חצי אוזן: אריק איינשטיין מבקש אהבה

מאיר ישראל מביא את החבר הוותיק לשיר, אינפקטד מאשרום מפחידים בעוצמתם והקספרים עם שיר מצמרר. ביקורת סינגלים בהאזנה אחת

אריק איינשטיין
אריק איינשטיין | צילום: זיו קורן
חצי אוזן - סטריפ חדש
חצי אוזן - סטריפ חדש | צילום: סטודיו nana10

מאיר ישראל ואריק איינשטיין - "אולי את לא יודעת (Love Me)"

אז זה מה שהיה צריך כדי להוציא את איינשטיין מהבית? חבר ותיק, המתופף הנודע והאהוב של ארצי, מלודיה עדינה וטאצ' סבנטיז? נו, היה שווה. קטע קטן עם המון טעם של פעם, החל מהקול המוכר ומגע הבלוז הקטן, מילות אהבה קלות ורוח ישנה. זה מהנה מאוד, אבל זה לא דבר מה חדש. מצד שני, אם זה מוציא את איינשטיין, מי אני שאתלונן?

 

>>> האזינו: "ימים מאושרים"

 

Monti Fiori - Bella

 

המוזיקה האיטלקית, שבזכות מערבוני הספגטי הפכה פופולרית כל כך, מסתלסלת ומתערבבת כשהרכב הישראלים מחליט לשיר באיטלקית ובאנגלית - ולערבב עם מוזיקה יוונית וניגון מזרחי. עמוס? האמת די פשוט, ובעיקר חגיגי. אמנם לא תדעו אם לצעוק יאסו, לאכול פסטה או לעשות דבר מה גזעני אחר, בטוח שתצליחו למצוא את ההנאה בחינגה הקטנה של מונטי פיורי.

 

>>> האזינו: "Bella"

מופע הארנבות של ד"ר קספר - "אף אחד לא גר כאן יותר"

נדירות הפעמים שדיסוננס מצליח להישמע כל כך עוצמתי. המילים הדכאוניות שפוגשות את הלחן השמח והמוזיקה שמעצבת את שניהם למארש צבאי, מובילות את הסינגל החדש של הקספרים, השני מתוך האלבום הקרב "בן חורג", להיות שיר מצמרר ואחד המעניינים שנשמעו לאחרונה מכיוון הלהקה. הנהמה החוזרת, כשם השיר, עד תשמר לכם בראש ותמשיך לצמרר את קצות עמוד השדרה.

 

>>> האזינו: "אף אחד לא גר כאן יותר"

 

אלעד שודלר - Good Fly

 

בניגון מתגלגל ושאיפות ספרינגסטיניות, אלעד שודלר מספר נרטיב קולנועי של פרידה קטנה בחדר בודד. המשיכה לפולק אמריקאי, כמו גם הניסיון להישאר מעט ישראלי, נשמעים בבירור גם דרך השתי וערב של האנגלית והעברית. גם משהו בטקסט הלא בוגר מספיק, והשירה שנשמעת בקול בוגר ושלם לא מסתדרת, אבל התוצאה חביבה ביותר. האתגר של שודלר יהיה להתייצב במקום שהוא בטוח בו.

 

>>> האזינו: "Good Fly"

Infected Mushroom - Pink Nightmares

אינפקטד מאשרום ממשיכים בשלהם. גם עם התקדמות המוזיקה האלקטרונית לתחומים אכזריים כדאבסטפ, הם דובקים בסטייל הייחודי וממשיכים לערבב טראנס עם מכות מעולם המטאל, ודימויים מסיוט של לואיס קרול. הסיוטים הורודים של אינפקטד לא מפתיעים בכלל, לא מחדשים יותר מדי, אלא פשוט עושים מה שאינפקטד יודעים הכי טוב: מעניין בבית, עוצמתי במועדון.

 

>>> האזינו: "Pink Nightmares"