ב' זה בינוני • איך אלבום הבכורה של עידן עמדי?

באלבום הראשון שלו שיוצא היום, הזמר יוצא "כוכב נולד" מצליח להשתחרר חלקית מחיבוק הדב של טדי הפקות, ומגיש תוצאה שנעה בין בינוני ומבאס לבינוני וחביב. מתן שרון מסמס לדיאנה גולבי

עידן עמדי
עידן עמדי | צילום: יחצ

עידן עמדי, שלפני בדיוק שנה הגיע למקום השני בעונה השמינית של כוכב נולד, הצליח לשרוד את מכבש הלחצים של טמירה ירדני בלי לאבד לגמרי את המחשבה החופשית. כמי שהתחיל בתור סינגר-סוגרייטר עם טאצ' של מזרחית הוא בהחלט היה בר שיווק מספיק כדי שהבייבי האהוב של קשת תאסוף אותו משירותו הצבאי כלוחם בחיל ההנדסה. אלבום הבכורה, כמה מפתיע, קרוי על שמו של הזמר ואריזתו מציגה תמונה נקיה של פניו ואת שמו בגדול, כדי שהדודות לא יפספסו את השם לקראת החגים. ובכל זאת, משהו מהרוח המקורית שלו מצליח להשמר.

 

אלבום בכורה בגיל 23 הוא חלום רטוב של ילדים רבים, ויש לומר שעל אף גילו הצעיר יחסית לאלבום סולו שחי ועומד על היכולת האישית שלו, עידן עמדי מחזיק יפה יחסית. באלבום שכולל 11 שירים, עמדי כתב והלחין כל אחד מהם, כשאת העזרה הוא קיבל מהמפיקים המוזיקלים שלו, איתמר מאירי ואיתן רז. בסך הכל יצאה תוצאה בינונית למדי, כמה רגעי שיא חביבים וכמה רגעי שפל קיטשיים, אבל שום דבר מחוץ לסקאלה. אולי זו הבעיה, כי לכתוב שאין כאן שום דבר ש"יוצא מן הכלל" מייצג גם את הטוב וגם את הרע של האלבום.

מנסה להיות שלמה ארצי

אלמנט ההפתעה פועל כשמגיע הסינגל הראשון והשיר שהכניס את עמדי לכוכב נולד: "כאב של לוחמים" שמתאר טראומת לחימה בצורה לא מתביישת ולא מתייפייפת, מצליח גם להישמע מצויין וגם להציג אפיל מסחרי ראוי. האיזון שנשמר בשיר בין חשיפה אישית לשימוש נכון בשפה הוא מה שהופך את השיר הזה לסינגל ראוי ואחד השירים הטובים באלבום. יתר השירים מנסים למצוא את מקומם בקטגוריות האלו, ואת האיזון על רף הנדושות, אבל לא מצליחים להיות מדוייקים מספיק.

 

הדימוי התנ"כי שמהווה את בסיסו של "ישראל" נע בין חמוד לחביב. "אלייך" נשמע כמו יותר מדי כאלו שנשמעים כמו יותר מדי ו"רץ אל האור" הוא כל כך שלמה ארצי על סגנונו ודימויו, שאפילו בן ארצי עשוי לנסות לשחזר אותו. מצד שני, "זמר המדורות" הוא בדיוק הסגנון שעמדי מנסה להמצא בו - פולק ארץ-ישראלי, "תשליך" הוא להיט ראוי ביותר ו"המכתב האחרון", שנכתב למסגרת הפרוייקט "עד מעט נהפוך לשיר" של גל"צ, הוא אחד השירים היותר מרגשים ומוצלחים בפרוייקט.

 

וכך הוא עולה ויורד, נע בין בינוני ומבאס לבינוני וחביב. אבל הניצוץ בהחלט שבוי באלבום הזה, בקטעים מסוימים עמדי מחפש את המקוריות והעניין, בעיקר כשהוא נוגע בסאונד יותר מזרחי או יווני, ובורח משעמומון הארצי שרק ארצי יכול לבצע טוב. מכל מטחנת הכסף של קשת עמדי הוא תוצר ראוי, ויש לו את הפוטנציאל להפוך למוזיקאי לגיטימי, אם רק יגדל עמוד שדרה משלו וישתחרר מרוח הגמר והטריקים הזולים לסחיפת קהל. בינתיים, כל הדבקים בדרך הזו, נעלמו כשם שבאו. שילמד מהכוכבים הבוגרים ששרדו, הם היו היחידים שהשכילו להשתחרר מאמא אווזה.

 

עידן עמדי - "עידן עמדי"

ארומה מיוזיק ו-NMC

 

>>> צפו בקליפ לשיר "אלייך" של עידן עמדי