אלא יותר מטפטף לאיטו לתוך העור, משאיר את חותמו בכל מילה ומילה. האניגמטיות שבמילותיו מתיישבת נפלא עם הנגינה של חברי להקתו שמתפתחת לאיטה לבלדת רוק מצמררת.
אסף אמדורסקי - "זוג משמיים"
"הייתי שם כשאסף אמדורסקי מכר את הגיטרה וקנה סאמפלר/ הייתי שם כשמכר את הסאמפלר וקנה גיטרה/ ומכר את הגיטרה וקנה ווקודר", אמר קוואמי ב"מאבד את הקצה". עם "צד א'", אמדורסקי מכר את כל מה שיש לו, והתחיל מחדש. יצא לו, כפי שאפשר לשמוע בסינגל בן הכמעט 10 דקות הזה, התפוצצות פנטסטית שבין פופ לרוק, עם התייחסויות ראשונות לגירושים שלו וחזרה למדורי המוזיקה במקום מדורי הרכילות.
הדג נחש - "לא מספיק"
הדיסקו-פאנק של הדגנחש מכה עד פעם. האלבום אמנם יצא עד בשנה שעברה, אבל הוא עד מכה גלים, ואותם גלים נשמעים כה טוב. גיא מר מוביל את סיפורו של הדור ששום דבר לא מספיק לו, ונמצא במרדף צרכני אחרי הזנב של עצמו. ובכך, בפעם המי יודע כמה, מצליחים הדג נחש להזיז משהו בראש יחד עם תזוזת גוף בלתי נמנעת.
דניאלה ובן ספקטור - "קאט איט אאוט"
מה יש בשיר הזה, שיתוף פעולה בין ההפקה של בן ספקטור, קולה המתקתק של זוגתו דניאלה וקולו הצלול והגברי של M Jack Bee האוסטרלי, שהופך אותו ללהיט גלגלצי מושלם ובכל זאת - לשיר כל כך טוב? משהו בשילוב הקולות ובנסיון להציג מעיין ריב מייצג בין גבר לאישה, יחד עם התאמה מוזיקלית נדירה ושיר רוק עדין עם נגיעות אלקטרוניקה שמטופל בכזו עדינות, כל זה מתאסף לשיר פופ פשוט מושלם, שאמור להגיע הרבה יותר רחוק מארצנו הקטנה.
רונה קינן - "המראות ונחיתות"
כמות הדברים שמאיימים על רונה קינן מזכירה מעט את סרט הקאלט "טיסה נעימה". הכל מתפרק, כולם עומדים למות ולאף אחד אין מושג מה עומד לקרות. וככל שהשיר מתקדם, וככל שהמטוס של קינן מתפרק, כך הוא גם משתפר עד להתרסקות המתעלה של הגיטרה החשמלית בסיום, וכנראה מותם של כל הנוגעים בדבר.
כהן את מושון - "חלומות רעים"
עם ביט שלשם שינוי מושון יצר, צמד החמד שהוא בכלל שלישיה, מבצע באופן הטוב ביותר מה שההיפ הופ יודע לעשות הכי טוב - לשאוב מהעבר הרחוק ולעדכן, למקסס ולנפח לערך חדש. לקחת שיר נשכח של נורית גלרון, ששרה היטב את מילותיו של נתן זך, ולהפוך אותו לשיר קצרצר ומדויק כל כך, עם אחד ההוקים הקליטים של השנה ושני וורסים דקיקים וסי פארט פשוט מושלם.
נקמת הטרקטור - "נשאר רק לרוץ"
שיר הנושא של האלבום החדש של נקמת הטרקטור הוא כנראה אחד מהסינגלים העדינים, מדוקדקים ומחושבים ביותר שיצאו השנה. על אף הפזמון המעט נדוש והחריזה הצפויה, שום דבר לא פוגם בליריות הפנטסטית של אבי בללי ולא בעיבוד המהורהר והשובה לב של חברי ההרכב. זה הוא בלי ספק השיר המסחרי ביותר מהפרוייקט החדש של הטרקטורים, אבל הוא כה מהדהד שאי אפשר לפספס את הקסם הרב שבתוכו.