חצי אוזן • עידן עמדי עומד במקום
יוצא כוכב נולד לא מיוחד, נערות ריינס מתפוצצים בהרמוניה נהדרת וכהן@מושון מפיחים גרוב ישראלי. ביקורת סינגלים בהאזנה אחת
עידן עמדי - "אלייך"
להחזיק מלודיה הוא יודע, בביצוע עם טאצ' מזרחי הולם (אבל לא מרתיע) הוא כבר משופשף, ולהצטלם יפה הוא כבר רגיל. אז מה מונע מעידן עמדי, בוגר היחידה הקרבית על שם טמירה ירדני, להפוך לכוכב ענק? משהו עוד תפל בו, לא מספיק כן או מלא. כשאתה שר שיר אהבה שכתוב לא רע באופן כל כך חסר ייחוד, אין פלא שזה נשאר בינוני.
אנטיביוטיקה - "סלנואיד"
טקסטורה מוזרה יש לאנטיביוטיקה. המחווה והשפעות האלקטרוניקה האייטיזית, סינטיסייזרים בכל פינה וסאונד דחוס, ויחד עם זאת נגיעות עדכניות שמזכירות שמדובר במוזיקה שיוצאת 30 שנה אחרי. גם הערבוב בין הלעז לעברית גורם לבלאגן לא קטן, שמסתדר לא רע בין הקליק לקליט, ומבטיח לא מעט מאלבום הבכורה שלהם.
נקמת הטרקטור - "הכל טוב"
הטרקטור נוקם בגדול. קולו העמוק והמאפיר של אבי בללי, יחד עם חיזוק משמעותי בנגינה עוצמתית ומלאת מתח וזעם, מתריס ומזעים על כל הסביבה, המדינה, הדת בשירות האלימות וריח הצחנה שעולה מפינות מסוימות במדינה שרומז - משהו רקוב בממלכת ישראל. בכל טוב, בחיי.
נערות ריינס - "הילוך איטי"
כשם השיר, "הילוך איטי" בהחלט פועל בהילוך מעט איטי, אבל לא במובן שנערות ריינס, כמה אירוני שהם אינם נערות, רצו. השיר מציג תמונת הילוך איטי א-לה-מטריקס, אבל הוא עצמו מתקדם לאט מדי, מעט מדי. ביחס למוזיקה הסוחפת שהריינס'ז הציגו באלבום הבכורה שלהם, השיר הזה פחות, לפחות עד הסי פארט, שבו פתאום הכל מתפוצץ בהרמוניה נהדרת.
כהן @ מושון - "חלומות רעים"
ושוב הצמד האשכנזי ביותר בעולם ההיפ הופ מוכיח שהוא בעל לבבות הגרוב הרחבים ביותר ואוזן החפירות המדוייקת ביותר בישראל. מארכיוני המי יודע איפה הם שלפו את "בעלת החלומות" של נורית גלרון, והפיחו נשמת גרוב ישראלי אותנטי עד הרגע האחרון של השיר שמתהדר בהיותו הדבר הכי קרוב לסול בהיפ הופ הישראלי, והרגע הכי טרייב קולד קווסט שניתן היה לצפות.